לעצור לאלתר את כל קידוחי הנפט

אם לא היו חסרות סיבות, בא גם מבקר המדינה והתריע מפני אסון. מאיה יעקבס קוראת לחדש את הקידוחים רק לאחר שיושלמו צעדי הבטיחות הדרושים. בינתיים, אפשר להסתדר יופי עם הגז

  • נפט
מאיה יעקבס

במשך שנים השתרשה כאן השיטה לפיה עושים - ורק אחר-כך מתקנים. קודם מקימים ישובים ורק אחר-כך נזכרים שצריך לספק להם מים. מייבשים את המעיין הסמוך - ואם לא די בכך, גם שופכים לנחל את הביוב - ואחר כך מתפלאים מדוע הטבע נהרס. מקימים אזור תעשייה אך מתעלמים מהקרבה המסוכנת שלו לבתי התושבים ומהחומרים הרעילים המאיימים עליהם. את חוסר התכנון והחיפזון האלה נהגו לתרץ בטענה שאנחנו מדינה צעירה שהעולים מתדפקים על שעריה; שקורת גג ופרנסה חשובים ודחופים - והסביבה יכולה לחכות לימים טובים יותר.

השנים חלפו, ולא רק שהמדינה לא למדה את הלקח - היא מתעקשת לחזור על אותן הטעויות. ההוכחה הטרייה לכך היא תעשיית קידוחי הנפט, המתנהלת בדיוק לפי אותן שיטות מקולקלות. קודם מחלקים רישיונות קידוח ללא חקיקה או רגולציה מתאימה, וחמור לא פחות - מבלי שבאמת ערוכים ומוכנים להתמודד עם אסון דליפת נפט - ובמקביל מתפללים שהאסון לא יקרה, או לפחות יידחה.

אלא שבניגוד לדוגמאות הקודמות, הפעם החיפזון לא באמת הכרחי. מדינת ישראל אינה נתונה במשבר אנרגטי. הגז הטבעי התבסס כמקור אנרגיה יציב, ותחנות הכוח מייצרות ממנו כמחצית מתצרוכת החשמל של מדינת ישראל. לא יקרה כלום אם הנפט שרבים לוטשים אליו עיניים יישאר עוד מספר חודשים בבטן האדמה, עד שניתן יהיה לשאוב אותם בצורה מסודרת וללא סיכון מיותר של הסביבה הימית וכלכלת המדינה.
אין זה סוד שעלות הנזק שעלול להיגרם מאסון דליפה בעקבות קידוחים חפוזים ולא אחראים או חוסר המוכנות לאסון הוא מיליארדים רבים - גבוה פי כמה מהרווח של זירוז הקידוחים וביצועם ללא היערכות מתאימה. אסון כזה - שמפניו התריע מבקר המדינה בדוח האחרון שפורסם בשבוע שעבר - משמעותו הפסקת ההתפלה, פגיעה בייצור החשמל, הרס התיירות, הדגה, פגיעה בפעילות חיל הים ובסחר הימי. משרדי הממשלה יודעים זאת ובכל זאת נחפזים ומסכנים את כולנו.

הביטחון בעתודות הנפט נסדק

עמותת "צלול" מתריעה כבר חודשים רבים על כך שהקידוחים נעשים ללא תקנות מספקות ופיקוח הדוק, ללא הפרדה מתבקשת בין הגוף המאשר את הקידוחים לבין הגוף המבקר אותם, ללא הגנות מתאימות, ציוד חירום או כוח אדם שהוכשר למשימה כה מורכבת. בשבוע שעבר הצטרף להתרעות אלה גם מבקר המדינה.

דו"ח המבקר הזהיר שהמדינה אינה מביאה בחשבון את הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בקידוחים, ולא נערכת בצורה ראויה למקרה אסון קידוח - כפי שאכן קרה במקומות רבים בעולם, למשל מפרץ מקסיקו. הוא הדגיש כי קיים צורך שנושאים חשובים אלה יקבלו את תשומת הלב הראויה ויוסדרו בהקדם באופן מיטבי, על פי מדיניות כוללת שתקבע הממשלה. מלים קשות, שלמרבה הצער אין בהן די.

כמה ימים קודם לכן התרחש אירוע משמעותי: חברת חיפושי הנפט "שמן" הודיעה כי הקידוח שערכה מול חופי אשדוד התברר כיבש ולא ניתן להפיק ממנו נפט. ההודעה עוררה אכזבה בקרב המשקיעים שציפו לגרוף רווחים משמעותיים אך גם עוררה דאגה בקרב שאר החברות הישראליות שיוזמות חיפושי נפט בים התיכון. "האם גם אנו עתידים להתאכזב מבאר יבשה?", הם ודאי שאלו את עצמם, "והאם כדאי בכלל להמשיך ולהשקיע כסף בקידוחים היקרים והמורכבים?". החברות עדיין לא הודיעו על כוונותיהן, אך ברור שהביטחון בעתודות הנפט של מדינת ישראל נסדק.

לפני כמה שבועות השלים האיחוד האירופי את גיבוש הדירקטיבה לקידוחים. הדירקטיבה המקיפה, שנולדה בעקבות אסון מפרץ מקסיקו ואסונות קידוח נוספים בעולם, מסמנת קווי מתווה לחקיקה שתבטיח קידוחים בטוחים לסביבה ולכלכלה. היא קוראת, בין היתר, להנהיג הפרדת רשויות בין הגופים המאשרים את הקידוח, המפקחים עליו ואלה הקובעים את התמלוגים; היא מטילה את האחריות לנזקים, באם יקרו, על יזמי הקידוחים ועוד.

שלושת האירועים הללו - דו"ח המבקר, התערערות הביטחון בהיתכנות הכלכלית של קידוחי הנפט מול חופי ישראל והשלמת גיבוש הדירקטיבה האירופית - פותחים חלון הזדמנות חד-פעמי.
כל שמדינת ישראל צריכה לעשות כעת הוא להורות על עצירה מיידית של קידוחי הנפט מול חופיה, עד להשלמת ההיערכות לכל מקרה אסון. הנפט הזה ממילא לא דרוש לנו כעת על מנת לייצר חשמל או רווחים לקופת המדינה. במקביל, צריכה ישראל לאמץ את הדירקטיבה האירופית ולהתאימה למציאות הישראלית כדי למנוע או למזער אסון קידוח באם יקרה.

מאיה יעקבס היא מנכ"לית עמותת "צלול" הפועלת לשמירה על הים, החופים והנחלים

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully