פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בבית שמש ניצחה ישראל החופשית

      לא רק חילונים נגד חרדים - הבשורה שיצאה מבית המשפט צריכה לעודד כל מי שנלחם בתרבות העבריינית שמרסקת את השלטון המקומי בכל הארץ: מעתה - יותר דנילוביצ'ים, פחות לחיאנים

      מה היה קורה אילו? זאת שאלה שהציבור החילוני והמסורתי, הציוני והנאור צריך לשאול את עצמו בפעם הבאה שמתחשק לו להתייאש מהמצב ולהרים ידיים.

      מה היה קורה אילו אלי כהן היה מודיע על תבוסה בליל ה-22 בספטמבר, ומתקשר לברך את יריבו הספק-סטנדאפיסט ספק-פוליטיקאי (עוד על כך בהמשך) משה אבוטבול, ומנסח את הודעת ההפסד כפי שהתבקש? מה אם היה מקשיב ליועצים שלו שאמרו לו ש"פשוט אין סיכוי"? מה אם היה "זורם" עם הרוח הישראלית שנצרבה בקמטים מהשמש - זאת שקובעת שמי שמתלונן על זיופים בעצם מתבכיין, ומי שתובע צדק הוא בעצם נודניק וחננה שלא מקבל את "הכרעת הבוחר"?

      בחירות בבית שמש - כל הכותרות:
      החלטה דרמטית: בגלל הזיופים - בחירות חוזרות
      "הליך מזוהם": נימוקי השופטים
      המועמד החילוני: "לא תהיה פה מלחמת דת"

      מה היה קורה אילו אלי כהן היה מקשיב לצוות המשפטי שלו שחזר והדגיש בפניו, בעגמומיות, שהסיכויים לבטל תוצאות בחירות "דמוקרטיות" כביכול, בגלל תעודות זהות גנובות, שקולים לסיכויים למצוא בתחתית המים של המקווה בבית שמש אוצרות גנוזים של זהב? מה היה קורה אילו במקום לשכנע מאות אזרחים חילונים לתרום 50 ו-100 שקלים למסע החשוב ביותר שהיה פה בשנים האחרונות על דמותה של רשות מקומית שהולכת פייפן - הוא היה מוותר, משלם את החובות ממערכת הבחירות המתישה, ונכנס למועצה של אבוטבול בתור סגן ראש עיר בשכר, רק כדי להתבונן בבחורות מתיישבות בראש מושפל בכסאות האחוריים של האוטובוסים?

      הקץ לקריצות

      אי אפשר ואסור להמעיט בערך ההחלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את הבחירות בבית-שמש ולקיים בחירות חדשות. קשה לזכור הרבה משפטים "קטנים" כל כך (פרשה שהתחילה עם 956 קולות, 120 תעודות זהות גנובות, וכמה אברכים מחופשים) שהפכו בתוך שבועות לסמל ולמשל כמעט לכל המאבקים החשובים שהיו כאן בשנים האחרונות. אילו קונפליקטים לא הרימו ראש בבית שמש מאז הבחירות? ישראל הציונית והחופשית מול החצרות החשוכים של השטעטל האירופי; רודנות הרוב מול זכויות המיעוט; ניקיון כפיים מול פשע מאורגן של זיופים ורמאות; כבוד האדם מול רדיפת כל מי ששונה. בשיאה המקאברי של הפרשה הודיע ראש העיר שנבחר בקולות מזויפים, כי בהומואים של בית-שמש יטפלו המשטרה ומשרד הבריאות. אחר כך היתמם שאינו מבין את משמעות המילה "גייז"...
      כך, בעיר אחת, אבודה כמעט, קופלו לתוך מעטפה ושולשלו לתוך תיבת הקלפי מרבית הסרחונות מהן מנסה מדינת ישראל להיפטר ללא הצלחה כבר שנים.

      תם ולא נשלם, כמובן. יש עוד בית המשפט העליון, ואחר כך (אם לא תתהפך ההחלטה) בחירות חדשות. מערכת החיסון של הציבור החילוני וחובשי הכיפות הסרוגות תגיע לבחירות החוזרות כשהיא מחוזקת בג'ינסנג משפטי ובפרופוליס של אלת הצדק. אבל גם החרדים ודאי יתעוררו, לתבוע את עלבונו של מרנם התורן. באוירה הטעונה הזאת הכל יכול לקרות, ובית שמש יכולה להיקלע למלחמות רחוב עקובות מדם.

      אבל בינתיים מותר להתבשם בניצחון הזה. סוף-סוף בית משפט בישראל שם קץ ל"תרבות הקריצות" של התכמנים והשקרנים שמשתלטים על קלפיות, ומסיעים קשישים סיעודיים מבית האבות, ומוגבלים ממוסדות של חוסים, ודוחפים להם פתקים ליד, ורושמים פעמיים את אותו השם, ומזייפים תעודות זהות. סוף-סוף יועץ משפטי לממשלה שקורא למה שמתרחש בבחירות מקומיות בשמו האמיתי: "התארגנות עבריינית שיטתית ונרחבת". סוף סוף ציבור חילוני גדול ורב שלא מוותר, שלא מתקפל, שלא נבהל ממסע הסתה ודה-לגיטימציה.

      אם הציבור הזה ודומיו בערים אחרות ייצאו מהבית בבחירות הבאות - יהיו פחות ראשי ערים שעושים קומבינות עם נדל"ניסטים. אם הציבור הזה ייצא מהבית בבחירות הבאות - יהיו יותר רוביק דנילוביצ'ים ומוטי ששונים ופחות לחיאנים ורוכברגרים וגפסואים. אם הציבור הזה יצא מהבית בבחירות הבאות, בכל הארץ, יש סיכוי לא קטן למהפכה מוניציפלית.

      בשיאה של מערכת הבחירות בבית שמש נדהמו עיתונאים לשמוע את אבוטבול מתאר את העיר שלו במונחים של לוצרן בשוייץ. "אנחנו עוברים מפיתוח לטיפוח", הכריז, והרים צנצנת של דבש באוויר. "הכול דבש", קרא בקול. "הכול דבש בבית שמש! מי שאומר לכם אחרת, משקר לכם!".

      מי יודע, אולי הוא בכל זאת צדק?

      לכל הטורים של אבנר הופשטיין בוואלה!