עודף משקל והשמנה, מחלות לב וסוכרת, אי-הקפדה על ביטחון תזונתי והוצאה על תרופות הם הנושאים העיקריים בהם ניכר אי-שוויון בקרב האוכלוסייה בישראל זאת לפי הדוח השנתי של משרד הבריאות אודות פערים בבריאות המתפרסם היום (שלישי).
מהדוח עולה כי למעלה ממחצית האוכלוסייה בישראל סובלת מעודף משקל או בעיות השמנה. במחקר שערכו מחברי הדוח עולה כי הנוטים ביותר להשמנה הם גברים, מבוגרים, המגדירים עצמם כדתיים מאוד. משתנים נוספים שמעלים את הסיכון להשמנת יתר הם אלמנים, ערבים, שאינם גרים בתל אביב, הסובלים מקשים כלכליים שעישנו בעבר ובמצב בריאותי גרוע. מנגד, אלו שאינם סובלים מהשמנת יתר הם רווקים, תושבי תל אביב, בעלי השכלה גבוהה שהנם מעשנים אך עוסקים בפעילות גופנית בשעות הפנאי ואוכלים באופן סדיר ארוחת בוקר.
בבדיקת ההסתברות לסבול ממחלת לב מצוין בדוח כי יהודים נוטים יותר מערבים לסבול ממחלות אלו, ובמיוחד גברים יהודים שהגיעו מאירופה-אמריקה ובמיוחד מעולי ברית המועצות לשעבר ומובטלים. מדד נוסף שבחנו מחברי הדוח הוא רמת ההשכלה, אולם נמצא שאין קשר מובהק בין רמה זו לנטייה לסבול ממחלת לב בשונה ממחלות אחרות.
מבחינת מחלת הסוכרת, עולה כי בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית בתחלואה בישראל, במיוחד בגילאים המבוגרים. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין השנים 2000 ל-2009, נרשמה עלייה של 65% בסובלים מהמחלה בגילאי 75 ומעלה. קבוצות סיכון שעשויה לסבול מהמחלה לפי הסקר עליו התבסס הדוח הן נשים ערביות, יהודים ממוצא צפון-אפריקאי, מובטלים ובעיקר תושבי מחוזות הצפון והדרום (כלומר לא במרכז הארץ). מהנתונים, המתבססים על תשובות הנשאלים, עולה כי ישנה עלייה בשיעור התחלואה ככל שרמת השכלה יורדת, ובעלי השכלה של עד שמונה שנות לימוד מהווים קבוצת סיכון מיוחדת לתחלואה במחלה. קבוצה נוספת היא יוצאי אתיופיה, שחבריה בעלי סיכון הגבוה פי 3 בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הוותיקה בארץ לחלות במחלה.
הדוח, שנכתב על ידי ד"ר אמה אברבוך וגב' שלומית אבני מהמינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, בדק גם את תוחלת החיים בישראל וגילה כי חלה עלייה קלה בתוחלת החיים של גברים ונשים יהודים מאז שנת 2012 (גברים: מ-79.9 ל-80.6 שנים; נשים: מ-83.6 ל-84 שנים), ומגמה מעורבת בקרב הערבים.
כמו כן, בדק הדוח הוצאה על תרופות בהתאם לגובה הכנסה. בסעיף זה נמצא כי כ-15% ממשקי הבית בישראל רוכשים תרופות ללא מרשם בהוצאה ממוצעת של 140 שקלים בחודש. ההוצאה בקרב משקי הבית מהחמישון העליון גבוהה פי שתים בהשוואה לחמישון התחתון (190 שקלים לעומת 91 שקלים). לגבי תרופות עם מרשם, כלומר תרופות שניתנו בהוראת רופא, עולה כי 35% ממשקי הבית רוכשים תרופות כאלו בהוצאה ממוצעת של 250 שקלים בחודש. בעוד שמשקי הבית בחמישון העליון מוציאים כ-270 שקלים בחודש, משקי הבית בחמישון התחתון מוציאים כ-202 שקלים בממוצע בחודש.
בתגובה לפרסום הדוח ציין מנכ"ל משרד, פרופ' רוני גמזו, כי "אי השוויון בבריאות בישראל הוא בעיקרו תוצאה של הפערים החברתיים-כלכליים בישראל. מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא אמצעי מרכזי לצמצום הפערים הללו. למרות שמדובר בעבודה קשה שאת פירותיה נקצור רק בעוד מספר שנים, אנחנו נמשיך לפעול ללא לאות לצמצום הפערים".