בקשה חריגה על רקע הפגנת הבדואים נגד תכנית פראוור: אגף החקירות של המשטרה ביקש ממספר כלי תקשורת להעביר אליו צילומים מההפגנה שנערכה בישוב חורה שבנגב ביום שבת האחרון. לבקשה צורף צו של בית משפט השלום בבאר שבע, החתום בידי השופטת שרה חביב, להעביר לידי החוקרים צילומים מההפגנה.
כמה מכלי התקשורת כבר הביעו הסתייגות מדרישת המשטרה, בהם חברת החדשות של ערוץ 2 ושל ערוץ 10, עיתון הארץ ו-ynet, אשר יגישו ערר על הוראת המשטרה באמצעות יועציהם המשפטיים. כמו כן, גם בארגון העיתונאים הודיעו הבוקר כי הם מתנגדים לדרישה וכי יצטרפו לערעור: "הדרישה מנוגדת לכללי האתיקה הנהוגים בישראל, לכללי האתיקה של מועצת העיתונות ולפסיקת בתי המשפט", מסרו. "הארגון מגנה בחריפות את הניסיון להשתמש בעיתונאים ככלי חקירה ורואה בכך פגיעה חמורה באמון שבין הציבור לעיתונות. הארגון פועל באופן מיידי לביטול הצו".
בפעם האחרונה שבה נדרשו גורמים עיתונאיים להעביר צילומים לדרישת המשטרה היה זה כאשר היא דרשה מהעיתון "מקור ראשון" להעביר לידיה צילומים של אירוע "תג מחיר". המקרה הגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי מצב בו "עיתונאים הם שיבצעו את ראשית עבודת החקירה עבור המשטרה ויעבירו אליה ראיות עליהן תבסס חקירה, הוא מצב מסוכן שיש בו פגיעה פוטנציאלית חמורה בחופש העיתונות". בכנסת הוגשו בעבר הצעות חוק המבקשות לתקן את פקודת הראיות, כך שעיתונאים לא יחויבו למסור למשטרה ראיות שהגיעו אליהם במסגרת מילוי תפקידם העיתונאי.
בתוך כך, דוחים במשטרה ידיעות על זימון תושבים לשיחות עם קציני חקירות טרם ההפגנה. לטענת המשטרה, להפגנה לא ניתן רישיון עד יממה לפני קיומה ורק לאחר שחבר הכנסת טלב אבו ערער (רע"מ-תע"ל) נטל עליה את חסותו היא קיבלה אישור לביצוע.
תכנית פראוור - כותרות נוספות:
הבדואים מבהירים לנתניהו: "לא ניתן לעצור המחאה"
דעה: מה אנחנו יודעים בכלל על הבדואים?
כוכבים בינלאומיים מתגייסים למען הבדואים בנגב
אתמול אחר הצהריים שחרר בית משפט השלום בבאר שבע למעצרי בית שישה מ-12 העצורים מההפגנה בחורה. השופטת קבעה כי לא הוצגו בפני בית המשפט מספיק ראיות שיש בהן להמשיך ולהחזיק את החשודים במעצר במתקן משטרתי. שמונה מהעצורים הם בשנות העשרים לחייהם, שניים בני 18 ושניים נוספים בשנות הארבעים לחייהם.
במהלך דיוני הארכות המעצר התברר, כי מיד עם תחילת ההתפרעות ביטל קצין משטרה שהיה מופקד על הכוחות את אישור ההפגנה ובכך היא הפכה לבלתי חוקית. אחד מעורכי הדין של החשודים טען, כי בקרב המפגינים נעו אנשי יחידות המסתערבים של משמר הגבול וכי הם אלו שהחלו לידות אבנים בכוח השיטור, לאחר קטטה בין שני משתתפים. במשטרה דחו מכל וכל את הטענה הזאת.
המשטרה הציגה שורה של עבירות שבוצעו לכאורה בידי החשודים בהן פגיעה בתשתיות, הצתה וגרימת חבלה חמורה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שימוש בלתי חוקי בחומר נפץ, תקיפה ופגיעה בשוטרים ובכוחות הביטחון, התנהגות פרועה במקום ציבורי ועוד. לדברי התובע המשטרתי, רב-נגד חיים דידי, על חוקרי הימ"ר לבצע עשרות ומאות פעולות חקירה.
אחד מעורכי הדין של החשודים, טהר אל מקאווי, ביקש מבית המשפט לחייב את המשטרה להציג ראיות כלפי כל אחד ואחד מהחשודים. "אנחנו לא נוכל להגן עליהם אחרת", הוא טען, "המשטרה הציגה רשימת חשדות. הם צריכים לקשור ראיות לכל אחד ואחד שנדע עם מה להתמודד". התובע המשטרתי רנ"ג דידי הבהיר כי החשדות מיוחסים לכולם: "הם חבורה שהכינו את עצמם לבצע עבירות פליליות חמורות. הם הכינו אבנים, מוטות ברזל וגם בקבוקי תבערה". אחד החשודים טען בדיון כי 15 שוטרים התנפלו עליו והיכו אותו, אך הוא לא קיבל טיפול במהירות וכשכבר הגיע לחדר המיון בבית החולים סורוקה הוא הושכב במסדרון. חשוד אחר הוסיף: "הפגנו בצורה חוקית ופתאום קפצו עלינו ועצרו אותנו. אני לא יודע למה. ההפגנה שלנו הייתה בלי הפרעה".