פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תשעה חודשי מאסר לאחות שהתעללה בחוסים אוטיסטים

      מנהל בית החולים "איתנים" ומנהל המחלקה שבה אירעו ההתעללות וההזנחה של החוסים נידונו לעבודות שירות ומאסר על תנאי. "מסכת קשה של התנהגויות שאוזן בן אנוש תתקשה לשמעה"

      בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (שני) את דינם של שלושת בכירי בית החולים לחולי נפש "איתנים", בפרשת ההתעללות בחוסים אוטיסטים שנחשפה לפני כעשור. על מנהל "מחלקת ההמשך", ד"ר דניאל מאיר, גזר בית המשפט שישה חודשי מאסר בריצוי עבודות שירות, 23 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 שקל. על מנהל בית החולים, ד"ר יעקב מרגולין, נגזרו 400 שעות לתועלת הציבור, תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 שקלים. על האחות האחראית על המחלקה, דנה בן מאיר, נגזר העונש הכבד ביותר: תשעה חודשי מאסר בפועל, 23 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 שקל.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "דרכי פעולות קשות, נוקשות ואכזריות אינן יכולות להינקט מתוך כוונה חיובית ואף לא מתפישת עולם שהמטרה מקדשת את האמצעים" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      השופט צבי סגל אמר בהחלטתו כי איש לא יכול היה לשער בנפשו את שהתרחש בין כותלי המחלקה המדוברת. "ניתן לראות בגזר הדין גם מבט של חברה שבשוליה הוזנחו חלשיה שעה שנחשפנו לתופעות ולמקרים שאיש לא יכול היה לשער שקיימים כדוגמתם בזמננו. גברים ונשים, בני אדם כמונו החיים במעין פלנטה אחרת", ציין השופט. "חוסים אלה, נטולי יכולת להגיב או לזעוק את זעקתם. מי יכול היה לשער או להעלות על הדעת כי צוות המטפלים יזניח או יתעמר בחסרי אונים הנתונים תחת מרותם. שלושת הנאשמים הם משמנה וסולתה של הארץ הזו. דרכי פעולות קשות, נוקשות ואכזריות אינן יכולות להינקט מתוך כוונה חיובית ואף לא מתפישת עולם שהמטרה מקדשת את האמצעים. אין ספק כי המעשים מהווים מסכת קשה של התנהגויות שאוזן בן אנוש תתקשה לשמעה". את המילים הקשות ביותר שמר סגל לאחות בן מאיר: "(היא - י.א) הייתה ללא ספק הרוח החיה מאחורי מעשי ההתעללות. מזגה הקשה, הקשוח, הבלתי מתפשר יוצא מהדמות הדומיננטית בשטח".

      קשירות, בידוד ובגדים ספוגי שתן

      במהלך שנת 2002, האחות בן מאיר קיבלה את תפקיד האחות האחראית במחלקת האוטיסטית בבית החולים, והחלה לנהל אותה בפועל. במהלך המשפט, נטען כי הטיפול ההתנהגותי אותו הנהיגה בוסס על העיקרון שלפיו התנהגות החוסים נשלטת על ידם, ולכן, באמצעות "חינוך", ניתן לשפרן או לשנותן. שיטות ה"חינוך" של האחות כללו קשירות, בידוד, השארה בבגדים ספוגים בשתן, התעללות פיזית ועוד. בפועל, דרכי הטיפול היו נוקשות ואלימות ויצרו אווירה קשה במחלקה. לשיטות שננקטו לא נמצא כל ביסוס בספרות רפואית, אך המדינה הגישה לבית המשפט חוות דעת נרחבת של שלושה פסיכיאטרים שקבעו כי מדובר בהתעללות בחוסים.

      תשעה בני אדם – חמישה עובדים וארבעה מנהלים של בית החולים, השייך למרכז הירושלמי לבריאות הנפש של משרד הבריאות – הואשמו בפרשה, בעבירות של התעללות פיזית ונפשית בחוסים המאושפזים במחלקה, בהתעללות במחדל (כלומר ידעו על ההתעללות ולא מנעו אותה), בהזנחה ובהפרת חובת הדיווח. ד"ר מרגולין הואשם באחריות כוללת כמי שניהל את המוסד, על שלא ביצע בעצמו בדיקה, פיקוח או ביקורים קבועים במחלקה ולא דאג כי יבוצעו שינויים הכרחיים במחלקה.

      ד"ר מאיר נאשם באחריות להתעללות שהתרחשה במחלקה בשל העובדה שידע על שהתרחש, קיבל אזהרות, התראות, קריאות לעזרה, ולא עשה דבר כדי למנוע את המעשים. הוא הורשע בשבעה סעיפי אישום של התעללות בחוסה חסר ישע ובסעיף אחד של הזנחת מושגחים, והוא זוכה מאישום אחד של התעללות בחוסה חסר ישע ומאישום אחד של הפרת חובת דיווח. במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה המדינה להטיל עליו מאסר ממושך בפועל.

      האחות האחראית בן מאיר הואשמה בכך שנתנה את ההוראה להתעללות בפועל. האחות הורתה לכל אנשי הצוות לבצע את הוראותיה ואלו שהמרו את פיה – נענשו. בחלוף פרק זמן, החלו להבין אנשי הצוות שהמשטר הנוקשה המונהג במחלקה ודרכי הטיפול הקשוחות כרוכות בהפעלת אלימות פיזית ונפשית קשה, ולמעשה מהווים התעללות בחוסים. הסטודנטים שעבדו במקום ניסו לדבר עם האחות, להעיר את תשומת לבה למצב ולבקש ממנה לשנות את ההתנהלות – אך ללא הועיל. לא רק שלא רצתה לשנות את הדברים, אלא גם הענישה את המתנגדים, העבירה אותם מתפקידם ודאגה שיפוטרו.

      בן מאיר הורשעה בשמונה אישומים של התעללות בחוסה חסר ישע ובאישום אחד של הזנחת מושגחים (שבו זוכתה מעבירה של התעללות בחסר ישע). בן מאיר זוכתה מאישום של שימוש פסול באמצעי כפייה מחמת הגנה מן הצדק, וזוכתה משני אישומים של תקיפת חוסה חסר ישע וגרימת חבלה חמורה, כמו גם מאישום נוסף של התעללות בחוסה חסר ישע. במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה המדינה להטיל עליה מאסר ממושך בפועל. לאורך כל המשפט טענו הנאשמים לחפותם.

      "גזר הדין מוטעה מיסודו"

      עורך הדין קובי קמר, המייצג את דנה בן מאיר הביע אי שביעות רצון מגזר הדין. "מדובר במעשה בלתי צודק", אמר. "כבוד השופט טעה בתפיסתו את מה שקרה במחלקה והסיבות. המעשים הם הוראות טיפוליות כדי לסייע לחוסים. טעות נוספת מאוד בולטת: דנה היא אחות צעירה, אספה את ההוראות שנכתבו לפני וכפקודה כתבה אותם מחדש. אני לא מצליח להבין איך זה שהפקוד, הש"ג, הולך לבית סוהר ונותן ההוראה לא. השופט לקח את העמדה של התביעה, הקל ראש בהסברים שקיבל מנגד. לדעתי לשופט אין יכולת להתערב ולשקול את החלטתו של רופא. זוהי טעות קשה מאוד בכל מה שקשור לצדק במדינת ישראל".

      עורך הדין איתן פלג, המייצג את ד"ר דניאל מאיר טען כי גזר הדין אינו חמור ביחס לחומרת העבירות שבהן הורשע. "אני מניח שיוגש ערעור על הכרעת הדין, אך לא על גזר הדין", אמר עורך הדין. "האנשים האלה, ובוודאי שהלקוח שלי, הוא צדיק מארץ הצדיקים. גזר הדין מוטעה מיסודו. כשבית המשפט קובע שחשב שמשהו הוא לטובת החוסים אז כך היה, ושום כוח משפטי לא יכול לקבוע אחרת. לא ייתכן שרופא שפועל לטובת חוסיו יורשע בהתעללות. גזר הדין, בהינתן ההרשעה, הוא מאוזן ונכון אבל הבעיה היא בהרשעה".

      פרקליטו של ד"ר יעקב מרגולין, עורך הדין עופר ברטל, ציין: "מדובר בגזר דין מורכב ומאוד פשוט. ד"ר מרגולין לוקח לתשומת לבו את כל הדברים שנאמרו. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שמדובר בהרשעת דין תקדימית ויוצאת דופן בכך שרופא מנהל, שלא ביצע את המעשים, מורשע ונושא בעונש. אנו חושבים שהסוגיה צריכה להגיע לבית המשפט העליון, אך טרם החלטנו אם לבצע זאת. החוק הפלילי בישראל מטרתו להסיר אנשים שעלולים לפגוע מהרחוב. הוא עצמו לא עשה, אלא עשו הכפופים לו וזה חורג מהתפקיד של בית המשפט הפלילי".

      התובעת במשפט מטעם המדינה, עורכת הדין רים בראנסה, ציינה עם מתן גזר הדין כי מבית המשפט יצאה היום אמירה חשובה, לפיה החברה חייבת להגן על חסרי ישע החיים בתוכה. "שיידע כל מנהל מוסד לחוסי ישע שהוא צפוי לעמוד לדין אם יבוצעו בו מעשים מעין מאלו", אמרה.

      לקריאה נוספת:
      מכות, הרעבה והטרדה מינית: כך מתנהל מעון בלתי חוקי לחוסים
      חשד: מטפל במעון בצפון הכה חוסה הסובל מפיגור שכלי
      15 חודשי מאסר נגזרו על מטפלת שהתעללה בחוסים