מאז צאתה לדרך של הכנסת ה-19, צריכים תושבי ישראל לתפוס מחסה מצונאמי של הצעות חוק ורעיונות חדשים, פרי יוזמת משטרת ישראל או חברי כנסת שוחרי כותרות. אלו הצעות המגיבות בזמן אמת לאירועים חדשותיים, ועל פניו, נובעות מרצון כן ונחוש להביא לשינוי במציאות החברתית ובביטחון היומיומי של אזרחי המדינה.
כך למשל, כולנו מעוניינים שלא יחזרו מקרים של ניצול נערות צעירות וקטינות המשוועות למבטו של זמר נערץ בידי גברים מבוגרים (בין אם אותן נערות יודעות מהי טובתן האישית ובין אם לאו); כולנו מעוניינים בעובדי ציבור העובדים מ-8:00 עד 16:00 באופן אוטומטי, ללא מתן אפשרות של פיתוח מערכת יחסים עם מבקשי השירות; כולנו מעוניינים שמשטרת ישראל תמגר את ארגוני הפשיעה ותפעל לכך שמכוניות של פרקליטים, עובדי ציבור ישרים הנמצאים בודדים לחלוטין בחזית הלחימה בפשיעה, לא יתפוצצו ברחובות; כולנו גם מעוניינים בשמירת חייהם של אזרחים תמימים, שלא ייקלעו לעוד מלחמת כנופיות ארורה בדרכם לעבודה ובבילוי משפחתי בשפת הים.
אבל האם כולנו מוכנים לקבל חקיקה חפוזה בכנסת, או כל רעיון קיצוני המועלה על ידי ראשי המשטרה, כמעין מקסם שווא של הבטחות לחיים שלווים, בטוחים ומוסריים? כולי תקווה שחלק מסוים מהחברה הישראלית יתעורר וישלח מסר לנבחריו, לפיו אנו, אזרחי המדינה, מבדילים בין הצעת חוק פופוליסטית לבין הצעת חוק מקדמת ומשנה מציאות, בין רעיון מתלהם ולא דמוקרטי לבין פתרון מעשי. ובעיקר, אנו יודעים להבדיל בין חוסר אונים של הרשויות, לבין חוסר רצון וחוסר ביצירתיות בהפניית תקציבים למקומות האמונים על הבאת הפתרונות, כגון משרדי החינוך והרווחה או יחידות מסוימות במשרד לביטחון פנים ובמשרד המשפטים (להבדיל מפרויקטים ראוותניים).
כשתקום "משטרת דייטים"
בעקבות פרשת אייל גולן, הגישה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הצעה לתיקון החוק הקיים בעניין בעילה אסורה בהסכמה של קטינות, שלכאורה קובע אמות מידה מחמירות יותר להרשעה בעבירה זו, גם כאשר גילה של הקטינה גבוה מ-16. דבר הגשת ההצעה דווח לתקשורת שש שעת בלבד לאחר חשיפת שמו של גולן, אולם עד עתה, לא פורסם ברבים נוסח הצעת החוק עצמה. על פי הפרטים שמסרו יוזמי החוק לתקשורת, עיקר השינוי בה יתמקד בהוספת מקרה נוסף שייחשב לבעילה אסורה - כאשר בין הקטינה לגבר יש פער גילאים של עשר שנים ומעלה, ויש בינם יחסי תלות.
אלא שבחינה זריזה של החוק הקיים מגלה כי גם כיום מוגנות קטינות בקבוצת הגיל 16-18 על ידי הסעיף הקובע כי כל יחסי מין שלהן עם בגיר ייחשבו לבעילה אסורה במידה שמתקיימים בינם יחסי תלות או מרות - ללא כל קשר לפער הגילאים ביניהם. כך שאם הצעת החוק הזו מבשרת על שינוי כלשהו - זוהי דווקא הוספת תנאי נוסף להרשעה בעבירה זו, שדווקא מיטיבה עם העבריינים.
ייתכן שהייתה למציעי החוק כוונה נוספת - למנוע מגברים את הזכות לטעון כי לא היו מודעים לגיל הקטינה שעמה שכבו, במידה שהפרש הגילאים בינם עולה על עשר שנים (כאמור, ההצעה מעולם לא פורסמה, כך שלא ברור מה באמת כוונתם) -אולם גם אם זה המקרה, הרי שמדובר בחוק בלתי ריאלי במקרה הטוב, בלתי אכיף (אלא אם כן תוקם משטרת "דייטים"), ובמקרים מסוימים פשוט לא נכון. אינני מעלה על דעתי כי כוונת המחוקק היא להשפיע על ההתדיינות בבית המשפט ולהקל על מלאכת התביעה, בכך שתמנע טענת הגנה פשוטה.
בסיכמו של דבר, ההסדר החוקי הקיים הוא טוב ונכון, ואין שום צורך בשינויו. דרך הפעולה הנכונה היא לדאוג לאכוף את החוק, ולא למנוע טענות הגנה מאזרחי המדינה. הבעיה אינה חוקית, אלא בעיקרה נעה בין מוסר לבין שעון ההתבגרות המוקדם של בני הנוער בעת המודרנית. המחוקק יודע כי התשובה לכך אינה במניעת טענות הגנה או בדגש חוקי כלשהו המקנה למפלגה כזו או אחרת "נקודות" על הגשת חוקים - התשובה היא במלחמה בכנסת על הטיות תקציב לחינוך בני נוער ולמשרדי הרווחה - שם היא מלחמתכם האמיתית, ולא בתיקונים קוסמטיים לחוק, שכל תכליתם היא חשיפה תקשורתית.
הסיפור הזה מזכיר מקרה נוסף מהעת האחרונה: הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית מגדירה הטרדה מינית כמעשה העלול להתרחש בין עובד ציבור או בעל שררה לבין האזרחית (וגם האזרח כמובן!). ההצעה, הנשמעת הגיונית, עלתה לאחר הרשעתו של ראש עיר בעבירת של הטרדה מינית והפרת אמונים. לכאורה רעיון נכון, אולם מלבד אזכור המילים בחוק, בזבוז המשאבים והניירת בכנסת, הרי שעם כל הכבוד לחברי הכנסת הנלהבים - אותו ראש עיר הורשע בסופו של דבר באותה עבירה, ללא עזרתם וללא תיקון החוק. מקרים דומים נוספים מהתקופה הנוכחית היו יוזמת החקיקה המגוחכת לכלוא עד לתום ההליכים כל גבר שהמפר צו הגנה, ודרישתה של משטרת ישראל להוציא צווי מעצר מנהליים לחשודים בפעילות בארגוני פשיעה.
לעיתים יש לתת לפרקליטות, להגנה ולבית המשפט לעשות את עבודתם ללא נוצות הטווס החדשות של החוק, או שמא המחוקק. חברי כנסת יקרים, במידה וברצונכם להגן על פרקליטים ואזרחים חשופים, הקצו לכך תקציב ומחשבה יצירתית. חקיקה יכולה להיות יעילה אף ללא פגיעה בלתי הולמת בדמוקרטיה ובזכות האזרח הבסיסית לחפותו. הגנו על הנוער באמצעות הפניה של אנשי מקצוע מתאימים ומעורבות אינטנסיבית, חינוכית ופסיכו-סוציאלית - ולא באמצעות חוקי אינסטנט קוסמטיים.
עו"ד הילה נאווי היא מומחית בדין הפלילי
לכל הטורים של הילה נאווי בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il