פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סנודן יביא לנו את פולארד?

      אחרי שנים של נסיונות עקרים - האם אנו על סף פריצת דרך עבור המרגל הכלוא? דני אילון נזכר במאמצים שהשקיע בנושא לשווא, וסבור כי הפעם יש הזדמנות לסדוק את חומת ההתנגדות

      בעיצומו של המשא ומתן האינטנסיבי בין ישראל לארצות הברית על יישום תכנית ההנתקות מעזה, בשנת 2005, הונחיתי על ידי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לבדוק מול האמריקנים את האפשרות לשחרר את פולארד תמורת שחרורו של מרואן ברגותי. הייתה זו הפעם השנייה שישראל ניסתה לכרוך את שחרור פולארד בייזום מהלכים מדיניים בערוץ הפלסטיני. הפעם הראשונה הייתה ב-1998, כשראש הממשלה נבימין נתניהו ביקש מהנשיא ביל קלינטון לשחרר את פולארד כמחווה לישראל על חתימת הסכם וואי.

      "קרי הציע - פולארד תמורת שחרור ערבים-ישראלים"

      בפעם הראשונה, הבקשה הישראלית נדחתה בגלל איומי התפטרות ראש ה-CIA דאז, ג'ורג' טנט. למרות הניסיון הכושל הזה, היה נראה שבפעם השנייה ב-2005, יש סיכויי הצלחה טובים יותר - עקב חילופי האישים בבית הלבן וב-CIA, ובזכות היחסים החמים והמיוחדים בין בוש לשרון.

      בשולי השיחות על ההתנתקות שהתקיימו בחוותו של הנשיא בוש בקרופורד שבטקסס, העליתי את בקשתנו לשחרור פולארד בפני שרת החוץ קונדליזה רייס. רייס, שהייתה בדרך כלל קשובה וידידותית לכל בקשותיי, הגיבה בשלילה מיידית ונחרצת. תגובתה הקיצונית של רייס, הנמנית על ידידיי האישיים עד היום, הפתיעה ואכזבה אותי מאד. המחווה היחידה לה הסכימה הייתה לאפשר בפעם הראשונה לשגריר ישראל בארה"ב לבקר את פולארד בתאו בכלא השמור בצפון קרוליינה. במאי 2005 הייתי השגריר הראשון שנפגש עם פולארד.

      גרם למותם של סוכנים אמריקנים?

      עונשו של פולארד חריג וקשה במיוחד, גם בהשוואה ליחס שנתנו האמריקנים למרגלים בכירים שהופעלו על ידי אויבים מושבעים של ארה"ב - אלו זכו לעונשים מופחתים ושחרור מוקדם. כמובן שההתנגדות האמריקאית העקבית והגורפת לשחרורו של פולארד מנוגדת לטיב היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב. רקע זה מעצים את סימני השאלה: מדוע פולארד מופלה לרעה ויושב כבר קרוב ל-30 שנה בכלא?

      לאורך השנים נמנעו האמריקנים משיתופה של ישראל בנימוקים ליחסם המחמיר לפולארד, אם כי באופן לא רשמי הועלו בהזדמנויות כאלו ואחרות כמה סיבות. הראשונה, שגם נמסרה בכתב על ידי שר הגנה לשעבר קספר ויינברגר לבית המשפט ששפט את פולארד, הייתה כי הוא גרם למותם של סוכנים אמריקנים בברית המועצות. טענה זו הופרכה עם מעצרו של הבוגד האמריקני, איש ה-CIA ריצ'רד אימס, שגילה כי הוא היה המקור שהסגיר לרוסים את רשתות הריגול. סיבה נוספת הייתה חשדם של האמריקנים כי לפולארד היה שותף, והם ניסו ללחוץ על ישראל להסגיר שותף דמיוני זה. אולם הסיבה הברורה ביותר היא רצונו של הממשל האמריקני להעביר מסר הרתעתי לכל היהודים המשולבים במשרות הרגישות - למען "יראו וייראו".

      לממשלת ישראל לא היו לאורך השנים מנופים להפעיל על הממשל, במטרה להביא לשחרור פולארד. אנשי הקהילה היהודית התרחקה מהפרשה כמו מאש בגלל החשש הידוע שיואשמו בנאמנות כפולה. מנגד, בישאל, חוסר האונים ורגשות האשם הפכו את פולארד לגיבור לאומי. ממשלת ישראל העניקה לו אזרחות ישראלית, ונבחרי ציבור התייחסו אליו כאל אסיר ציון. יחס זה היה לצנינים בעיני האמריקנים והפך לחיבוק דוב: ככל שישראל העלתה את הפרופיל הציבורי במאמצים לשחרר את פולארד - כך התבצרו האמריקאים בעמדתם.

      הניסיונות הפומביים התקשורתיים הכושלים להביא לשחרורו של פולארד מלמדים כי אולי דווקא נסיונות דיסקרטיים בערוצים חשאיים יכולים להיות יעילים יותר. הגילויים הפומביים האחרונים של המדליף אדוארד סנודן לגבי ריגול אמריקני בישראל יכולים להביא לשינוי המיוחל מצד האמריקנים לגבי פולארד. כמובן שבאופן רשמי הממשל מבקש לנתק את הקשר בין הפרשות - אך בדיפלומטיה חשאית ויצירתית, ישנה הזדמנות לסדוק את חומת ההתנגדות האמריקנית.

      דני אילון שימש כשגריר ישראל בוושינגטון, חבר כנסת וסגן שר החוץ

      לכל הטורים של דני אילון בוואלה!

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il