חוק המשילות יפגע בעיקר במשילות

לממשלת ישראל חשוב מאד שלמיעוטים לא יהיה ייצוג בממשלת ישראל. אין שום דרך אחרת להסביר את הכינוס הבהול של ועדת החוקה במהלך הפגרה בנושא חוק המשילות, תוך הפרה של התחייבויות הממשלה, ועל אף שעל הפרק עמדו עניינים כבדי משקל נוספים.

האמת היא שיש לא מעט כשלים בשיטת הממשל בישראל, ואפילו בתחום המשילות עצמה: יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה, למשל, היא עניין משילותי חשוב. אבל לא זה מה שמונח על השולחן במסגרת חוק הגברת המשילות. שני עניינים עקרוניים מופיעים בו – העלאת אחוז החסימה מ-2 אחוז ל-4 אחוז, והגבלת מספר הצעות האי אמון שהאופוזיציה יכולה להגיש.

העלאת אחוז החסימה היא לב העניין. פירושה הדרה של מיעוטים מהכנסת, בראש ובראשונה של המיעוט הערבי בישראל, שמהווה 20 אחוז מהאוכלוסייה בישראל, ואשר מבחינת מחוקקי החוק הזה – לא ראוי לייצוג בכנסת. הדרת מיעוטים מהממשל היא ניסיון לחסל בפועל, באופן לא מידתי, לא מנומק ולא הוגן את זכותם של ציבורים שלמים במדינת ישראל להשמיע את קולם. זה, כמובן, עיקרון דמוקרטי בסיסי. אפילו במדינות בעולם שאחוז החסימה בהן גבוה יחסית, נשמרת זכותם של המיעוטים במדינה לבוא לידי ביטוי – והם פטורים מעמידה בסף אחוז החסימה. זה המצב, למשל, בפולין, ברומניה או בדנמרק. זו לא רק זכותן של קבוצות המיעוט – זו הזכות של כל אחד ואחת מאיתנו, שמעוניינים לחיות בחברה דמוקרטית.

יותר מזה: העלאת אחוז החסימה תפגע לא רק במפלגות קטנות, אלא דווקא ביכולת המשילות של הממשלה. הרי יכולת ה"סחיטה" של המפלגות הבינוניות גדולה יותר ככל שיש פחות מפלגות בקואליציה. קואליציה יציבה היא קואליציה שמורכבת ממספיק גורמים, כך שאף מהם לא גדול מספיק כדי לפרק אותה על דעת עצמו. כלומר, אם יעבור חוק המשילות, הוא עתיד לפגוע בעיקר בעיקרון המשילות עצמו. אין שום היגיון בהצעת החוק הזו, שהממשלה כל כך מתעקשת לקדם, מעבר לגחמות אישיות וניסיון להשתיק את נציגי המפלגות הערביות בכנסת. החוק הזה כל כך לא הגיוני, שחלק לא קטן מחברי הקואליציה שהשתתפו בדיון הדחוף של ועדת החוקה אתמול – הצטרפו באופן נדיר לעמדת האופוזיציה.

גם החתירה לכרסום בכוחה של האופוזיציה, על ידי הגבלת מספר הצעות האי אמון, תמוהה למדי. הצעות האי אמון הן כלי חשוב לביקורת ופיקוח על הממשלה – תפקידים מרכזיים של האופוזיציה בממשל דמוקרטי – אבל הן לא מפילות ממשלות בישראל. הדיון ה"בהול" שהתקיים אתמול בוועדת החוקה, למרות התחייבויות הממשלה לדחות את הדיונים בחוק עד פתיחת מושב הכנסת, הוא עוד דוגמה לאבסורד שבחוק הזה. ממשלה שעושה מה שבראש שלה, מבלי להתחשב בהתחייבויותיה או באופייה הדמוקרטי של החברה בישראל, היא לא ממשלה שצריכה מפלגות יותר גדולות ואופוזיציה יותר חלשה: היא ממשלה שצריכה יותר פיקוח, יותר כוח למבקריה, ויותר פתחון פה לקבוצות בחברה שאינן חברות במילייה של המנהיגים שלה.

כשליחי ציבור, לא נבחרנו לשבת במליאה או להתדיין בוועדות הכנסת על מנת להגן על ממשלת ישראל, אלא על מנת לסייע לאזרחים שלה. במקום להוביל מדיניות שתשפר את מצבם, הקואליציה מעדיפה לחוקק חוקים שיגנו עליה עצמה מפני ביקורת, ויגרשו מהכנסת נציגים של קבוצות משמעותיות בתוכה. משילות זה לא.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) משתתפת בדיונים המתחדשים היום בוועדת חוק, חוקה משפט של הכנסת, בעניין חוק המשילות

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il