בשבדיה הוענק היום (שני) פרס נובל לכלכלה לשלושה כלכלנים אמריקנים, בשל מחקרם בתחום הניתוח האמפירי של מחירי הנכסים. השלושה הם פרופ' רוברט שילר מאוניברסיטת ייל, שניבא את משבר הדיור העולמי; פרופ' לארס הנסן, חתן פרס נמרס מאוניברסיטת שיקגו; ופרופ' יוג'ין פאמה, הוגה תיאורית השוק היעיל.
השלושה יחלקו את הפרס - בשמו המלא, פרס בנק שבדיה לכלכלה לזכרו של אלפרד נובל, ויקבלו יחד סכום של שמונה מיליון קרונות שבדיות (כ-1.25 מיליון דולרים). פרס נובל לכלכלה הוא הפרס האחרון ב"עונת הנובל" השנתית, והוא אינו חלק ממורשתו של אלפרד נובל כפי שהכתיב בצוואתו.
סיבה נוספת להחרגתו של הפרס מאלה המוענקים בתחומי השלום, הספרות והמדעים, היא שהוא מוענק בעת שבה העולם נמצא חמש שנים בלבד אחרי המשבר הכלכלי העולמי, שהחל בארה"ב ומוטט בהדרגה את מרבית התיאוריות הכלכליות שעליהן נשענו ראשי המדינות בעולם.
פרופ' רוברט שילר, בן 67, חזה כבר ב-2006 את משבר הדיור בארה"ב. הוא המציא את מדד קייס-שילר לבחינת השינוי במחירי הבתים ב-20 הערים הגדולות בארה"ב. השנה הוא אמר כי מחירי הנדל"ן לא ישובו לרמתם לפני המשבר הכלכלי של 2008, וכי יותר ויותר אנשים צפויים לגור בדירות שכורות. "ההשקעה בבתים הייתה אופנה שחלפה", אמר בסדרת ראיונות.
פרופ' יוג'ין פאמה, בן 75, הוא כלכלן מאוניברסיטת שיקגו. הוא מוגדר כאבי תורת המימון המודרנית. מחקריו פרצו דרך במחקר של תיקי ההשקעות. כבר ב-1965 פרסם עבודות בכתבי עת נחשבים וטבע את המונח "שוק יעיל" ו"יעילות שוק". בהמשך חקר את ההיסטוריה של מחירי ניירות הערך. מחקרו החשוב ביותר פורסם ב-1969, בכותרת A Review of Theory and Empirical Work, בו סקר נתונים מכל העולם לגבי יעילות שוקי המניות והגדיר שלוש רמות ליעילות השוק.
לארס פיטר הנסן, בן 61, גם הוא פרופסור באוניברסיטת שיקגו, עשה לו שם במחקרים סטטיסטיים ומחקרים מקרו-כלכליים העוסקים בקשר שבין מוסדות פיננסיים להשפעות הכלכליות שלהם על מסודות ממשל ועל מדינות אחרות. התיאוריות שלו הוכחו כנכונות במקרים רבים גם בתנאי משבר.
שני ישראלים זכו עד כה בפרס
בשנת 2005 זכה פרופסור ישראל אומן בפרס נובל לכלכלה, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים". הפרופסור הישראלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את הפרס יחד עם החוקר האמריקני פרופסור תומאס שלניג.
ב-2002 הפסיכולוג הישראלי-אמריקני דניאל כהנמן הוכרז כחתן פרס נובל בכלכלה עבור מחקריו, הנחשבים לפורצי דרך, בתחום קבלת החלטות ושיפוט, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית.
לקריאה נוספת
בגלל הנורבגים: פרס נובל לשלום איבד מיוקרתו
מהדורת וואלה: שני ישראלים זכו בפרס נובל לכימיה