פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום שאחרי: היריבויות יאכלו את ש"ס מבפנים?

      15% מהציבור היהודי השתתפו בהלוויית האיש שבמשך 30 שנה קבע כאן גורלות. 11 נציגיו של הרב יוסף בכנסת נותרו כעת ללא סמכות שתקבל עבורם את ההחלטות. האם יצליחו לשתף פעולה?

      מותו של הרב עובדיה יוסף מבשר על סוף עידן בפוליטיקה הישראלית. ש"ס, המפלגה שהקים, פיתח, טיפח והאדיר, עוד תתאים את עצמה למצב החדש, אבל מה שהיה לא יהיה. אין בזירה הש"סית דמות שמתקרבת למעמד המיוחד שהיה לרב עובדיה.

      הרב עובדיה הפוליטיקאי מלווה אותנו כבר כמעט 30 שנה. זקן חברי הכנסת, בנימין (פואד) בן אליעזר, נבחר בשנת 1984. באותה מערכת בחירות דרך כוכבה של ש"ס. מאז לא ירדה המפלגה מהכותרות. היא הלהיבה, ריגשה, הפתיעה, הלהיטה את היצרים, יצרה מחלוקות, כיבתה שריפות ומה לא. אף פעם היא לא הייתה משעממת, כמעט תמיד במרכז העניינים. והרב עובדיה היה שם תמיד. מחבק, מתרגש, מזיל דמעה, צובט וסוטר ויורה בצרורות. אולי הוא לא היה בקיא ברזי הפוליטיקה, אולי הוזן בצורה מוטה על ידי מקורביו. אבל מה זה משנה? בסוף הוא זה שקבע. ואחריו כולם הסתדרו בטור. 11 המנדטים שקיבלה ש"ס בבחירות האחרונות רשומים על שמו, ועל שמו בלבד. 850 אלף איש שליוו אותו במסעו האחרון - כמעט 15% מכלל היהודים שחיים בישראל (!) - מספרים את סיפור החיבור שלו לציבור הישראלי.

      אחרי מותו של הרב עובדיה יוסף: סיקור נרחב בוואלה!
      850 אלף איש ליוו את הרב יוסף בדרכו האחרונה
      בעולם מסקרים: נפרדים מ"האייתוללה של ישראל"
      נתניהו: "עם ישראל איבד את אחד מחכמי הדור"

      קבר הרב עובדיה יוסף, בית העלמין סנהדריה, ירושלים, 8.10.13 (נועם מושקוביץ)
      קברו של הרב יוסף, הבוקר (צילום: נועם מושקוביץ)

      איש הישר בעיניו יעשה?

      ייתכן שהרוחות בש"ס לא יחלו לסעור כבר ממחר. יש לקוות שכל בעלי העניין - ויש המון כאלה - יכבדו את ימי האבל. אבל עת המלחמות הפנימיות בוא תבוא, כשהפעם מוראו של הרב לא ייפול על הלוחמים. וזו עלולה להיות מלחמה קשה. עם כל הערבובים, הסיבובים והבחישות שש"ס אלופה בהם. אלי ישי הוא המועמד הטבעי לעמוד במרכז העניינים, אבל לא רק הוא.

      ישיבת סיעה ראשונה של ש"ס אחרי הבחירות, ינואר 2013 (טלי מאייר )
      הם היו פופאי, השראתו היתה התרד. אטיאס, דרעי וישי (צילום: טלי מאייר)

      המחלוקות הפנימיות, אם יצוצו, יקרינו מיידית על כלל המערכת הפוליטית. מי שהתרגל לש"ס שפועלת כאיש אחד, בלי לזוז ימינה או שמאלה, יכול לפגוש ש"ס אחרת. כזו שבה איש הישר בעיניו יעשה. ב-30 השנה האחרונות, מי שעשה קולות של התנגדות נקרא לשיחה בבית הרב. לעתים הספיק איום בשיחה שכזו כדי להתיישר. עכשיו, כשהם משוחררים מאימת האב הרוחני, נחשף אולי לגילויים של עצמאות מחשבתית אצל חברי התנועה. שלושת מנהיגי התנועה - אריה דרעי, אלי ישי ואריאל אטיאס - שאבו את כל כוחם מבית הרב. הם היו פופאי, השראתו הייתה התרד. עכשיו זה כבר סיפור אחר. אלי ישי, למשל, עבד פעם אצל נסים זאב. לפי החלטתו של הרב עובדיה, הפך ישי ברבות הימים ליו"ר התנועה וזאב נשאר מאחור. זה שהוא לא מחה ולא פצה פה (לפחות פומבית) לא אומר שהוא היה מאושר מההחלטה. או אחרים, שהיו שרים וסגני שרים עוד הרבה לפני שאריאל אטיאס שחה בפוליטיקה. והנה, הרב עובדיה שלף את האחרון והצניח אותם מעל לראשם.

      המבחן הראשון מעבר לפינה

      בש"ס יצטרכו לשאול את עצמם מה עושים מכאן והלאה. האם נותנים ליריבויות הקשות לפרוץ ולשרוף כל חלקה טובה, או שמתעלים מעל לכל ומשלבים ידיים. מצד אחד אין סיבה לצפות לטוב, היצרים לוהטים מדי. מצד שני בש"ס אוהבים להפתיע. כדאי לחכות לתוצאות הבחירות המקומיות בעוד שבועיים בדיוק. ש"ס מנהלת מלחמות לא פשוטות בשלוש חזיתות: ירושלים, בית שמש ואלעד. כישלון בבחירות יגביר את הלהבות. הצלחה תיתן קצת שקט וזמן למחשבה.

      למזלה של התנועה, הבחירות הכלליות עוד רחוקות. אח, אם הם רק היו בקואליציה, עם השרים והלשכות, הנהגים והכל זה היה יכול הרבה יותר קל. אבל אין ממשלה ויש אמת קשה ומציאות לוחצת. והעובדה שהפעם אי אפשר לקפוץ לבית הרב ולקבל עצה טובה הופכת את העניין למסובך וטעון הרבה יותר.