בימים שבהם השאלה לגבי מעמדה של בקעת הירדן עולה שוב לכותרות, וכשהאווירה הזו מפרה את השלווה הפסטורלית של חבל הארץ המדהים שלנו, נזכרתי. נזכרתי שאי שם בחגיגות ה-30 לבקעה באמפיתיאטרון על שם אלוף-משנה אברהם (ממושי) אלרן עמד על הבמה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בירך את אלוף פיקוד המרכז משה (בוגי) יעלון, את ח"כ רחבעם (גנדי) זאבי ואת רעייתו וחילק שבחים לתושבי הבקעה על העמידה האיתנה שלהם ועל מפעל ההתיישבות המפואר.
עוד על בקעת הירדן:
האמריקנים מתוסכלים: בקעת הירדן תוקעת את המשא ומתן
אבו מאזן הציע שוב לאובמה: כוח נאט"ו בבקעת הירדן
ועדת השרים לחקיקה אישרה את סיפוח בקעת הירדן לישראל
זכרתי שהייתה לו אמירה, משהו על מעמדה של בקעת הירדן, ביקשתי שיימצאו לי את הקלטת כדי לוודא. הבטתי במסך, חסר סבלנות, מדלג כדי להגיע לדבריו. התושבים מפרגנים, מריעים, מחבקים את ראש הממשלה בחום. אצלנו בבקעה אומרים שהחום בא מהאנשים ולא בכדי פלאחים. הוא עמד שם בגאווה טרם פתיחת דבריו. עמידתו איתנה ויציבה, והוא בטוח בעצמו, הנה זה בא: "בקעת הירדן תישאר ישראלית לעד ולעולמי עד". שלוש פעמים ברציפות, ספרתי, ולפני ואחרי: "אין לכם מה לדאוג". אבל, יש לנו מה לדאוג.
נכון, חלפו כמה שנים טובות מאז, 15 שנים ליתר דיוק. אך אנחנו מצדנו לא אכזבנו: החקלאות בבקעת הירדן משגשגת. 52 אלף דונם של התמר הכי טעים בעולם. הפלפלים, החצילים, עגבניות השרי, התבלינים הטריים לייצוא, ענבי המאכל ועוד, החקלאות מעוררת הערצה. היו קשיים, אך בהתמדה, בעקביות ובהרבה אהבה הגענו להישגים, ניצחנו את המדבר. 50 מעלות בצל לא הרתיעו אותנו, בנינו חוזרים, היישובים פורחים ממש סיפור הצלחה ישראלי. נתניהו, הפחת בנו תקווה, סמכנו עליך, דבריך הנחרצים הניעו אותנו.
צריכה להיות מתיחות בין ידידים?
צפיתי בך אתמול שוב אדוני ראש הממשלה, עומד סמוך למזכיר הממשלה האמריקני. שפת הגוף שלך השתנתה, אתה נראית מודאג. בדמיוני חלפה תמונה: להקת נשרים משחרת לטרף. חשבתי על קרי, על שרי האיחוד האירופי, על השמאל הישראלי, על ח"כ אלף ועל ח"כ בית.
אני יודע, לא קל לך. מנהיגים, אלה שמתהדרים בהגדרה ידידים, מפעילים עליך לחצים, רוצים שתיקח סיכונים למען השלום. לך תסביר להם שבמזרח התיכון מילה זו לא מילה, גם לא המילה הכתובה. ומי דובר אמת? חמאס, שרוצה להשמיד את קיומו של העם היהודי, או הרשות הפלסטינית? שנינו יודעים, ביבי, מה בדיוק הם רוצים, גם העם היהודי, הישראלי.
מתוחה כך הגדירו אמש בחדשות את הפגישה עם קרי. משהו לא בסדר, לא הוגן. למה צריכה להיות מתיחות בין ידידים, בינינו לבין החברים הטובים שלנו? לא מוצא חן בעיני הידידים שלנו שאתה צודק. צפית מה יקרה בעזה, הזהרת את העולם "הנה, הנה האיראנים עומדים להיות גרעיניים ולא למטרות אזרחיות בלבד", היית זה שלנגד עיניו עומד האינטרס הביטחוני של מדינת ישראל. וכעת, דע לך ש-80% מיהודי ישראל החליטו בקעת הירדן צריכה להישאר בריבונות ישראלית, אז - אתה לא לבד.
אני חושב עליך הרבה, אדוני ראש הממשלה. הייתי רוצה להיות שם ברגעים הקשים, ללחוש לך "זקוף את גבך, היה איתן, הבאת את מדינת ישראל להישגים רבים", למקד אותך שוב, שלא יסיטו אותך מדרכך בצורה מניפולטיבית, להיות לך למשענת, ולומר "מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה שלי ושל כולם, אנחנו אוהבים, מחזקים ומעודדים אותך, שמור על הדרך ואל תוותר". תושבי בקעת הירדן מוכנים להתגייס בכל עת לתמוך בך. לא רק הם, אנחנו אתך, סומכים עליך, מלא אותנו גאווה, הנהג.
(עדכון ראשון: 19:05)
