מה משותף לגרמניה, תאילנד, אוקראינה, ליבריה, צ'ילה, פינלנד, לטביה, ניו זילנד, אירלנד, ברמודה, ארגנטינה, מוזמביק, בנגלדש והפיליפינים? בכולן כיהנו או מכהנות נשים בתפקיד נשיאה או ראש הממשלה. ואצלנו? במרוצת 65 שנותיה של המדינה, רק גולדה מאיר הגיעה לתפקיד ראש הממשלה - אולם לא הייתה לה שום תפיסה פמיניסטית, היא לא פעלה עבור נשים ולא קידמה אותן, ולפחות מהיבט זה כהונתה "בוזבזה" ו"לא נחשבת".
כן, הגיעה השעה שגם לתפקיד נשיא המדינה תהיה מועמדת אישה ראויה - ויש הרבה נשים כאלה. מאז גולדה בשנות ה-70 לא כיהנה בישראל אישה כראש ממשלה, ומעטות הן הנשים המכהנות כשרות בממשלה, כחברות כנסת, כנשיאות של מוסדות להשכלה גבוהה וכדירקטוריות. בישראל רק נשים ספורות מכהנות בתפקידי מנכ"ל בחברות המובילות - אולם מחקרים מוכיחים כי התשואה בחברות עסקיות המנוהלות על ידי נשים היא כפולה מאשר בחברות המנוהלות על-ידי גברים. ומדוע לא כיהנה מעולם אישה כיו"ר ות"ת - הוועדה לתכנון ולתקצוב הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה? ומדוע טרם כיהנה אישה כנשיאה במדינת ישראל ואפילו לא הייתה מועמדת? הצרה שהפוליטיקאים טרם הבינו מה שהעם הבין מזמן. הם סבורים שאין מקום למנהיגות נשית.
שיח שבוי בסטריאוטיפים
בניגוד לפוליטיקאים, הציבור בארץ רוצה בכך יותר מתמיד. מסקר שערכה בעבר המכללה אקדמית עמק יזרעאל, עלה כי 69% מאזרחי המדינה רוצים לראות אישה בתפקיד הנשיאה. ערב פרישתו של הנשיא שמעון פרס מתפקידו, לאחר כהונה מוצלחת מאד בת שבע שנים - זה הזמן המתאים לחדש את הקריאה לבחור באישה לתפקיד. זהו גם הזמן לחדש את התנועה הציבורית "נשיאה לישראל", שהוקמה בעבר וביקשה באמצעות בחירת אישה לתפקיד הנשיאה לשנות את סדר היום הציבורי ולתת משקל של ממש לסדר יום פמיניסטי ולקידום מעמד הנשים במדינת ישראל.
ארגון ה-OECD כבר מתח ביקורת על ישראל, על כך שהיא ממשיכה באפליה נגד נשים, הן בשכר והן באי-שוויון בהזדמנויות, בכל הקשור בתפקידי ניהול. למרבה הצער, השיח הציבורי בעניין נשים שבוי עדיין בסטריאוטיפים בלתי נסבלים. המסר עתיק יומין וברור - נשים בישראל טובות למין ולמטבח, לא להנהגה.
מה תעשה אישה במשכן הנשיא? הרבה. היא תשגר מסר של בשלות פוליטית ומחויבות חברתית לשוויון - שני יעדים שמחייבים נחישות והובלה על ידי הדרגים הגבוהים ביותר. תפקיד הנשיאה הוא סמלי בעיקרו ובכך טמונה גם חשיבות כהונתה של אישה. אישה ראויה במשכן הנשיא תחדיר נורמות שונות ורעננות לשיח הציבורי ותהווה מודל מובהק לחיקוי לנשים אחרות, שייקחו ממנה דוגמה ויבינו שגם הן יכולות לחדור למעוזי כוח - משימה שכיום נראית לרובן בלתי אפשרית.
פרופ' עליזה שנהר היא רקטור המכללה האקדמית עמק יזרעאל; בשנות ה-90 שימשה כשגרירת ישראל במוסקבה
ואולי בכלל לא צריך נשיא? דעה נוספת
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il