כמדי יום ב-13 השנים האחרונות, גם ביום הקר במרץ 2012, הגיע אחר הצהריים יעקב לזר, ניצול שואה בן 83, כדי להשתתף בפעילויות החברתיות במועדון שבבית האבות "משען", הסמוך לביתו ברחוב פיכמן שבשכונת רמת אביב בתל אביב. למחרת בבוקר הוא נמצא מוטל על רצפת בית האבות, כשהוא חיוור וקר, לבוש למחצה ואינו מתמצא בנעשה סביבו. הוא הובהל על ידי מד"א לבית החולים איכילוב, שם מת כעבור כשבועיים. ככל הנראה, מתישהו במהלך הערב נכנס לזר לשירותים, הממוקמים בתוך חדר הכושר שפועל במקום, וננעל שם על ידי המאבטח - ושם נותר לבדו כל הלילה.
לפני המקרה היה לזר עצמאי ובמצב בריאות טוב. משפחתו של לזר טוענת לרשלנות מצד בית האבות, אשר לא קבע נוהל המחייב את השומרים לסרוק את המתחם לפני הנעילה - והגישה תלונה למשטרה. אולם המשטרה החליטה לסגור את התיק "מחוסר אשמה". כיצד הגיעה המשטרה למסקנה הזאת? באמצעות פעולת חקירה אחת: כמה חודשים לאחר שהוגשה התלונה ביקר חוקר בבית האבות, רשם על כך מזכר ואף שרטט את מבנה המקום. "לציין כי חדר הכושר לא היה פעיל, לא פגשתי באיש", כתב השוטר במזכר. מאז לא נעשתה שום פעולה בתיק. הנהלת בית האבות לא קיבלה כל פנייה מהמשטרה. כמה חודשים אחר כך התיק נסגר.
בנו של לזר, ארי, אינו מוצא מנוח מאז מות אביו. לאחרונה הגיש, באמצעות עורך הדין גיל דחוח, ערר על החלטת המשטרה לסגור את התיק. בעקבות פניית וואלה! חדשות ייפתח מחדש תיק החקירה והקצין האחראי על החקירה יטופל משמעתית. "אילולא היה המנוח ננעל במתחם חדר הכושר, הוא לא היה מוצא את מותו, וישנה סבירות גבוהה לכך שהיה נמצא בחיים כיום", נכתב בערר שהגישה המשפחה. בכך מסתמך עורך הדין דחוח על חוות דעת שצורפה לפנייה, עליה חתום דוקטור רסין טובי, מומחה לקרדיולוגיה מבית החולים איכילוב. על פי חוות הדעת, לזר סבל באותו לילה מהתקף הלב. "קיים קשר סיבתי ישיר בין שהייתו כשהוא נעול במועדון הקשישים ומותו עקב סיבוכי האוטם ודלקת ריאות", כתב ד"ר רסין. הנני משוכנע לחלוטין כי אלמלא הזנחה זו ולא לא היה ננעל למשך הלילה... מותו היה נדחה למועד בלתי ידוע".
יעקב לזר נולד ב-1928 בעיר פשמישל, בדרום-מזרח פולין. בימי מלחמת העולם השנייה הצליחו בני משפחתו לברוח מהגטו שהקימו הנאצים, ומצאו מסתור במרתף של משפחה, אשר זכתה לאחר המלחמה באות חסידי אומות העולם ונמצאת בקשר עם בני משפחת לזר עד היום. בשנת 1946 עלה לזר לישראל והתגורר עם אשתו בקיבוץ רוחמה, עד שעברו לתל אביב. במהלך השנים היה מורה ואחר כך ניהל את בית הספר של בית החולים הדסה שפעל בעיר. לזר היה אלמן והותיר אחריו בן ושני נכדים. עד מותו הוא התגורר בגפו. משנת 2000, נהג לפקוד כמעט מדי יום את בית האבות הסמוך לביתו. כך עשה גם בצהרי ה-8 במרץ 2012, למרות הסופה ששררה בחוץ.
"יש שם פעילויות חברתיות, כמו שירה בציבור, וגם מדי פעם הוא נהג לאכול שם את ארוחותיו", נזכר הבן ארי. "הוא נהג לשלם ל'משען' על בסיס חודשי. ממול לחדר הכושר יש בית קפה ואני מניח ששם אבי ישב באותו ערב. היה לו נוח להשתמש בשירותים של חדר הכושר, כנראה בזכות המעלית. זה קרה ככל הנראה מתישהו לפני השעה 21:00. למחרת בבוקר, שכן שלו התקשר אליי ואמר שהעיתונים של אבא נותרו מחוץ לדלת. בינתיים, בסביבות 10:30, אחד הדיירים מצא את אבא על הרצפה. רצתי מהר לבית האבות, ושם אמרו לי שכבר לקחו אותו באמבולנס".
לזר מיהר לבית החולים, שם פגש באביו. "הוא היה מבולבל ולא ידע לספר מה קרה. עד אז הוא היה עצמאי, ומאותו יום הוא אושפז עד שנפטר. מדובר היה בלילה קר מאוד, סופה השתוללה בחוץ. אבא שלי התקשה בראייה וכנראה סגרו לו את האורות אז הוא לא ראה כלום. כך הוא היה סגור, במקום חשוך ובלי חלונות. לא ייתכן שסוגרים ככה אדם מבוגר בתוך מבנה. ועוד מקום שמשמש קשישים כחלק מפעילות יומיומית. אם זה קרה לאבא שלי זה יכול לקרות לכל אחד".
משען: "לא התקבלה כל פנייה בנושא"
מרשת "משען" נמסר בתגובה: "משען מביעה את צערה למשפחתו של הנפטר. האירוע התרחש לפני כשנה וחצי ועד היום לא התקבלה כל פנייה במשען בנושא. משען תשתף פעולה בחקירת המשטרה ככל שתידרש".
ממשטרת מחוז תל אביב נמסר: "בעקבות פניית וואלה! חדשות נערך בירור מקיף מול החוקרים על אופן הטיפול בתיק החקירה. מפקד מרחב ירקון הורה לפתוח את התיק מחדש, לביצוע חקירה יסודית ומקיפה. בנוסף, מפקד מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו הורה למנות קצין בודק בדרגת סגן ניצב, שיבחן את אופן הטיפול באירוע ויציג את מסקנותיו עד לסוף השבוע הזה. במקביל, הקצין האחראי על החקירה יטופל משמעתית".
לפניות לכתבת: mor.shimony@walla.com
לקריאה נוספת:
שושנה נפלה לפיר המעלית ומתה ואיש לא יודע כיצד
נכה קשיש נדרס באור עקיבא, לפני שמת זעק: עזרו לי
קשישה נפלה שש קומות בפיר מדרגות ביפו - ומתה
חשד: עובד זר השאיר קשישה באמבטיה רותחת - וגרם למותה