ממשל אובמה נוטה לצמצם את הסיוע הצבאי למצרים, בשל חילופי השלטון בקהיר והדיכוי האלים של אנשי "האחים המוסלמים". פקידים בוושינגטון אמרו היום (רביעי) לרשת סי-אן-אן ולעיתון "ניו יורק טיימס" כי ההחלטה הסופית תתקבל בימים הקרובים, וכי היא עשויה לכלול בין היתר עצירת משלוחי חלפים לטנקים, למסוקים ולמטוסי קרב.
גורמים בממשל הבהירו כי ההחלטה לא צפויה להשפיע על אספקת ציוד המיועד ללחימה בטרור בחצי האי סיני וברצועת עזה. כמו כן, נמסר כי לא תהיה לכך השפעה על המימון לפעילות אזרחית במימון הממשלה, כגון בתי חולים או בתי ספר.
ממשל אובמה החל לבחון את צמצום הסיוע הצבאי לקהיר בחודש אוגוסט, אחרי המהומות האלימות שבמהלכן הרגו כוחות הביטחון המקומיים מאות מפגינים בבירה המצרית. וושינגטון כבר הקפיאה את העסקה להעברת ארבעה מטוסי קרב מדגם F-16 למצרים, וביטלה את התמרון המשותף "כוכב זוהר".
לפי ה"ניו יורק טיימס", ישראל מעורבת מקרוב בדיונים על צמצום הסיוע למצרים, ובירושלים חוששים מסגירת ברז הכספים לקהיר. גורמים ישראלים סירבו להגיב לדיווח האחרון, ככל הנראה משום שהקיצוצים טרם הוכרזו רשמית.
הבית הלבן: לא יהיו עוד עסקים כרגיל
דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, הכחיש את הדיווחים כי מדובר בעצירה מלאה של הסיוע, אך הזכיר שהנשיא ברק אובמה ציין לא מכבר שבשל הדחתו של הנשיא הנבחר מוחמד מורסי, "לא יהיו עוד עסקים כרגיל". קרני אמר כי "האינטרס שלנו היה לעודד ממשל שמשקף את רצון העם המצרי ומכבד את זכויות האדם. נמשיך לעבוד עם ממשלת המעבר במצרים כדי לקדם את האינטרס הזה, אך לא נמשיך בעסקים כרגיל. כבר הקפאנו חלק מהסיוע, ונודיע על עתיד הסיוע אחרי שהקונגרס והדיפלומטים יקבלו את ההודעות המתאימות".
במחלקת המדינה אמרו כי "צריך להתקדם לשלב הבא ביחסים עם מצרים", וכי הודעה בנושא תתלווה להכרזה על הסיוע הצבאי. סגנית הדוברת, מארי הארף, אמרה כי "אנו מאמינים שחשוב לשמור על יחסים שהם רחבים יותר מהסיוע הצבאי, ושנבנו במשך עשרות שנים (...) אך מאז 3 ביולי קרו דברים שהדאיגו אותנו: אלימות נגד אזרחים חפים מפשע ותקיפת בנייני ממשל. המצב השתנה, והמדיניות שלנו צריכה לשקף את השינויים האלה". הארף ציינה בנוסף כי העובדה שמחלקת המדינה הזהירה שבעקבות שיתוק הממשל, העברת הסיוע לישראל עשויה להידחות גם היא, היא בבחינת צירוף מקרים בלבד.
גורם בירושלים אמר ל"ניו ירק טיימס" כי ישראל חוששת מהמצב במצרים ומיציבותו של הסכם השלום, אך היא גם מבינה את "התמונה הרחבה של האינטרסים האמריקניים". לדבריו, "ביקשנו מהם שיתנו סיכוי למצרים, אך אנחנו לא מתערבים בכל הנוגע לסיוע הצבאי".
השנה הקציבה ארצות הברית למצרים 1.3 מיליארד דולרים בסיוע צבאי. בשל המהומות במצרים, כ-585 מיליון דולרים הועברו לחשבון זמני, שקהיר לא יכולה למשוך ממנו את הכסף.
לקריאה נוספת
אחרי יום הדמים בקהיר: 10 הרוגים בפיגועים נגד הצבא
כך הידרדר "יום הניצחון על ישראל" למרחץ דמים המוני
סנאטור בכיר: אובמה הקפיא בחשאי את הסיוע למצרים