(בווידאו: הארכת המעצר של שלום דומרני, היום)
בשלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, ישבה על המדוכה ועדה ממלכתית בראשות פרקליט המדינה דאז, ד"ר ארווין שימרון ז"ל, כדי להכריע בסוגיה שהסעירה את המדינה: האם קיים בישראל פשע מאורגן. הוועדה קבעה כי אכן מתקיים אצלנו פשע מאורגן, אך בשונה ממדינות המערב - זהו פשע מאורגן אחר, "נוסח ישראל", קראה לו הוועדה. כלומר - בישראל מצויות משפחות פשע היררכיות, מאורגנות, לכל משפחה יש בעלי מקצועות חופשיים כגון רואי חשבון או עורכי דין, אך בשונה ממדינות המערב ובשונה מההגדרה האקדמית למהו פשע מאורגן - בישראל, הגדירה הוועדה, המשפחות הללו אינן מצליחות לשלוח זרועותיהן אל השלטון.
מאז ועד היום לא שונו הערכת המצב הלאומית והגדרת הפשע המאורגן, ומכאן שההיערכות למענה לתופעת הפשיעה המאורגנת היא כלפי פשיעה היררכית מאורגנת, אבל כזו שלא הצליחה לחדור למוקדי השלטון. הביטוי המעשי לפעילות הגופים השונים מול ההגדרה הזו היא כי פעילות כל גופי האכיפה היא תגובתית, ולא פעילות יזומה.
דוגמה ממשית ניתן היה לראות במערכת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות: גופי האכיפה לא יזמו החדרת סוכנים, לא השתמשו בטכנולוגיות מיוחדות, לא נקטו בצעדי מניעה לחסום פעילות עבריינית סביב המפלגות השונות ולא פעלו ברוחב החזית נגד כל משפחות הפשע באזורי המגורים - אלא נהגו כגוף תגובתי הממתין לתלונות לאחר מעשה, ופועל על פי מידע אקראי, אגבי, נקודתי.
רבנים ונבחרי ציבור נופלים כפרי בשל לידי הפושעים
המעצרים האחרונים של שלום דומרני ואנשי ארגונו על רקע החשד להטיית בחירות הם חשובים והכרחיים, יעילותם רבה - אך ספק גדול אם היו נעשים אלמלא האווירה הציבורית שנוצרה כתוצאה מסדרת פיגועים פליליים. מכאן, שגם אותם ניתן לסווג כפעילות תגובתית.
הבעיה המרכזית בהתמודדות עם משפחות הפשע שחדרו למערכות השלטון המרכזית והמקומית היא אובדן ההרתעה של זרועות האכיפה. הפשע המאורגן מתערב כמעט בכל הליך שיש לו עניין בו, ומטבע הדברים, עניין לפשע מאורגן הוא פוטנציאל לרווח כספי גבוה ומהיר. מסיבה זו, רבנים, בעלי עסקים, נבחרי ציבור ומועמדים לתפקידים שונים פונים לעזרת משפחות הפשע ונופלים כפרי בשל אל זרועות הפשיעה המאורגנת. "תארגנו לי תומכים, מצביעים, תנטרלו יריבים, תשפיעו על המהססים, תגרמו לקטטות סביב הקלפיות, ובקיצור - תגרמו לבחירתנו; בתמורה, אתם נגישים וזמינים למוקדי הכסף, אנחנו נאפשר לכם גישה לכל הוועדות הסטטוטוריות, תגיעו לרישוי העסקים, תקדמו את ענייניכם בועדות התכנון והבנייה, נשפיע על הפקידות".
וכך, במאמץ לא גדול, הפשע המאורגן חובר לשלטון - בין אם מדובר בשלטון המרכזי, ובתדירות הרבה יותר גבוהה בשלטון המקומי. הבעיה המהותית ביותר היא העובדה שהכול מתנהל באווירה גלויה, בבחינת גזירת גורל.
פעם ייחסו לפשע המאורגן ענפים מסורתיים כגון זנות, סמים, דמי חסות או נכיון צ'קים. היום הפשע המאורגן יושב סביב הועדות הסטטוטוריות, לעתים תוך שליחת נציגים ציניים של המשפחות. המטרה המרכזית של רשויות האכיפה חייבת להיות יצירת הרתעה מחדש, חיץ בולט בין העולם התחתון לעולם הנורמטיבי. הכלים הם פשוטים וברורים: כוח ועוד כוח, ומשאבים אין קץ.
הנזק של הפשע המאורגן גדול לדעתי מנזק הטרור. הטרור מבקש לפגוע ולשבש את שגרת החיים, לזרוע פחד ובהלה; הפשיעה המאורגנת והשחיתות השלטונית פוגעות בשלטון, ביכולת המשילות, הופכות את החיים לבלתי נסבלים, מייצרות כלכלה שחורה ומערכת אכיפה שחורה באמצעות בוררויות והוצאה לפועל. אין עוד שאלה של חציית קווים אדומים, האיזון בדו-קיום בין הטובים לרעים הופר ושובש. אנו עוסקים כיום בקיום. למי שעדיין לא מבין לאן פנינו מועדות - סיור במקסיקו או בקולומביה יבהיר מהו מדרון חלקלק, אם לא יינקטו כל הצעדים ההכרחיים והנדרשים.
עו"ד וניצב בדימוס יעקב בורובסקי שימש מפקד המחוז הצפוני וראש אגף התכנון במשטרה
לכל הטורים של יעקב בורובסקי בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il