פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יותר מעשנים - ועדיין עניים: ילדי ישראל - מודל 2013

      דוח המועצה לשלום הילד מצביע על שיפור קל בשיעור העוני, אך תמונת המצב נותרה עגומה. עוד עולה: פשיעת הנוער בירידה, ישראל מובילה בצפיפות בכיתות ובנישואי קטינות

      יותר מעשנים - ועדיין עניים: ילדי ישראל - מודל 2013
      צילום: לע"מ, עריכה: טל רזניק

      עלייה בשיעור הילדים החיים במשפחות חד-הוריות ובמספר התיקים בגין פגיעה בקטינים, ומנגד – ירידה במספר הילדים העניים ובתיקים הנפתחים לקטינים. יותר ילדים בישראל מעשנים ושותים ביחס לבני גילם בעולם, אך פחות נערים בני 15 מקיימים יחסי מין. זו תמונת המצב העולה מהשנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל" של המועצה הלאומית לשלום הילד לשנת 2013. השנתון מציג תמונת מצב עדכנית באשר לילדים בישראל בשלל היבטים, בהם חינוך, בריאות, תנאי גדילה, עבריינות ועוד. מנכ"ל המועצה, ד"ר יצחק קדמן, הגיש הבוקר (ראשון) את הדוח לנשיא המדינה שמעון פרס באירוע בבית הנשיא בירושלים.

      עוד על המצב החברתי והעוני בישראל:
      הילדים נושרים מהלימודים, קשישים מוותרים על תרופות
      דוח טאוב: מעמד הביניים במצוקה - מוותרים על מזון
      כשליש מאוכלוסיית ישראל נמצאת בסיכון לעוני

      בסוף שנת 2012 חיו בישראל 2,626,400 ילדים, שהם 32.9% מכלל האוכלוסייה. בתוך 42 שנה (1970-2012) מספר הילדים בישראל הכפיל את עצמו ואף יותר מכך, כשבמרוצת שנים אלה גדל מספר הילדים המוסלמים ביותר מפי שלושה.

      אמנם בחינת שיעור העוני בקרב משפחות עם ילדים מעיד על שיפור בשנת 2012, אך עם זאת, תמונת המצב עדיין קשה: מנתוני המועצה עולה כי מספר הילדים החיים בעוני בשנת 2012 עמד על כ-885 אלף ילדים (33.7%), כלומר כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני. לשם השוואה, בשנת 2011 חיו בישראל 905 אלף ילדים מתחת לקו העוני. יש לציין כי מצבם של ילדים ערבים וילדים עולים קשה עוד יותר, כש-67.9% מהילדים הערבים בישראל חיים בעוני, וכך גם יותר מרבע מילדי העולים. גם ביחס לעולם המערבי מצבה של ישראל רע מאוד, כשהיא ניצבת בתחתית הרשימה עם 39.6% מהילדים בסיכון לעוני, שיעור הגבוה פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD.

      ילדים כקורבנות: שלומי וקריית מלאכי בראש הרשימה

      אמנם השנה חלה ירידה בדיווחים על חשד להתעללות בילדים – 48,894 דיווחים בהשוואה למספר שיא של 49,426 ב-2011 – אך עדיין, המגמה מהווה מקור לדאגה לנוכח העובדה שבין השנים 2012-1995 גדל מספר זה ב-190.8% (מ-16,815 דיווחים ל-48,894). בכל השנים, מספר התיקים בעבירות מחוץ למשפחה (71%) גדול ממספר התיקים שנפתחו בגין עבירות בתוך המשפחה (29%). הממוצע הארצי של ילדים שנפגעו ונחקרו על ידי חוקר ילדים עומד על 3.6 לאלף ילדים, ובין היישובים שבלטו בשיעור גבוה ניתן למנות את שלומי (15.9), קריית מלאכי (15.5), בת ים (13.2), עפולה (11.9), קריית ים (9.4), רמת גן (9.2) וקריית ביאליק (8.5).

      בהיבט של פשיעת נוער חל שיפור בשנת 2012, כשבשנה זו נפתחו 32.7 תיקים בממוצע לכל אלף ילדים, בהשוואה לשנת 2011, אז עמד נתון זה על 33.8 תיקים. נתון זה ממשיך מגמה חיובית כששיעור התיקים הפליליים שנפתחו לקטינים בעשור האחרון ירד מ- 47.2 תיקים בממוצע לאלף בני נוער בשנת 2000 ל-32.7 תיקים, ירידה של 30.7%. כמו כן, בין השנים 2003 ל-2012 חלה ירידה משמעותית במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין חשד לעבירות במוסדות חינוך – מ-6,510 ל-3,599 וכך חלה גם ירידה של 43% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין במוסדות חינוך בין השנים 2012-2005.

      גידול מתמיד במשפחות החד-הוריות

      בשנת 2012 חיו 8.6% מכלל הילדים בישראל במשפחות חד-הוריות, לעומת 6.8% בשנת 1995. בשנת 2012 נמשך הגידול במספר הילדים החיים במשפחות כאלה: בשנת 1995 חיו כ-132 אלף ילדים במשפחות חד-הוריות. ב-2005 קפץ המספר ל-196 אלף ילדים, ובשנת 2012 דובר על 223,275 ילדים במשפחות חד-הוריות. כמו כן, בעשור האחרון חלה עלייה של כמעט פי שניים במספר הילדים החיים במשפחה חד-הורית בראשה רווק/ה – מ-23,792 בשנת 2000 ל- 46,643 ב-2012.

      בשנת 2012 נישאו 4,214 קטינים וקטינות ונרשמו 1,286 לידות של נערות עד גיל 18. בשנים 2012-2008 פחת ב-22.8% מספרן של הלידות בקרב קטינות בכל הדתות. מהשוואה בינלאומית עולה כי שיעור נישואי בנות עד גיל 19 בישראל בשנת 2010 - 15.1% - גבוה מאוד ביחס למדינות מערביות: ישראל ניצבת במקום הרביעי, אחרי הרשות הפלסטינית, טורקיה ומצרים – ואחריה סלובקיה, שבה שיעור של 5.1%.

      הוצאה נמוכה על חינוך

      נתון שיש לתת עליו את הדעת מצביע על כך שבשנת הלימודים הקודמת - תשע"ג, דיווחו 40% מכלל התלמידים בכיתות ה'-ט' כי הם נעזרים בשיעורים פרטיים בלפחות אחד ממקצועות המיצ"ב. המקצועות הנפוצים ביותר הם אנגלית (28%) ומתמטיקה (25%). כמו כן, עולה כי 75% מתלמידי התיכון נעזרים לפחות בשיעור פרטי אחד, לרוב (59.4%) במתמטיקה.

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      40% מהתלמידים בכיתות ה'-ט' נעזרים בשיעורים פרטיים. בחינת בגרות בחולון, מאי 2013 (צילום: בן קלמר)

      בהשוואה בינלאומית של ההוצאה הלאומית על חינוך ניצבת ישראל במקום לא מחמיא, כשהוצאת המדינה בשנת 2010 הייתה נמוכה בהרבה מזו הממוצעת במדינות ה-OECD: 5,616 דולר בתיכון לעומת ממוצע של 8,973 דולר. גם בצפיפות בכיתות בישראל יש מקום לשיפור, כשצפיפות זו נמצאה גבוהה יותר רק בקוריאה וביפן.

      מעשנים ושותים אך ממתינים עם יחסי המין

      בשנת 2011 עישנו יותר מעשירית מהתלמידים בישראל (12.7%) סיגריות או מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע. שיעור דומה של בני נוער - 12.8% - השתכרו לפחות פעם אחת. הנתון מציב את ישראל בשליש התחתון במדרג המדינות שנבדקו. 16.1% מהתלמידים הישראלים שתו משקה אלכוהולי לפחות פעם בשבוע שלא מטעמי דת, ונמנו גם כאן על השליש התחתון במדרג המדינות שנבדקו. מהשוואת פעילות מינית של תלמידים בגיל 15 עולה כי 16.2% מהתלמידים דיווחו על קיום יחסי מין לפחות פעם אחת. מדובר בשיעור נמוך מאוד ביחס למדינות מערביות שנבדקו, כאשר אחרי ישראל ניצבות פולין וסלובקיה בלבד.

      מבחינת שעות הפנאי עולה כי שיעור גבוה מאוד של ילדים בישראל גולש באינטרנט: 83.9% מקרב הילדים בני 11-7, 83.3% מבני 14-12 ו-97.1% מבני ה-17-15. ניכר כי לשימוש הנרחב יש גם מחיר: 12% מבני הנוער דיווחו שנפגעו במהלך השימוש בפייסבוק ו-21% מבני הנוער הפעילים בפייסבוק דיווחו כי ראו סרטון או תמונה המציגים את אחד מחבריהם או מוריהם במצב משפיל. שיעור התלמידים הישראלים הצופים בטלוויזיה ארבע שעות ביום או יותר נמצא גבוה יותר מבכל המדינות שנבדקו – פרט לארמניה – והוא עומד על 35.8%, לעומת ממוצע של 18%.

      נתוני הפנאי מטרידים בין היתר לנוכח שיעור התלמידים שאינם עוסקים בפעילות גופנית פעם בשבוע למשך 60 דקות – ישראל ניצבת במקום השני מהסוף. נתון נוסף שיש לציין הוא כי בשנים 2011-1998 חלה ירידה ניכרת בשיעור התלמידים שאוכלים פירות וירקות לפחות פעם ביום – מ-85% ל-42.9%. ילדים ערבים אוכלים יותר פירות וירקות מאשר אלה היהודים – 51.5% לעומת 39.8% בהתאמה.

      פרס: "להגן על החלשים זו לא רק סיסמא"

      "יש פער עצום בין דיבורים והצהרות על אהבת ילדים לבין הנכונות להשקיע בהם ולטפל במצוקותיהם", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, לאחר הגשת הדוח. "השנתון מגלה לנו שבעוד שיש פחות ופחות ילדים רעים בישראל, יש יותר ויותר ילדים שרע להם - ילדים קורבנות התעללות, ילדים עניים, ילדים חולים, ילדים עם מצוקות משפחתיות וחברתיות, ולכל אלה יש פחות ופחות מענים. אסור לנו להמשיך בכיבוי שריפות במצבי קיצון ואנו חייבים להשקיע במניעה ואיתור מוקדם של בעיות ומצוקות ובעיקר ולהשקיע באופן המשתלם ביותר - בהתפתחותם התקינה".

      הנשיא פרס הגיב לדוח ואמר: "זהו דוח חמור שצריך להדיר שינה מעיני כולנו כשהמצב המשתקף מהדוח הוא בלתי נסבל - מדובר בהפקרה של ילדים בישראל". לדבריו, "אי אפשר להשלים עם מצב שבו כל ילד שלישי בישראל הוא עני. שירותים כמו חינוך ובריאות עולים הרבה כסף למשפחות, שרבות מהן אינן מסוגלות לגמור את החודש - והראשונים להיפגע מכך הם הילדים". הנשיא קרא להקצאת משאבים ייעודיים שיוקדשו לחינוך, בריאות ומתן "הגנת רווחה", לילדים בסיכון ובמצוקה. "להגן על החלשים בחברה זו לו רק סיסמא, יש לנקוט פעולות ממשיות בכדי לסייע ולחזק את הילדים", סיכם.

      לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com