פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להחזיר את הדמוקרטיה לחינוך, לפני שיהיה מאוחר

      לפי סקר עדכני, כמעט חצי מהיהודים בישראל מאמינים שמגיעות להם זכויות-יתר על פני לא-יהודים - ובקרב הצעירים המצב חמור בהרבה. אילו פירותיה הבאושים של מערכת שחייבת שינוי

      קרוב ל-50% מהיהודים בישראל מאמינים שמגיעות להם זכויות יתר על פני לא-יהודים; למעלה מ-64% מאמינים שהעם היהודי הוא העם הנבחר - כולל 42% מקרב החילונים - ושיעור דומה סבור כי רק יהודים צריכים להצביע במשאל עם על הסכם מדיני. אלו הם רק חלק מהממצאים המטרידים של סקר "מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם בשבוע שעבר.

      אפילו בתוך התמונה העגומה הזו, בולט במיוחד לרעה הנתון לגבי הצעירים בישראל. לפי הסקר, הצעירים הישראלים דוגלים בשיעורים גבוהים יותר מהאוכלוסייה הכללית בכך שהיהודים ראויים לזכויות יתר על פני אזרחים אחרים. כך, למשל, התמיכה בעידוד הגירה של ערבים עומדת על 57.7% בקרב גילאי 18-24, לעומת 43.8% בקרב יתר המשיבים ו-28% בלבד בקרב בני 65 ומעלה. למרבה הצער, הנתונים לגבי הצעירים הם לא רק הקשים ביותר - אלא במידה רבה גם הצפויים ביותר.

      בשנים האחרונות עברה מערכת החינוך מיני-מהפכה, שעיקרה פגיעה בחינוך לדמוקרטיה ולאזרחות לטובת תכנים לאומניים. דחיקתו החוצה של המפקח על לימודי האזרחות, אדר כהן, אחרי שסירב "ליישר קו" עם הרוח שנשבה מלשכת השר, לא הייתה אלא חוליה בשרשרת החלטות שמכולן נדף ריח חריף של חוסר סובלנות וסתימת פיות.

      בין היתר, היינו עדים למדיניות מכוונת מצד צמרת משרד החינוך בקדנציה הקודמת לא רק להחליש כל מי שסירב לשמש כ"יס-מן" בדרג המקצועי אלא גם להכתיב נראטיב חד-צדדי לגבי ההיסטוריה של מדינת ישראל תוך טשטוש מורכבותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. משרד החינוך אף תמך בזמנו במדיניות ההפרדה של עיריית אילת כלפי ילדי הזרים - מדיניות אותה דחה בית המשפט בשאט נפש.

      נורת אזהרה

      כך, במקום להוביל את ההתגייסות נגד הגזענות הגוברת בחברה הישראלית, בחר משרד החינוך בקדנציה הקודמת לדחוק לתחתית סדר העדיפויות דווקא את החינוך לאזרחות. במקום להתייצב בראש המחנה נגד תופעות "תג מחיר" וגרורותיהן הממאירות, העדיפה ההנהלה הקודמת של המשרד לטפח דווקא השקפות לאומניות, הפוסעות מרחק ניכר מערכי מגילת העצמאות. פירותיה הבאושים של מדיניות זו ניכרים גם מחוץ לכותלי בית הספר - ואך טבעי שחלחלו לעמדות הצעירים בסקר.

      זה הזמן להתעורר. על מערכת החינוך בראשות השר החדש, הרב שי פירון, והמנכ"לית החדשה, מיכל כהן, לעבור טלטלה שתחזיר למשרד את מקומו הראוי בהובלת החינוך לדמוקרטיה. יש לתעדף מחדש את לימודי האזרחות ולהטמיע בקרב התלמידים את משמעותו של ערך השוויון בכלל וכלפי אזרחיה הערבים של ישראל בפרט. עוד יש להקדיש פרק נכבד בתכנית הלימודים למעמדה של החברה האזרחית. סקר המכון לדמוקרטיה חשף בהקשר זה, כי רוב היהודים (51.6%) סבורים שארגוני זכויות האדם גורמים נזק למדינה. זוהי תפיסה מסוכנת, המגיעה על רקע הגל העכור של החקיקה בכנסת הקודמת נגד חופש הביטוי וההתאגדות של הארגונים. מדובר בסוגיה החוצה דעות פוליטיות ומפלגות, ועל המערכת כולה להירתם כדי למנוע דה-לגיטימציה נוספת כלפי מגיני זכויות האדם.

      הסקר שפורסם חייב על כן לשמש כנורת אזהרה. אם מערכת החינוך לא תתעורר בזמן, כולנו עלולים להתעורר למציאות בה הצעירים בישראל דהיום ואזרחיה הבוגרים מחר מנוכרים לחלוטין לערכי הדמוקרטיה. זה הזמן לשוב ולקיים דיונים פתוחים בכיתות בנושאים שהם נשמת אפו של המשטר הדמוקרטי - לדוגמה, האכיפה נגד פורעי תג מחיר, כיצד צריכה החברה הישראלית להגיב להדרת נשים, האם ניתן למגר את האפליה נגד יוצאי ארצות ערב והעולים מחבר המדינות ומאתיופיה, ומהי המדיניות הראויה בנושא מבקשי מקלט ופליטים. שיקום לימודי האזרחות ובנייתה מחדש של תכנית לימודים פלורליסטית והומניסטית במערכת החינוך הם השלב הראשון בדרך לתיקון.

      רחל ליאל משמשת כמנכ"לית הקרן החדשה לישראל

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il