בשורה בעייתית מברלין לחברות ישראליות

ההבדל בין טוב למעולה: הבחירות בגרמניה הן אמנם הצלחה כבירה של מרקל, אך גם הציבו בעמדת מפתח את מפלגת השמאל, שתעשה כל שביכולתה כדי להתבלט - גם אם זה על הגב של ישראל

אביחי שניר
24/09/2013

תוצאות הבחירות בגרמניה מלמדות מחדש שתי עובדות ידועות. הראשונה היא שכאשר האבטלה יורדת מ-11% ל-6.8%, המחירים נמוכים, האינפלציה יציבה, וקבוצות הכדורגל המקומיות הופכות להיות הטובות ביותר באירופה - המצביעים מרוצים. השנייה היא שיריבו המר ביותר של הטוב מאוד הוא המעולה.

הקנצלרית אנגלה מרקל השיגה בבחירות האלו הישג היסטורי כאשר המפלגה שלה קיבלה 42% מהקולות, יותר מכל מפלגה בגרמניה זה עשרות שנים. ובכל זאת, היא יצאה מהבחירות מאוכזבת, כי כמו הילד שקיבל 99 במבחן, מרקל יודעת שבשיטת ההצבעה הגרמנית המסובכת, חסרו לה רק חמישה מתוך 630 מושבים כדי לזכות לרוב מוחלט בפרלמנט.

מעבר לאכזבה הקטנה הזאת, מרקל צריכה להיות מודאגת בעיקר בגלל שהצורך להשיג את המעולה ימשיך לרדוף אותה עד סוף הקדנציה. מרקל ניצחה את הבחירות מכיוון שלמעלה מ-60% מהגרמנים סבורים שהיא המועמד המתאים ביותר, ובזכות העובדה ששבוע לפני הבחירות המשקיעים בגרמניה הביעו את דעתם באופן חד-משמעי בכך שהקפיצו את מדד אמון המשקיעים לשיאים חדשים. מעתה ועד סוף הקדנציה, האמון הזה ייבחן בכל צעד שמרקל תעשה.

שותף שקט וצייתני?

דווקא בגלל שהקדנציה הנוכחית של מרקל מתחילה כשהכלכלה הגרמנית ממשיכה לצמוח והכלכלות בספרד, בבריטניה, באיטליה ובארצות הברית מתחילות להתאושש, מרקל יודעת שמעכשיו המעמד שלה עשוי רק להיפגע. מרקל תצטרך לכן למצוא פיתרון למחירי הדירות והשכירות שעולים במהירות, להמשיך ולדאוג שהאינפלציה תישאר נמוכה למרות שאין לגרמניה שליטה על הריבית האפסית שקובע הבנק האירופי המרכזי, תצטרך למצוא פתרון כיצד לא להטיל מסים חדשים למרות העלויות הגואות של אנרגיה הנובעות מהחלטתה לעבור מאנרגיה גרעינית לאנרגיה ירוקה, ותצטרך להמשיך להחזיק את אירופה מאוחדת בלי שמשלם המסים הגרמני ישלם על כך יותר מהמינימום. כי אם יש דבר אחד שמשלם המסים הגרמני יעניש את מרקל בגללו - זה הענקת סיוע למדינות דרום אירופה בלי שהממשלות שם יחייבו את הציבור לעוד קיצוצים כואבים.

כדי להשיג את כל אלו, מרקל צריכה שמפלגת העבודה של גרמניה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית SPD, תיכנס לקואליציה שלה ותשמש שותף שקט וצייתני. אבל גם אם ה-SPD תיכנס לממשלה, הם למדו את הלקח מהאופן שבו מהפלגה שהיתה בקואליציה הנוכחית נמחקה בבחירות לחלוטין. הלקח הוא שליד הדומיננטיות של מרקל, השותפה הקואצליציונית חייבת ליזום, אחרת תיעלם. מנהיגי ה-SPD ישמיעו לכן את קולם בכל הזדמנות - גם בנושאים הכלכליים, שם ידרשו יותר איחוד עם אירופה, וגם בנושאים החוץ-אירופיים.

בכל מה שקשור למזרח התיכון, גרמניה עם ה-SPD בקואליציה תימנע אפילו יותר מבעבר מהתערבות במשברים מול סוריה, איראן או מדינות אחרות. מה גם שכדי שהכלכלה הגרמנית תמשיך להתאושש, מחירי הדלק מהמזרח התיכון צריכים להיות נמוכים - וכך ימשיכו שמרצדס ופולקסווגן למכור מכוניות. גרמניה שבה ה-SPD בממשלה תהיה לכן אגרסיבית יותר בגינויים למה שייתפס בעיני הגרמנים כפגיעה בתהליך השלום. ראש ה-SPD, זיגמר גבריאל, כתב בעבר שישראל היא "מדינת אפרטהייד". הוא התנצל לאחר מכן, אבל אם הוא יהיה שר חוץ, הוא ימשיך באותו סוג של מדיניות, כיוון שהוא יודע שהקהל שלו רואה בכל בנייה בהתנחלויות או פגיעה בפלסטינים פרובוקציה נגד השלום והצדק. לכן, נוכחות של SPD בממשלה לא תקל על חברות ישראליות לייצא לגרמניה, ולא תקל על הניסיונות של ישראל לנהל מו"מ מול אירופה בנושא החרם על מוצרים מהשטחים - או בכל נושא כלכלי אחר.

ד"ר אביחי שניר הוא כלכלן במכללה האקדמית נתניה; שימש בעבר כחוקר בבנק הגרמני המרכזי

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully