לקראת ביקורו השמיני באזור: קרי מסרב להתייאש

(נתניהו וקרי בפגישתם ברומא, בחודש שעבר)

שר החוץ האמריקני ג'ון קרי מסרב להתייאש: ביום שלישי השבוע הוא שוב יגיע לישראל ולרשות הפלסטינית, בפעם השמינית מאז מינויו לתפקיד, ובוודאי לא האחרונה. קרי יגיע לכאן על רקע שלושה מהלכים מדיניים קריטיים שמתנהלים במקביל: המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, השיחות בין איראן למעצמות על תכנית הגרעין והמגעים בין ישראל לאיחוד האירופי על הצטרפות ישראל לתכנית המחקר והפיתוח "אופק 2020". בין שלושת התהליכים הללו מתקיימים קשרי גומלין הדוקים, שיעמדו במרכז הביקור הקצר של קרי בירושלים וברמאללה.

הקשר הברור ביותר הוא בין הנושא האיראני לנושא הפלסטיני. בשבוע שעבר נשמעו בישראל שתי הצהרות מעניינות על הקשר בין שני הנושאים הללו, שנשיא ארצות הברית ברק אובמה סימן כמרכזיים במדיניות הממשל האמריקני במזרח התיכון: מצד אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי אם איראן תתקדם לעבר השגת נשק גרעיני, תהיה לכך "השפעה רעה מאוד" על תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. לעומתו, שרת המשפטים ציפי לבני אמרה בראיון לוואלה! חדשות כי "התקדמות במשא ומתן מול הפלסטינים תחליש את איראן, ותאפשר לנו להקים חזית אזורית נגדה יחד עם מדינות ערב, שחוששות גם הן מהגרעין האיראני".

קרי, שעקץ השבוע את נתניהו על "טקטיקת ההפחדה" שהוא מוביל בנושא האיראני, שותף להשקפתה של לבני. הוא סבור שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מוקש שצריך לנטרל בדרך ליצירת קואליציות חדשות במזרח התיכון, כאלה שיהיו טובות לישראל – וגם לארצות הברית. כמו לבני, הוא סבור שהסכסוך הישראלי-פלסטיני פוגע ביכולת לגבש קואליציה ישראלית-ערבית נגד "הסהר השיעי" שכולל את איראן, סוריה וחיזבאללה. להשקפתו, הדרך ליצירת כוח נגדי שיבלום את התפשטות איראן במזרח התיכון, עוברת בירושלים וברמאללה. הוא לא היחיד שחושב כך: דיפלומטים אירופים בכירים אמרו בשבוע שעבר לפרשן עקיבא אלדר מאתר "אל מוניטור" כי הנושא הישראלי-פלסטיני הוא "מרכיב משמעותי ביותר" ביכולת של המעצמות להוריד מסדר היום את איום הגרעין האיראני.

בירושלים לא ממהרים להסכים עם התפישה של קרי – שם היו מעדיפים שארצות הברית תפעל נגד איראן באמצעים צבאיים. אלא שבמציאות שבה הנשיא אובמה, הקונגרס ורוב הציבור האמריקני מעדיפים להימנע מתקיפה בחודשים הקרובים, קרי צריך לעבוד עם הכלים הדיפלומטיים שעומדים לרשותו: מצד אחד, משא ומתן עם איראן על פירוק תכנית הגרעין שלה. מצד שני, התקדמות בערוץ הישראלי-פלסטיני, שכאמור תסייע ליצור ציר אזורי כנגד האיראנים.

על הרקע הזה, קרי גם חזר לדבר לאחרונה על יוזמת השלום הערבית, שבמסגרתה הציעו כלל מדינות ערב להכיר בישראל וליייסד עמה יחסים מלאים ביום שלאחר חתימת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני. במסיבת עיתונאים שערך בשבוע שעבר בפאריס, שר החוץ האמריקני כינה את היוזמה "חזון לעתיד המזרח התיכון, חזון ששווה להיאבק עבורו". דבריו בנושא הופצו לכתבים בישראל על ידי שגרירות ארצות הברית בתל אביב, שלא מרבה להוציא הודעות בעלות תוכן מדיני. קרי אף מינה לאחרונה את מייקל יפה, דיפלומט בכיר במשרד החוץ האמריקני, לאחראי על התיאום בין השליח האמריקני למשא ומתן, מרטין אינדיק, לבין גורמים אזוריים כגון הליגה הערבית ומועצת מדינות המפרץ.

קרי סבור שללא תמיכה משמעותית ופומבית של מדינות ערב בתהליך השלום, יהיה קשה מאוד להשיג הסדר. תמיכה כזו תסייע לאבו מאזן להדוף טענות על בגידה מצד מתנגדי המשא ומתן בצד הפלסטיני, והיא עשויה לרכך גם את נתניהו, אם הדבר אכן יסייע לו ביצירת ברית אזורית אנטי-איראנית. מי שהדברים נשמעים לו כמו מדע בדיוני, ראוי שייזכר בנאומו של נתניהו בפני עצרת האו"ם לפני כחודש, בו הצהיר ראש הממשלה שהאיום האיראני מקרב בין ישראל לבין חלק ממדינות ערב. ברור לחלוטין שהתקדמות, ולו חלקית, בתהליך השלום עם הפלסטינים, יכולה רק לחמם את היחסים.

בממשלה של נתניהו ישנם שני שרים בכירים ששותפים לעמדה הזו: השרה לבני ושר המדע יעקב פרי, שאמר השבוע בשיחה עם וואלה! חדשות כי הוא "אופטימי מכך שהממשל האמריקני רואה בחיוב את הגישה האזורית". פרי, שכיהן כראש השב"כ בשנים בהן החל המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, סבור שהיעדר גיבוי מצד מדינות ערב היה הסיבה העיקרית לכישלון סבבי המשא ומתן הקודמים: "הבעיה בינינו לבין הפלסטינים היא חוסר אמון, חוסר ביטחון וחרדות. כאשר יש לך מטריה אזורית, שמגובה גם במעצמה הגדולה בעולם, זה נותן ביטחון לשני הצדדים".

המגעים בין איראן לבין המעצמות, שיחודשו השבוע בשווייץ, ודאי לא מקרבים את נתניהו לעמדתם של קרי, לבני ופרי. על הנייר, הם אף עשויים לגרום לו להקשיח עמדות כלפי הפלסטינים, אם ירגיש שמדינות המערב מפנות עורף לעמדתו הנוקשה כלפי איראן. אלא שכאן נכנס לתמונה התהליך המדיני השלישי שמתנהל בימים אלה – המשא ומתן בין ישראל לאיחוד האירופי לגבי הצטרפותה של ישראל לתכנית המחקר והפיתוח האירופאית "אופק 2020", שעומדת בסימן שאלה בשל המדיניות החדשה של אירופה להחרמת ההתנחלויות.

נתניהו שמע את אזהרותיהם של ראשי האקדמיה בישראל על הנזק האדיר שייגרם למחקר בארץ אם ישראל לא תצטרף להסכם הזה, בגלל סירובה לחתום על סעיף שמבדיל בין ישראל בגבולות 1967 לבין ההתנחלויות. נתניהו מבין היטב שהקשחת עמדות כלפי הפלסטינים, שמשמעותה הכשלת המשא ומתן, תוביל לתגובה חריפה מצד אירופה. לא רק שהמאמצים שהשקיעו בחודשים האחרונים בכירי משרד החוץ במציאת נוסחה שתאפשר לישראל להצטרף ל"אופק 2020" יירדו לטמיון – השלבים הבאים של החרם האירופי על ההתנחלויות יהיו קשים וכואבים עוד יותר.

האיום בסנקציות כלכליות מצד אירופה עשוי להיות הגורם המכריע, שיכריח את נתניהו להקדיש מחשבה שנייה לרעיונותיו של קרי. שר החוץ האמריקני כבר הזהיר את נתניהו בעבר שתקיעת המשא ומתן עם הפלסטינים תבודד את ישראל, בה בשעה שאיראן מתחזקת בזירה הבינלאומית. המשימה שלו בביקור הקרוב תהיה לשכנע את ראש הממשלה גם בקיומו של תסריט הפוך, שבמסגרתו פריצת דרך במשא ומתן תחזק את ישראל, תקרב אליה את מדינות ערב ותגביר את הלחץ על האיראנים.

עוד בנושא
קרי יבוא לישראל בפעם השמינית מאז נכנס לתפקידו
לבני בראיון מיוחד: "יש התקדמות במשא ומתן"
השעון מתקתק: האמריקנים מגבירים את קצב השיחות

לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il

(עדכון ראשון: 21:51)