לאחר שזוכה ביום רביעי האחרון בבית המשפט מעבירות של מרמה והפרת אמונים, אישרה היום (ראשון) הממשלה את מינויו המחודש של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לתפקיד שר החוץ. מחר יובא המינוי לאישורה של הכנסת, ולאחר מכן הוא יוכל לשוב באופן רשמי למשרד. מאז הבחירות בחודש ינואר האחרון נמנע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מלמנות שר חוץ במשרה מלאה כדי לשמור את התפקיד לליברמן במקרה שיזוכה. את התפקיד מילא בהיעדרו סגן שר החוץ, זאב אלקין.
אתמול הביע ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג (העבודה) התנגדות לחזרתו הצפויה של ליברמן למשרד החוץ. "הצמד ליברמן ואלקין הם הצמד הלא נכון במקום הלא נכון. מול מתקפת החיוכים הם מביאים מתקפת חיכוכים. הם יבודדו את ישראל ויגרמו נזק הסברתי, הם משחקים לידי מתנגדי ישראל בעולם", אמר הרצוג באירוע שבת תרבות בנס ציונה. "ליברמן הוכיח שהוא שר החוץ הגרוע ביותר בתולדות ישראל, אדם שלא מקובל בשום מדינה מערבית. אני לא מבין למה להחזיר אותו".
השנה שבה נעדר ליברמן ממשרד החוץ הייתה דרמטית ביותר. זה החל בחודש מרץ האחרון, אז החליט נתניהו, לאחר בקשה מפורשת מנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, לעשות צעד ראשון לקראת פיוס עם טורקיה. זה נמשך בחודש יוני, עת נבחר נשיא חדש באיראן, שהצליח לקרב את ארצו למערב, ונגרר אל חודשי הקיץ, במהלכם הודיע האיחוד האירופי שהוא מאמץ מדיניות חדשה להחרמת ההתנחלויות, כמה שבועות בטרם חודש המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. כל האתגרים הללו יחכו לליברמן על שולחנו כאשר ישוב למשרד.
בחזית הטורקית, הסיכוי שליברמן יביא לשינוי ביחסים עם משטרו של רג'פ טייפ-ארדואן הוא כמעט אפסי. הסיבה העיקרית לכך שהפיוס עם טורקיה תקוע היא התנהלותו השערורייתית של ראש הממשלה הטורקי, אבל גם להצהרות לוחמניות מכיוונו של ליברמן כלפי טורקיה ודאי לא תהיה השפעה מיטיבה על הנושא. האמריקנים היו מעוניינים מאוד לראות את שתי בעלות הברית שלהם באזור שבות לשתף פעולה, אבל חזרתו של ליברמן למשרד החוץ הופכת את התסריט הזה לכמעט בלתי אפשרי.
בנושא האיראני, למשרד החוץ ישנה השפעה מוגבלת, בלי קשר לזהותו של השר המכהן. עם זאת, לליברמן בהחלט יכולה להיות תרומה מסוימת למאמציה של ישראל למנוע מאיראן לפצל את שש המעצמות שמנהלות מולה משא ומתן. זאת, בשל יחסיו עם גורמים בכירים במוסקבה, בהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
המאמץ לשיפור היחסים עם אירופה וריכוך הסנקציות הכלכליות שלה על ההתנחלויות יהיה המבחן האמיתי של ליברמן. הכהונה הקודמת שלו במשרד החוץ התאפיינה בשורה של משברים עם מדינות אירופה, על רקע התבטאויות שערורייתיות של ליברמן נגדן. ההחלטה האירופית להחרים כל מוסד ישראלי ששוכן מעבר לקו הירוק, ולחייב גופים רשמיים ופרטיים בישראל להצהיר שאינם משתמשים בתקציבים מאירופה לפעילות בהתנחלויות, עלולה להסב נזק של ממש לכלכלה הישראלית ולמחקר המדעי שלה. בכירי משרד החוץ השקיעו בחודשים האחרונים מאמצים כבירים כדי לרכך את ההחלטה ולהגיע לפשרה שתאפשר לישראל להצטרף לפרויקט המחקר והפיתוח האירופי "אופק 2020". תפקידו של שר החוץ החוזר בהקשר הזה יהיה לסייע במציאות פתרונות בסוגיה המורכבת.
לבסוף, שאלת השאלות היא כיצד ינהג ליברמן בנושא המשא ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים. הלכה למעשה, התחום מצוי בידיה הבלעדיות של לבני. רוב בכירי משרד החוץ כלל לא יודעים מה מתרחש בחדר המשא ומתן. אלא שליברמן ניהל בשנתיים האחרונות מאבק אישי נגד יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כולל קריאות להתפטרותו, והצהרות על כך שהוא תומך בטרור. מעמדת שר החוץ, ועל רקע האווירה הנפיצה במשא ומתן, התנהלות כזו מצד ליברמן עשויה להוביל לפיצוץ השיחות. מצד שני, אם יקרה הבלתי ייאמן ויושג הסכם ישראלי-פלסטיני, לתמיכה מצד ליברמן עשויה להיות השפעה מכרעת על סיכויי הקבלה של ההסכם בממשלה, כמו גם בציבור הרחב.
עוד בנושא:
בין איראן לארדואן: ליברמן חוזר למשרד החוץ
נתניהו: מברך על הזיכוי ועל שובך לממשלת ישראל
ליברמן זוכה פה אחד בפרשת השגריר: "זה מאחוריי"