צפו בהפגנת המונים באוקראינה, אמש
כדי לנסות להבין את המחאה הגוברת באוקראינה, יש להבין את חשיבות המדינה כמדינת מפתח במאבק בין שתי מערכות גלובליות: רוסיה מצד אחד ואירופה וארצות הברית מן הצד השני. במאבק הזה, לאוקראינה עצמה ולמדינות נוספות מברית המועצות לשעבר אין ממש כוח משל עצמן והן משמשות כקלפים בין שני הכוחות החזקים שנאבקים עליה.
התסיסה הציבורית באוקראינה התעוררה בעקבות סירובו של הממשל של הנשיא ויקטור יאנוקוביץ' להצטרף לתכנית של איחוד אירופי שהוצעה לאוקראינה ולשש מדינות נוספות ממדינות ברית המועצות לשעבר. אותה הצעה היא מעין "איחוד אירופי לייט", ללא המחויבות הצבאית או המדינית, אלא רק עם מסגרת כלכלית. הכוונה מאחוריה היא העברתן של כמה שיותר מדינות מברית המועצות לשעבר לצד המערבי, ויש הגורסים שגם לנתקן מרוסיה. מתוך שש המדינות, רק שתיים הסכימו: מולדובה וגיאורגיה. רבים טוענים שהסירוב להצטרף למסגרת זו נעשה תחת לחץ של רוסיה שפועלת למנוע את "התפשטות" נאט"ו מזרחה.
עוד על המחאה הגוברת באוקראינה:
על סף הפיכה: "דורשים בחירות - עכשיו"
האוקראינים עולים על בריקדות
זעם על רוסיה בקייב: "העתיד באירופה"
מצידו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הניסיון של האיחוד האירופי לקרב את מדינות ברית המועצות לשעבר אליו נתפש כחמור. הוא פועל נגדו בכמה מישורים: האחד הוא לחץ כלכלי קשה על המדינות שלא להצטרף לאיחוד. היו אפילו מקרים של יציאה למלחמה גלויה, כמו המלחמה נגד גיאורגיה ב-2008. כמו כן, הרוסים יזמו תכנית שמנסה להתחרות בתכנית של האיחוד האירופי ונקראת "אירו אסיה". פוטין מנסה למשוך כמה שיותר ממדינות ברית המועצות לשעבר אל התכנית, שעדיין נמצאת בהתהוות. הטוענים נגד התכנית אומרים שהרעיון המרכזי שלה הוא שיקום של ברית המועצות או אימפריה הדומה לה.
מצב מעורפל ורווי אלימות
באוקראינה מתרחשת היום התקוממות נגד הנטייה הפרו-רוסית של הנשיא האוקראיני הנוכחי. רוב האזרחים האוקראינים מעוניינים בשיטה הכלכלית האירופאית. מנגד, יש גם הרבה אנשים שקרובים לתרבות הרוסית. על רקע המחלוקת הפנים-אוקראינית, יש פעילות ענפה של אופוזיציה. שלוש מפלגות אופוזיציה שונות מנסות לארגן התקוממות מבוקרת ולדרוש את התפטרות הממשל ואת חידוש המשא ומתן עם האירופאים.
נכון לעכשיו, לא ברור לאיזה כיוון התהליך באוקראינה מתפתח, והמצב מאוד מעורפל ורווי אלימות. בינתיים, מוקד המחאה הוא רק בבירה קייב, וברוב האזורים בשאר אוקראינה שהיא מדינה גדולה מאוד שקט. קשה לומר האם המחאה תתפשט והמפגינים יצליחו להשיג את מטרותיהם. ייתכן אפילו מצב שבו הממשל יתקפל מיוזמתו, ותתכן גם הפיכה פוליטית. רוסיה, מבחינתה, לא תוותר בקלות על האינטרסים שלה. אוקראינה היא מדינה מאוד חשובה משום שבלי אוקראינה רוסיה לעולם לא תצליח לחדש את האימפריה.
באוקראינה יש היסטוריה ממושכת של תהפוכות על רקע הניסיון להתקרב או להשתחרר מהשפעת רוסיה. ב-2004 הייתה המהפכה הכתומה, שבראשה עמדו ויקטור יושנקו ויוליה טימושנקו והובילו אותה נגד אותו אדם שהיום מכהן כנשיא פרו רוסי. יושנקו וטימושנקו משלו עד 2010. הרוסים וגם חלק מהאוקראינים טוענים שמדינות המערב עמדו מאחורי אותה מהפכה. ב-2010 התהפך המצב הפוליטי ויאנוקוביץ' עלה לשלטון, אך כיום יש ניסיון של המערב למשוך אותו לאיחוד האירופי. כעת יש לחכות ולראות לאן יוביל הגל באוקראינה, כי על אף שקשה להאמין שרוסיה תשיג את אותה אימפריה שאליה היא שואפת, אוקראינה היא יעד חשוב מאוד בדרכה.
הכותב, צבי מגן, שימש בעבר כשגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה וכיום משמש כחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי