נשיא ארה"ב ברק אובמה התקשר אמש (ראשון) לראש הממשלה בנימין נתניהו ודן עמו בהסכם שהשיגו המעצמות עם איראן בז'נבה. במהלך השיחה אמר אובמה לנתניהו שבכוונתו לפתוח באופן מיידי בהתייעצויות בין ארה"ב וישראל על מנת להגיע לפתרון מקיף בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית. בנוסף, חזר הנשיא האמריקני על מחויבותה של ארה"ב לביטחון ישראל. מהבית הלבן נמסר כי השיחה התקיימה בעת שהנשיא היה במטוסו, האייר פורס 1, בדרכו מוושינגטון לסיאטל.
מאז נחתם ההסכם תקף אותו נתניהו מספר פעמים, כשהוא מכנה את המתווה שגובש "טעות היסטורית". דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, ציין אמש כי בשיחתם, שני המנהיגים שבו והסכימו כי יש למנוע מאיראן נשק גרעיני. "הנשיא אובמה הדגיש כי ארה"ב תישאר מחויבת לישראל, לה יש סיבה טובה להיות ספקנית באשר לכוונות של איראן", אמר.
אך כשהרייטינג שלו ברחוב האמריקני נמצא בשפל חסר תקדים וכשאמינותו מעורערת בגלל היישום הבעייתי של חלק חשוב ברפורמת הבריאות שלו היה ברור לאובמה שאסור לו לוותר על הדגשת ההישג שבהסכם עם איראן בפני הציבור. הבעיה היא שמדובר בהימור עם תוצאות מעורבות - בדיוק כמו במקרה של ההישג הדיפלומטי הנוסף של ארה"ב בנוגע לפירוק סוריה, כזה שיעילותו טרם הוכחה.
בעולם של בחירה בין אופציות גרועות וגרועות קצת פחות, אכן מדובר בהישג היסטורי - לפחות למשך חצי שנה. עם זאת, ששת החודשים הקרובים, שיכללו עבודה לקראת ההסכם הכולל עם איראן, צפויים להביא עמם לאובמה ולשר החוץ קרי "רוחות פנים" (Political headwinds), כלומר מאבקים לא קלים בזירה הפנים-פוליטית.
למרות התמיכה של 56% מהציבור האמריקני בהסכם הביניים (לפי סקר סי-אן-אן), הציבור והמחוקקים לא ייתנו לו "להתרפק" עליו. הספקנות לגבי אמינותו של הפרטנר האיראני עמוקה בתוך ארה"ב - לא רק בריאד, ירושלים ופריז. הרפובליקנים בקונגרס מיהרו למתוח ביקורת נוקבת על העסקה. יו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר הוציא הודעה לפיה יש להתייחס להסכם "עם ספקנות בריאה ושאלות קשות". השאלה המרכזית, אמר ביינר, היא האם המשתתפים במו"מ מחויבים לשימור משטר הסנקציות עד להשגת המטרה. "אחרת נביט אחורה על הסכם הביניים בתור צעד איראני חכם בצורה יוצאת דופן לפירוק משטר הסנקציות הבינלאומי - תוך שימור התשתיות והחומרים לביצוע ה'פריצה'", אמר.
לחבל או לחזק?
גם מנהיג הרוב בבית הנבחרים, אריק קנטור, הוסיף כי ההסכם למעשה מכיר "בצורה ברורה ומסוכנת" בכך שאיראן תקבל רשות להעשיר אורניום אפילו במסגרת של הסכם סופי בגלל אזכורה של "תכנית העשרה שמוגדרת בצורה הדדית". "אסור שארה"ב תחליש את הדרישות הקיימות של מועצת הביטחון של האו"ם - שאיראן תפסיק לגמרי את הפעילות הגרעינית שלה, כולל העשרה. החלשת הסנקציות והכרה בתכנית ההעשרה האיראנית הן טעות, וזה לא יעצור את הצעידה של איראן לקראת היכולת הגרעינית".
כראייה להתנגדות למהלך בקרב המחוקקים עצמם, רק ביום חמישי האחרון הודיעה הנהגת הסנאט כי בכוונתה לקדם סבב חדש של סנקציות, בניגוד לדבריו של אובמה אחרי ההסכם. "בשנים האחרונות הקונגרס היה שותף מפתח בהטלת סנקציות על ממשלת איראן אך כעת זה לא הזמן להתקדם עם סנקציות חדשות - זה יחבל בצעד הראשון המבטיח הזה, ירחיק אותנו מבעלות הברית שלנו, ויסכן את הקואליציה שאפשרה את אכיפת הסנקציות במקור", ביקר אובמה את התפיסה.
וכך חרף הביקורת, בסנאט כבר מתיישרים לפי הקו של אובמה. "אני מצפה שהסנקציות שהסנאט ידון בהן בכל זאת יספקו חלון של שישה חודשים להשיג הסכם סופי, לפני שיאושרו", אמר יו"ר ועדת החוץ רוברט מננדז אמר. עם זאת סייג והוסיף: "בו בזמן הן צריכות להיות זמינות למקרה שהשיחות ייכשלו או שאיראן תפר את הסכם הביניים".
לתת סיכוי
כמו בקרב המחוקקים, גם בקהילה היהודית בארה"ב, התגובות להסכם היו חלוקות עם נטייה להתנגד לו. מנכ"ל הקואליציה הרפובליקנית היהודית מאט ברוקס התלונן על הנזק שאובמה גרם למוניטין ולביטחון הלאומי של ארה"ב "עם רעיונות תמימים ושגויים", וקרא לקונגרס ולעם האמריקני להרים קול נגד "ההסכם הפגום הזה". מנהיגי הליגה נגד השמצה אמנם הגדירו את ההסכם כ"צעד חשוב קדימה", אך הזהירו שהוא מאפשר לאיראן להמשיך עם תכנית ההעשרה ולשמור על יכולת הפריצה לקראת הפצצה הגרעינית. "היא ניצלה בעבר את ההפוגות מהלחץ הבינלאומי לקדם את תכנית הגרעין שלה", סיכמו בארגון.
בצד השמאלי של המפה, "האמריקנים למען שלום עכשיו" ברכו את הממשל על הסכם הביניים. "אנחנו מאמינים שכל מי שאכפת לו מהביטחון הלאומי של ארה"ב, ביטחון ישראל ויציבות המזרח התיכון, צריך לברך", אמרו. "בתור ארגון שמתמקד קודם כל בשלום ובביטחון ישראל, אנחנו בטוחים לגמרי שאסטרטגיית ניהול המו"מ של ממשל אובמה לוקחת בחשבון את האינטרסים של הביטחון הלאומי של ישראל, וקוראים לממשל להבהיר לציבור הישראלי שזה המצב, ולממשלת ישראל - להפסיק את המתקפות הפומביות נגד המו"מ וההסכם ולתת לדיפלומטיה סיכוי. האינטרסים של ישראל ירוויחו יותר מהסכם שימנע מלחמה וימנע מאיראן להגיע לנשק גרעיני".
נשיא השדולה היונית ג'יי-סטריט, ג'רמי בן-עמי, סיכם שההסכם צריך לגרום לאמריקנים ולישראלים להרגיש יותר בטוחים. "מטרת הסנקציות הייתה להגיע לנקודה הזאת", אמר והדגים לראייה את העובדה שהדיפלומטיה האמריקנית בסוריה הפחיתה משמעותית את הסיכון של מתקפה כימית נגד ישראל.
לאור המורכבות הן מבית, והן מחוץ - לממשל אובמה, יש תפקיד חיוני (בו נכשל מספר פעמים בשנים האחרונות) והוא לשכנע את בעלות הברית, במקרה הזה ישראל וכמה מדינות ערב מודאגות, שהוא לא יתן לאיראן למרוח אותו - לפחות לא מעבר לתקופה של שישה חודשים. נציגי הבית הלבן נוהגים להזכיר שמו"מ מנהלים עם אויבים, לא עם ידידים - אך במקרה הזה, מו"מ עם ידידים יהיה קריטי לא פחות להצלחת ההסכם.
ולסיכום: חשוב לזכור ששורה של שחקנים בזירה בינ"ל הצליחו להביא את איראן לחתום על הסכם הביניים. אסור לזלזל בחלק שהרוסים והסינים שיחקו במכבש הלחצים שהופעל על טהראן. הצלחתו תהיה תלויה במידה רבה בנכונות שותפותיה של ארה"ב לא למהר ולעקוף את הסנקציות שגם כך היו מושא להתחמקויות ו"פטורים" למיניהם.
עוד באותו נושא:
דעה: ההסכם עם איראן לא נורא כמו שמספרים לכם
התרחיש שבישראל חוששים ממנו: נשק גרעיני בהפתעה
בסעודיה מתנגדים להסכם: גם אנחנו נפתח פצצה
(עדכון ראשון: 23:10)