"ישראל תגיב בעוצמה"? תתחילו לדאוג

אם ראש הממשלה, הרמטכ"ל ורוני דניאל אומרים שצה"ל "יגיב בעוצמה" - צריך להתחיל לדאוג. לא משום שהתגובה תהיה רפה מדי, אלא דווקא מחשש שהיא תהיה חזקה מדי. אחרי ירי הרקטות בשבוע שעבר מעזה, הצהיר שר הביטחון יעלון שאם לא יהיה שקט בישראל, לא יהיה שקט ברצועה; חלפו כמה ימים, וגומרים בכירים הזהירו שחיזבאללה לא יינקה בגלל ירי הקטיושות אתמול (ראשון) בצפון. אם מישהו לא יתעשת, אפשר להכריז על קריסתו של המו"מ המדיני שממילא מקרטע קשות - ולא חסר מי שרוצה בכך, בשני הצדדים.

פעמים אינספור נאמר שאם לא תהיה התקדמות במו"מ, תהיה הסלמה אלימה. זו איננה הערכת מצב "ביטחונית", אלא מצב נתון של מאבק עממי שמחפש את ערוץ הפיגוע הנכון לאותו שלב במאבק. דוברי הימין הקיצוני בממשלה צודקים בתיאור התמיכה הכלל-פלסטינית בפיגועים. לא בהאשמה המופרכת והמרומזת על תכנון וביצוע, גם לא בטענת "ההסתה", שהיא ההסטה הקבועה של המסיתים עצמם. אינתיפאדת הבודדים הנוכחית משרתת את האינטרס הפלסטיני שהוא גם ניהול מו"מ וגם שיגור דקירה מידתית כדי להזכיר לישראלים שהיורה רותחת והיורה אורב. לא הרשות ולא חמאס מפעילים את המפגעים, אבל לא צריך לטעות: כל פלסטיני באשר הוא מצדיק אותם; גם את ירי חיזבאללה, שכך הגיב לחיסול האחרון של אחד מראשיו.

מבחינת הציבור בישראל, זה לא משנה אם קוראים לזה "אינתיפאדת בודדים", מתאבדים או אבנים. הדבר היחיד הקובע הוא מדד הביטחון האישי - וכאשר הביטחון הזה מתערער, המערכת הפוליטית והביטחונית נכנסת ללחץ. תחילה מדחיקים ("פיגוע אישי"), אחר כך מכחישים. זה לא הרשות או חמאס, אלא ג'יהאד סלפי, וזה לא חיזבאללה אלא ממשלת לבנון. בסוף מפציצים. על ריק.

פתטי.

הגוף שאמור למנוע פיגועים בשטחים הוא שב"כ - והוא חסר אונים נגד גל השראה ויראלי של צעירים שנחה עליהם רוח המאבק המזוין. רוח היחידה בשב"כ היא אפס פיגועים בכל מחיר - ואם אין להם קצה חוט, הם יורים לכל הכיוונים. זה כולל גם מסרק ברזל על האוכלוסייה - פעילות שהוכיחה עצמה משך שנים כמתכון בטוח להמשך פיגועים.

זמן דמדומים של זריחה או שקיעה במו"מ הוא שעתן הגדולה של הפרובוקציות (משני הצדדים). המסקנה היא שבימים של ניהול מו"מ אסטרטגי גורלי על קיומה ודמותה של מדינת ישראל, אסור שמסרק הברזל של שב"כ יקבע את גורל המו"מ. אסור שפיגוע, כואב ככל שיהיה, של מחבל פלסטיני (או יהודי), יחסל את התקווה להסדר. פעילות השב"כ, צה"ל והמשטרה בשטחים, כולל שטחי C, חייבת להיות תחת בקרה. חייב לקום גוף שיבדוק אצבעות קלות על ההדק בזמן מו"מ שברירי ותקפות של פצצה מתקתקת, לפני שרכז שב"כ (ברוח "אפס פיגועים בכל מחיר" וגירוי של פרור מידע) מארגן צוות מסתערב וגדוד צנחנים כדי לפשוט על כפר. למשל, אפשר לגבש צוות של "שומרי סף" - ראשי שב"כ וראשי אמ"ן בעבר, שיהיו עזר כנגדו של ראש השב"כ הנוכחי.

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il