אחת החוויות האהובות ביותר על חובבי הטיולים בישראל היא הביקור במערות הרבות שפזורות בחלקים שונים של הארץ. אולם, למטיילים שיצאו במהלך השבועות הקרובים מהבית עם ציפייה להתרשם מנטיפים טבעיים מיוחדים או מעמודי אבן מסוגננים מעשה ידי אדם, צפויה אכזבה. זאת, משום שרשות הטבע והגנים תגביל החל מהשבוע הקרוב ועד לחודש אפריל את הכניסה לחלק מהמערות. הסיבה: אותן מערות משמשות גם כאתרי לינה מרכזיים עבור עשרות אלפי עטלפים, אשר נכנסים בימים אלו לשנת החורף שלהם.
חלק מהמערות נסגרו לחלוטין ואילו בחלק תציב הרשות שלטי הסבר המבקשים מהמטיילים שיגיעו שלא להיכנס פנימה. בין המערות הבולטות שהכניסה אליהן תיאסר במהלך התקופה אמורה ניתן למצוא את מערת התאומים בהרי ירושלים, מערת הוטה 6 שבשמורת הר מירון, מערת עלמה הסמוכה לכפר הצ'רקסי ריחאניה שבגליל ומערת אורנית ומערת ספונים שבכרמל.
בישראל חיים 33 מיני עטלפים, המהווים כשליש ממיני היונקים בארץ. מלבד מין אחד הניזון מפירות ניזונים שאר המינים מחרקים. לעטלפי החרקים חשיבות רבה למערכת האקולוגית כטורפי חרקים. יחד עם זאת, מרבית מיני עטלפי החרקים נמצאים בישראל בסכנת הכחדה עקב התמעטות במספרם בעשורים האחרונים. הגורמים לכך הם הרעלות והדברות שכוונו למזיקים שונים אך פגעו גם בעטלפים שניזונו מהחרקים שהורעלו, וכן בעקבות השמדה מכוונת של רבבות עטלפים לפני כמה עשורים בשל הסברה המוטעית שהם גורמים לנזקים לתוצרת החקלאית. עם בוא הקור נכנסים העטלפים לתרדמה ארוכה בת כמה חודשים כשהם תלויים על קירות מערות ברחבי הארץ. רמת פעילותם בתקופה זו נמוכה, אך הם מתעוררים בעקבות רעשים ותאורה. לכן, כדי להבטיח שהם לא ייפגעו בתקופה הכה רגישה עבורם, מונעים הפקחים את הכניסה למערות.
"רשות הטבע והגנים משקיעה משאבים רבים במעקב אחר אוכלוסיות העטלפים בישראל ובהגנה עליהם", אמר ד"ר נעם לידר, אקולוג ראשי ברשות. לדבריו, "בתקופה זו אנחנו זקוקים יותר מתמיד לשיתוף הפעולה של הציבור. לבני האדם יש אינטרס בריאותי בסיפור: ללא עטלפי חרקים נאלץ להשתמש ביותר חומרי הדברה וגם הסיכון להעברת מחלות מחרקים לבני אדם יעלה".
לקריאה נוספת:
עף להם המוח: איך עטלפים תופסים חלל?
תיעוד נדיר: לשון העטלף כפי שלא ראיתם מעולם
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il