פקיד הקבלה הביט בי בחשש כאשר נכנסתי ללובי, נושא באמתחתי מצלמה, חצובה כבדה ומיקרופון כחול עם כיתוב בעברית. "הזמנתי חדר לשלושה לילות", אמרתי, והגשתי את הדרכון. הפקיד בדק את הפרטים במחשב, ורק כאשר ראה את ההזמנה, נרגע מעט וחייך. "הרבה עיתונאים שרצו סביב המלון בימים האחרונים", התנצל. "צוותי טלוויזיה חנו בחוץ, צלמים חיכו פה במשך שעות. הכול בגלל המשלחת האיראנית". בלי שתכננתי, השיחה תפסה כיוון מעניין.
זה קרה ביום ראשון שעבר, כשעתיים לאחר שפמליית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נחתה בניו יורק. מוקד הביקור היה נאומו של נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם, ולכן הוזמן לי חדר במלון "מילניום" שנמצא ממש מול מטה האו"ם, פחות מחצי דקה הליכה משורת הדגלים המפורסמת בכניסה. עייף ולאחר 12 שעות טיסה, הגעתי סוף סוף ל"מילניום", היישר אל פקיד הקבלה החשדן. לקח לי רגע כדי להבין מבעד לעייפות שיש כאן סיפור.
בירור קצר העלה שיומיים לפני שהגעתי לניו יורק, משלחת בת עשרות אנשים מאיראן, בהם הנשיא החדש חסן רוחאני, עוד שהתה בבית המלון. האיראנים בחרו במלון מאותה הסיבה שמערכת וואלה! חדשות בחרה בו עבורי הקרבה לבניין האו"ם. בשבוע הראשון של כינוס העצרת הכללית, ה"מילניום" הפך לחמ"ל האיראני בניו יורק. כאן כתב רוחאני את נאומו המהדהד שכבש את הכותרות בארצות הברית ובעולם. כאן הוא כינס את מסיבות העיתונאים, התראיין לכלי התקשורת השונים וקיים את ארוחות הערב הסגורות שלו, במסגרת מה שראש הממשלה נתניהו כינה "מתקפת החיוכים" האיראנית.
החלטתי לחקור קצת בנושא, אבל קודם כל עליתי לחדר שלי. מכיוון שראש הממשלה נתניהו הגיע לניו יורק ב"זמן הפציעות" של עצרת האו"ם, רגע לפני שכולם מתפזרים, הביקוש לחדרים במלון היה יחסית נמוך, וזכיתי בחדר בקומה ה-35 עם נוף משגע. באופן בלתי נמנע, בזמן שעליתי לחדרי השאלה הראשונה שהטרידה את דעתי הייתה האם קיבלתי חדר בקומה גבוהה יותר מאשר חדרו של רוחאני? לא רק הנוחות האישית שלי עמדה פה למבחן, אלא הגאווה הלאומית של כולנו.
התברר שניצחנו, אך לא מהסיבות הנכונות: הפמליה של הנשיא האיראני השתלטה על הקומות ה-28 וה-29 במלון. המשלחת מטהראן בחרה בהן כיוון שבקומה ה-27 אין חדרים, אלא בריכת שחייה וחדר כושר. "הנשיא עצמו התארח בחדר בקומה ה-28", סיפרה עובדת במלון. "כך נוצר מצב שבקומה מעליו ישנים רק איראנים, ובקומה מתחתיו אין חדרים, אלא מתחם ספורט בלבד", הסבירה. בעוד שחלון חדרי השקיף לכיוון דרום, לעבר דאון-טאון מנהטן, הנוף שנשקף מחלון חדרו של רוחאני כלל את בניין האו"ם, את הנהר המזרחי ואת ברוקלין. תיקו בגזרת הנוף.
לאחר התארגנות והתאוששות קצרה בחדר, החלטתי לברר איזה רושם השאירו האורחים האיראנים במלון. האם "מתקפת החיוכים" שנתניהו הזהיר מפניה עוד לפני המראתו מישראל פעלה היטב נגד הצוות ב"מילניום"? לצערו של נתניהו, התשובה חיובית. "המשלחת האיראנית הייתה נדיבה", סיפרה אחת העובדות, "הם השאירו טיפים ברוב החדרים שלהם". האם זו עדות לשיפור במצב הכלכלי באיראן? או שאולי אפשר ללמוד מכך על הפער בין תנאי המחייה של בכירי המשטר בטהראן, לבין המצוקה הכלכלית שבה נתון רוב העם האיראני?
עובד אחר סיפר שכמה מהאיראנים ישבו במשך שעות ארוכות בלובי של המלון עם מחשבים וטלפונים ו"נראו מאוד עסוקים". הוא התכוון לצוות התקשורת של רוחאני, שמפעיל את חשבונות הטוויטר והאינסטגרם הפופולאריים שלו. "הם לא הפסיקו להזמין קפה ותה", העיד. מכיוון שמחירי הקפה בלובי מופקעים, אפילו ביחס למלון במרכז מנהטן, אפשר להבין למה ב"מילניום" לא הצטערו לארח את צוות התקשורת האיראני.
רוחאני הגיע לניו יורק עם טבח שבישל לו ארוחות העומדות בתנאי הכשרות הנהוגים על פי ההלכה המוסלמית, אבל שאר חברי הפמליה הזמינו אוכל מבחוץ. עובד במלון סיפר שאת עיקר ההזמנות שלהם עשו דרך החנות המקוונת FRESH DIRECT, הפופולארית במיוחד בקרב ניו-יורקרים עסוקים שלא רוצים לבשל בבית. "הם הזמינו כמויות גדולות של מזון, שלפעמים נשאר בשקיות שכלל לא נפתחו", סיפר העובד. "הרבה אורז בסמטי". רוחאני גם ערך במלון כמה ארוחות ערב סגורות, שבאחת מהן נכח סגן שר החוץ הגרמני, ובאחרת מנהיג הארגון האנטישמי "אומת האיסלאם", לואיס פרחאן. הגעתו של פרחאן למלון, כאורח אישי של רוחאני, זכתה לסיקור בעיתונות המקומית כעדות לכך ש"אין חדש תחת השמש". הנשיא החדש אמנם לא מכחיש את השואה בעצמו, אבל לא מהסס לארח אדם שטיפח קריירה רבת שנים בזכות פעילותו הרבה בתחום.
בשבוע שבו רוחאני התארח במלון, פעלו בו במקביל מאבטחים איראנים ואנשי השירות החשאי האמריקני. הם נאלצו לתאם יחדיו נהלי אבטחה ולקבוע "גבולות גזרה". אולי בעתיד עוד ייכתב ששיתוף הפעולה המקומי והמוגבל הזה, בנושאי אבטחה, היה סנונית ראשונה בדרך לחידוש הקשרים בין שתי המדינות. היומיים האחרונים לשהותו של רוחאני במלון הוקדשו לשיחות נמרצות בין גורמים במשלחת האיראנית לבין פקידים אמריקנים בכירים - שיחות שהובילו לבסוף לשיחת הטלפון ההיסטורית בין רוחאני לבין מקבילו האמריקני, ברק אובמה, שהתקיימה כאשר הנשיא האיראני כבר היה בדרכו מהמלון לשדה התעופה.
ללא קשר לאירועים היסטוריים, המלון עצמו התברר כבחירה מוצלחת, ולא רק בגלל הקרבה לבניין האו"ם. חדר הכושר שמשקיף לעבר הנהר המזרחי היה מוצלח, הצוות היה אדיב והאינטרנט המהיר היה באמת מהיר. שעות ספורות לפני שמטוס ראש הממשלה המריא חזרה לישראל, נזכרתי בדבריה של אחת העובדות, אודות הטיפים הנדיבים של האיראנים. רגע לפני שיצאתי מהחדר, בדרכי אל שדה התעופה, השארתי טיפ מכובד וגם פתק קטן עם מילות תודה וסמיילי. אם כבר מאבק דיפלומטי, אז עד הסוף. רק שלא יגידו אחר כך שהאיראנים היו נחמדים יותר מהעיתונאי הישראלי.
עוד סיפורים מהביקור בניו יורק
הדוגמן מהמוסד מתרגל לתפקיד החדש בפמליית נתניהו
ההפתעה שריגשה את נתניהו בזמן הטיסה לניו יורק
הקרב המאסף של נתניהו באום
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il