פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רק ילודה: האתגר האמיתי בסין – לשקם את הכלכלה

      ההנהגה החדשה בסין הספיקה לצבור ביטחון והצהירה על 60 יעדים לרפורמה במדינה. מלבד מדיניות הילודה וצמצום עונש המוות, הרפורמה האמיתית תבוא דווקא בסעיפים הפחות נוצצים

      מדי עשור, עם חילופי השלטון בסין, ההנהגה החדשה זקוקה לזמן מסוים כדי לצבור די כוח וביטחון עצמי, ובעיקר כדי להיפטר מסממני ההנהגה הקודמת. לכן, נהוג שהמפגש השלישי של השלטון החדש - כמו זה שננעל השבוע - הוא המפגש שאליו מגיעים הנשיא וראש הממשלה, כשהם בשיא כוחם.

      מעט פרטים פורסמו מראש על הנושאים שהיו אמורים לעלות לדיון בכינוס המפלגה, שהתארח במלון מיושן במערב בייג'ינג. לפני פתיחת הכינוס, נמסרו הצהרות גדולות - אך מעורפלות למדי - לפיהן הנשיא שי ג'ין-פינג וראש הממשלה לי קצ'יאנג יניחו בכינוס את המצע להנהגת רפורמות כלכליות נרחבות. אך מעבר להצהרות, מה עוד ניתן לצפות מהסינים?

      והנה, הפתעה. בקושי יומיים חלפו מנעילת הכינוס, וביטאון הממשל מפרסם את עיקרי ההמלצות שגובשו בו. לשם שינוי, השפה ברורה והמילים נוקבות, לוח הזמנים ברור והכול יחד זועק: בא הרגע לשינוי דחוף. סין הבינה שאין בכוונתה להמשיך להתעלם מהמצב החמור שבו כלכלתה נתונה: הצמיחה במגמת צלילה ואין משרות לצעירים, מאות מיליוני עניים מרוכזים בכפרים, ואילו בערים הזיהום בלתי נסבל. הממשלה שולטת בשוק, הון זר כמעט אינו זורם פנימה, והביורוקרטיה המפלגתית מסכלת כל יוזמה עסקית.

      פועלים במחוז הובן סוחבים דליי מים, סין, מאי 2009 (GettyImages)
      בשנת 2050, רבע מהאוכלוסייה בסין יהיו בני 65 ומעלה (צילום: אימג'בנק, Gettyimages)

      מהפרטים הראשונים שנמסרו לתקשורת עולה כי השינוי המסעיר ביותר שהנשיא שי מתכנן לעשור הקרוב הוא ביטול המדיניות הידועה לשמצה שאסרה על משפחות להביא יותר מילד אחד. תכנית הגבלת הילודה הוכרזה ב-1979, ופעמים רבות כבר הוכרז על ביטולה. למעשה, במחוזות רבים היא אינה נאכפת, ובערים שלמות היא כבר בוטלה. במקרים רבים, הממשלה נזקקת לה דווקא כדי להפליל הורים, כאשר לא נמצא אישום מתוחכם יותר לטפול עליהם. מהצד השני, הורים רבים, הן בערים והן בכפר, בכלל מעדיפים ללדת ילד אחד, ועדיף שיהיה זכר, שיפרנס את המשפחה וימשיך את השושלת. קמפיין לעידוד הילודה, כנראה, לא יהיה בקרוב.

      ההכרזה על השינוי ב"מדיניות תכנון המשפחה" נועד אולי יותר לשם הקריצה למערב מאשר לשם השינוי שהוא מביא עמו. כך גם ההכרזה על סגירת מחנות הכפייה, לשם מובלים מתנגדי השלטון, עובדי הכתות המורדים בצנזורה ואחרים. זה לא משנה כל כך, כי אם ייסגרו המחנות, יתמלאו בתי הכלא. באותו עניין, מוזרה מעט ההכרזה על "הצמצום ההדרגתי" בהטלת עונש מוות. סין מוציאה להורג יותר אסירים מכל מדינה אחרת בעולם. מסקרן כיצד בכוונתה של סין לשנות זאת, דווקא כשפאניקה גוברת מהמאבק החמוש מול האויגורים המוסלמים במערב, אותם היא מאשימה בפיגועים נגד מוסדות המפלגה (הוכחות, אגב, אין).

      נשיא סין שי ג'ין-פינג בלשכתו. דצמבר 2012 (GettyImages)
      נמצא כרגע בשיא כוחו, אך האם לקח על עצמו שינוי גדול מדי? הנשיא שי (צילום: אימג'בנק, Gettyimages)

      את הרפורמה האמיתית יחולל הנשיא שי רק אם יצליח להגשים את היעדים האחרים שסומנו במסמך המודלף, פחות נוצצים אך יותר משמעותיים. בין היתר, הובטח בו כי עד 2020 תדון הממשלה בהעלאת גיל הפרישה: בשנת 2050, רבע מהאוכלוסייה בסין יהיו בני 65 ומעלה. מבלי יכולת לפרנס את עצמם, הם יזדקקו לתמיכה כלכלית מילדיהם, או יהיו לנטל על הרווחה.

      בסך הכול, המסמך כולל 60 יעדים לרפורמה, בהם הטלת קנסות על מפעלים מזהמים. אחד הסעיפים החשובים הוא שידוד מערכות במנגנוני הפיקוח על נכסי הממשלה, שצפוי להקל על העברתם לידיים פרטיות. הממשלה בסין הודתה לאחרונה כי דרושה יותר משנה כדי לבנות פעוטון, "אך דרושות שנתיים נוספות וחתימות מ-133 מחלקות רק כדי להשיג את האישור לבנות אותו". סעיפים נוספים מציעים רפורמות במנגנוני הביורוקרטיה, כדי להקל על אזרחי המדינה - ועל משקיעים זרים - בבנייה וביזמות. עוד הובטח כי חקלאים, שהקרקעות שלהם הוחרמו כדי לבנות ערים, יפוצו כדין. בתקדים היסטורי עבור הסינים, בית משפט יוקם כדי לדון בתביעות על קניין רוחני.

      סין צפויה לרשום השנה את הצמיחה הנמוכה ביותר זה שלושה עשורים. ראש הממשלה לי אמר כי המדינה מוכרחה לשמור על קצב של 7.2% כדי שהשוק יישאר יציב. לפני שלושה עשורים, שיעור הצמיחה היה דו-מספרי ועורר קינאה ברחבי העולם. היום, כ-200 מיליוני סינים חיים בעוני, ומרוויחים עד דולר אחד ליממה. הממשלה שואפת להעביר אותם מהכפר אל העיר, מבלי לגזול מהם את מעט המשרות שהיו להם, ומבלי להשליכם לשיכוני עוני מכוסי פיח, שבו חייהם יהיו גרועים עוד יותר. עבור ההנהגה החדשה, שמשלימה בימים אלה שמונה חודשים לכהונתה, מדובר באתגר קשה בהרבה מאשר להכריז במחי-יד על ביטול מחנות הכפייה.

      עוד טורים בבלוג החוץ:
      המסיבה העצובה של רופא העיניים הצעיר
      אנשי החלל הופתעו לגלות טיל בליסטי מבעד לחלון
      האיראנים מראים את הישבן לראש הממשלה נתניהו