פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תום השבתת הממשל: מי המרוויח הגדול מהמשבר?

      ארה"ב נושמת לרווחה לאחר העלאת תקרת החוב, אובמה מרגיע, אך המשבר הבא כבר אורב מעבר לפינה. לפחות מנצח אחד נמצא: הסנאטור שרכש באחרונה אויבים רבים, אך זכה באהדת הציבור

      תום השבתת הממשל: מי המרוויח הגדול מהמשבר?
      צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק

      כשעה לפני שהממשל עמד להכריז על פשיטת רגל, הסתיים לפנות בוקר (חמישי) אחד המחזות האומללים ביותר בתולדות ארצות הברית. זנב זעיר - כמה עשרות מחוקקים שמרנים, נתמכי תנועת המחאה "מסיבת התה" - הצליח להביא לא רק להשבתה חלקית של מוסדות המדינה, אלא גם לקרב את המדינה כולה לסף אסון כלכלי. לכאורה, העובדים הפדרליים שצפויים לחזור לעבודה כבר היום מחופשה כפויה ללא-תשלום, יוכלו לנשום לרווחה רק למשך חודשים ספורים: התקציב אושר רק עד 15 בינואר, והממשל יוכל ללוות כספים רק עד 7 בפברואר.

      נשיא ארה"ב ברק אובמה מודיע על סיום השבתת הממשל. הבית הלבן, 17 באוקטובר 2013 (GettyImages)
      המשבר הסתיים? תלוי את מי שואלים. אובמה, לפנות בוקר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      אחרי ההצהרה הקצרה של הנשיא אובמה בבית הלבן, בה הודה למנהיגי שני בתי הקונגרס, הבטיח שהוא להוט לעבוד עם שתי המפלגות "על כל רעיון שיגרום לצמיחת הכלכלה שלנו, יצור מקומות עבודה, יחזק את מעמד הביניים ויעשה סדר בבית הפיסקלי שלנו", הוא הביע תקווה שכולם הפיקו לקחים מהשיעור הזה. אחד הכתבים צעק לו: "אדוני הנשיא, האם כל זה לא יקרה שוב עוד כמה חודשים?".

      "לא", השיב אובמה.

      האמנם? רוברט קאן, חוקר מהמועצה ליחסי חוץ, חושב שהעסקה שהושגה בסנאט ואושרה בבית הנבחרים היא הסכם טוב, משום שהחוק הזמני עזר למנוע אסון כלכלי - אך הוא גם לא עשה דבר בנוגע לשורש הבעיה. "אני ממש לא אופטימי לגבי השיחות שלכאורה יתחילו עכשיו, כשהסתיים המשבר כעת", הוא אומר. "בשנה שעברה כבר הייתה לנו 'ועדת-על' אחת שהוטלה עליה משימה למצוא פשרה לגבי צמצום הגרעון, והגענו למצוק הפיסקלי", הוא מזכיר. "אני בספק אם ועדה חדשה תגיע לתוצאות טובות יותר. זה יהיה מצער מאוד אם הסיפור יחזור על עצמו".

      זה שעולה וזה שיורד

      מטבע הדברים, בתום ההשבתה התקשורת האמריקנית החלה לעסוק במרץ בהכתרת המנצחים ובסימון המפסידים. דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, ניסה להבהיר שאין בכלל מנצחים, "כי העם האמריקני כולו שילם את המחיר".

      אך נדמה שבכל זאת יש כאן לפחות מנצח אחד: הסנאטור הרפובליקני טד קרוז, חביב תנועת "מסיבת התה" מטקסס, שנכנס לתפקיד לפני פחות מעשרה חודשים. לפי סקר של העיתון "וושינגטון פוסט", 74% מהאמריקנים מעניקים ציון שלילי להתנהלות המחוקקים הרפובליקנים במשבר האחרון (לעומת 61% בלבד שביקרו את הדמוקרטים).

      צפו בטד קרוז מקריא את הספר "לא רעב ולא אוהב"

      הסנאטור הרפובליקני טד קרוז, ספטמבר 2013 (AP)
      המרוויח הגדול. הסנאטור טד קרוז בפיליבסטר נגד רפורמת הבריאות של אובמה (צילום :AP)

      לפי סקר של מכון PEW, גם תנועת "מסיבת התה" עצבנה כהוגן את הציבור: 49% רואים אותה בצורה שלילית, לעומת 30% שעדיין מחזיקים בדעה חיובית לגביה. לעומת זאת, הפופולריות של הסנאטור טד קרוז זינקה בעיני פעילי "מסיבת התה" מ-47% ל-74%. קרוז אמנם לא הצליח לבטל את המימון של רפורמת הבריאות של אובמה, ובדרך יצר לעצמו הרבה אויבים, כולל במפלגתו שלו, אך לפחות יוכל להתפאר בהישג של נהלים חדשים שנועדו למנוע הונאה במסגרת רפורמת הבריאות - ובעיקר בעמדתו העקרונית נגד וושינגטון, שמתעלמת מקולות הציבור.

      ואם קרוז מנצח - הרי שיו"ר בית הנבחרים, ג'ון ביינר, נמצא בצד המפסיד. היוזמה של ביינר, מנהיג הרפובליקנים בבית, נפלה בשליש לאחר שלא הצליח לרסן את חבורת השמרנים. בשבועיים האחרונים, התואר "שורד" הוצמד לו לעתים קרובות יותר מאשר "מנהיג". 144 רפובליקנים הצביעו נגד החוק בבית הנבחרים ו-87 תמכו בו. כעת, שתי הקבוצות יתקשו להסביר למצביעים שלהם מה השיגו באמצעות המשבר המהונדס שגרם לנזק כלכלי ישיר למאות אלפי אזרחים אמריקנים, תיסכל רבבות תיירים, והביא לפגיעה נוספת בעמידתה של ארה"ב בעולם.

      יו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר. הקונגרס, וושינגטון, 17 באוקטובר 2013 (רויטרס)
      היושב-ראש בצרות. ג'ון ביינר, אמש (צילום: רויטרס)

      בגלל המשבר, אובמה נאלץ לדלג על שני כנסים בינלאומיים חשובים באסיה, ושלח לשם את ג'ון קרי במקומו. דוברת מחלקת המדינה הודיעה כי קרי השיג "תוצאות יעילות", אך הבהירו: "תפישה ומציאות הם שני דברים שונים. האופן שבו מיליוני אנשים עוקבים אחרי הכלכלה שלנו ותופשים את מה שקורה אצלנו, בהחלט חשובה", אמרה הדוברת, ג'ן סאקי. "השאלה היא: איך אנחנו יכולים לצפות מהדיפלומטים שלנו מעבר לים לשכנע ממשלות לאמץ את הערכים שלנו, אם איננו מצליחים לשמור על הדלתות שלנו פתוחות?".