פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חופשת לידה לאבא - צעד ראשון למנוע גירושים?

      כאב לשלושה עוללים, שמח אבנר הופשטיין על הצעת החוק החדשה - גם אם זה רק צעד קטן בכיוון הנכון - שיכולה לדבריו להציל משפחות. ואיך אפשר בלי מילה או שתיים על יאיר לפיד

      אני עדיין זוכר כל רגע, כמו סרט בהילוך איטי: החרדה לפני שהוא יוצא עם המוניטור התזזיתי שמשתולל ברקע, המקלחת הראשונה עם המסרק הקטנטן והגעיות העולות והיורדות כמו סירנה; היד הקטנה שתופסת לך את האגודל באינסטינקט במאמץ לאתר מעט שלווה; הלילה הראשון וההזוי בבית עם הצעידות הלוך ושוב בחמש בבוקר; המוהל המגוחך עם הדרישות המטורפות ("אם אין חניה אני מסתובב ונוסע"); השינויים הדרסטיים במצב רוח (שלה); הצילומים באלפי תנוחות (שלך); הארוחות שהשכנים מכניסים בשיירה; והעצות הפולניות של החמות ("אולי טיפול בפרחי באך, זה מאד פופולרי בברזיל כיום"). זה היה בראשון, זה חזר בשנייה, ועל אף הניסיון שהזמן והגיל מקנים - אפילו בפעם השלישית, לידה היא האירוע הרוחני ביותר, היחיד כמעט, בחייו של גבר חילוני.

      אני זוכר גם שעבודה ממש-ממש לא עניינה אותי בשבוע שאחרי, אפילו לא בשבועיים. רציתי להיות קרוב לבית, ולשמחתי, סוג העבודה שלי איפשר לי את זה. ניסיתי לדמיין איך מרגיש פועל במפעל, מתכנת היי-טק או פקיד מדינה. אחד כזה, שבין ריצת האמוק אחרי הבקבוק עם הפטמה הניאו-ורבלית המסתובבת ("אמא של ליעד אומרת שרק הבקבוק הזה מגן מפני חיידקים וחוטפי-תינוקות מזדמנים") לחיפוש הסיזיפי אחר מוצץ מיקרו-ביוטי עם ראש צנטריפוגלי ("נכון שזה עולה 130 שקל למוצץ - אבל כתוב בספר שהוא היחיד שתורם להתפתחות האקדמית של הילד") - צריך גם לדפוק כרטיס בעבודה, לחייך לבוס, ולקרוא דוח משמים בלי להירדם על השולחן.

      אני לוקח הימור פרוע-אך-מחושב כאן: לידת תינוק היא האירוע המשמעותי ביותר בחייהם של בני זוג - וגם הזרע הראשון הנטמן לקראת גירושים. זאת חוכמה קטנה לתחזק זוגיות כשאפשר לצאת לפאב ולסרט אחרי כל יום עבודה, לנסוע לטיולים מטורפים במדבר או סתם לישון בשבת עד עשר בבוקר חבוקים. וזה עוד לפני שהזכרנו סקס. ברגע שנכנס לתא המשפחתי יצור נוסף שטורף את הקלפים, מתחיל לו שעון חול קטן לתקתק: האם נשאר בכלל "אנחנו" במרווח בין הבייבי-סנס לעגלה המתכווננת? האם נדע ללחום נגד השגרה מבלי להתרחק זה מזו?

      לקחת דוגמה מאירופה

      במדינה שבה שיעור הילודה הוא מהגבוהים מבין מדינות המפותחות (3.0 לידות לאישה ב-2011) ושיעור הגירושים מרשים לא פחות (כ-11 אלף זוגות בשנה, יותר מרבע מהמתחתנים, עם עלייה מתמדת משנה לשנה), הצורך לשמור את הגבר קרוב לבית אחרי לידה הוא חיוני, מוצדק, הוגן ומשתלם. חיוני - כי גם כך הגבר הישראלי עובד יותר מדי שעות ומבלה פחות מדי זמן עם הילדים, אז לפחות שיוכל להיות שותף לרגעים הראשונים, המבולבלים האלה. מוצדק - כי חתירה לשוויון בין המינים לא בא לידי ביטוי רק בשאלה מי ישטוף כלים או יצא לעבודה. הוגן - כי גבר שמשתתף בגידול התינוקות מעודד, הלכה למעשה, את אשתו לשוב למעגל העבודה, עם התחושה שהיא אינה מפקירה את ילדיה. ומשתלם - כי גבר שמעורב בחיי משפחתו עשוי, אולי, להיות גבר פחות אלים, מדוכא, מנוצל או עצבני על הכביש.

      הצעת החוק החדשה-ישנה המעניקה לגבר שמונה ימי "חופשת אבהות" אחרי הלידה ואושרה על ידי חברי ועדת השרים לחקיקה (להוציא שר האוצר יאיר לפיד שהתנגד) - היא התחלה מצוינת בכיוון הנכון. אבל מדובר בהתחלה בלבד, ואסור לעצור כאן. רק בארה"ב נהנה הגבר מפחות זכויות לידה מאשר בישראל. על פי סקירה של משרד התמ"ת לקראת יום האישה ב- 2012 "ישראל מפגרת כיום באופן משמעותי הן בנדיבות חופשות הלידה המוצעות בה, והן במאמץ שהיא עושה להבטיח הורות שוויונית באמצעות עידוד חופשות הלידה לגברים". כיום יכולים גברים לקחת חופשות לידה בשכר, אך היות שחופשה זו חייבת לבוא על חשבון חופשתן של הנשים, שיעור הגברים המנצלים זכות זו זניח לחלוטין - רק 364 גברים, מוצא המחקר, כ-0.33% ממספר הנשים, קיבלו דמי לידה ב- 2010.

      התפיסה השוביניסטית המקובלת היא שגברים רבים לא ירצו להתרוצץ בבית עם פיג'מה, בקבוק, וחיתולים. ייתכן שהיא נכונה במקרים מסוימים. אבל כמו שיש גברים בני 45 שמתים על מילואים באבק של צאלים עם כרס מטופחת ושלושה ילדים בבית, כך ישנם מספיק גברים שהיו רוצים להיות שותפים אקטיביים בגידול התינוק הטרי. אם ממילא צריכים שני בני הזוג לעבוד כדי לפרנס ארבעה ילדים, כדאי גם ששני בני הזוג יקבלו חופשת לידה, כמו זאת שקיימת בשורה של מדינות באירופה - נפרדת, ניתנת לניוד ולפריסה על פני מספר שנים, ועם אפשרויות הרחבה לחופשה ללא תשלום כולל שמירת זכויות.

      ומילה לסניור לפיד לסיום (כי הרי אי אפשר בלי): חישובים שעשו קולגות מעלים שהסכומים שנקבת בהם, 40 מיליון שקלים, כשדרכת על הצעת החוק החדשה וכינית גם אותה "חסרת אחריות", מופרזים. היות שהפעם, לשם שינוי, מעמד הביניים עליו נסמכת בבחירות האחרונות באמת עשוי להרוויח מההצעה, לא ברור לי אם ההתנגדות שלך היא פעולה גופנית אוטומטית, או סתם קהות חושים של אדם שבמשלח ידו החופשי, לפני ימיו כנבחר ציבור, ככותב טורים בעיתון, יכול תמיד לשבת ולכתוב בתחתונים עם התינוק על הברכיים. כך או כך - נסה ללכת לקראתנו לשם שינוי. זה עלול עוד, חלילה, להשתלם לך.

      לכל הטורים של אבנר הופשטיין בוואלה! דעות

      אבות יקבלו שמונה ימי חופשת לידה - יש מה לחגוג? מתוך מהדורת וואלה! חדשות

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il