פיגוע הדמים שביצע ארגון אל-שבאב הסומלי בקניון בניירובי אינו בחזקת הפתעה גדולה, אולי רק בעיתויו ובהיקף הצלחתו הטקטית. לקנייתים יש עימות ישיר עם הארגון הסומלי, שהתנהל בעיקר בסומליה, אך גלש לתחומי קניה כבר לפני חודשים רבים.
קניה כבר סיכלה כמה ניסיונות פיגוע מצד הארגון הסומלי בעריה, ובכלל זה גם בניירובי. למרבה הצער, החשש האקוטי של השלטונות מפיגוע ראווה בבירה, לא התחבר עם מידע מודיעיני קונקרטי, שיכול היה לאפשר להם לסכל את הפיגוע הנוכחי בעודו באיבו.
כך, ניצבת עתה ממשלת קניה במצב דומה לזה עמו התמודדה לפני כחמש שנים ממשלת הודו, כאשר קבוצה קשמירית עם אוריינטציה פוליטית דתית, כמו זו הסומלית, המזוהה אף היא עם הג'יהאד העולמי, ביצעה מתקפת טרור רצחנית שגרמה למותם של כמה עשרות אזרחים ומערביים.
ארגון אל-שבאב הסומלי זכה בשלהי 2012 להגשים את משאלתו הנכספת, ולקבל את ברכתו של איימן א-זוואהירי, לאחר שהתמנה למנהיג אל-קאעדה עם חיסולו באבוטבאד של קודמו, אוסמה בן לאדן. אל-קאעדה, שזכה לשבועת נאמנות ממנהיגי אל-שבאב, נמנע במשך מספר שנים מאיחוד עימם, לאחר שפקפק בדרך בה התנהלו ובמידת נאמנותם לדרכו.
מטרה רכה, אזרחים מערביים - ותשומת לב עולמית
במאמציו לחזר אחרי הנהגת אל-קאעדה, אימץ אל-שבאב את אסטרטגית הפעולה של הארגון ואת דפוס פיגועי ההתאבדות המשמש כסמלו המסחרי-תעמולתי, וביצע כבר למעלה מ-40 פיגועים כאלה ברחבי סומליה וגם מחוץ לה. בפעילותו של הארגון הסומלי בולטות נחישות ורצחנות בלתי-סלקטיביות, מאפיינים השייכים גם לשאר שותפיו של אל-קאעדה לדרך הג'יהאד העולמי.
הפיגוע הנוכחי בניירובי אינו שונה במהותו מאלה שביצע אל-שבאב בעבר, ויש בו העתקה של מתקפה צבאית המאפיינת זירת לחימה אל לב הבירה הקנייתית, תוך בחירה במטרה רכה וקלה לפגיעה שמבטיחה גם נוכחות של אזרחים מערביים רבים, ומשום כך את תשומת ליבה של התקשורת העולמית לפעולתם.
בעת כתיבת שורות אלה, האירוע עדיין לא הסתיים, ולכן לא ניתן לקבוע באופן פסקני שאין מדובר בהתבצרות למטרות מיקוח ולשחרור חברים, אלא לצורך הגברת המורא וההלם שבהתקפה. בפעולות של ארגוני ג'יהאד עולמי עד כה, שחרור טרוריסטים כלואים בפיגועי מיקוח לא נמצא בעדיפות עליונה, ולכן שרידותם של התוקפים אינה נלקחת בחשבון אלא להפך - מותם בפעולה חיוני להדגשת נאמנותם עד מוות, וכמובן כדי למנוע טביעת אצבעות ברורה של שולחיהם.
עבור ישראל, בפיגוע זה, כמו בקודמיו ובעיקר לנוכח המתרחש בגבולותיה, יש משום תמרור אזהרה ברור. כמו בפיגוע במומביי בשלהי 2008, אז נבחר בית חב"ד לשמש אחד היעדים אותם תקף לשכר א-טוייבה, ארגון שלכאורה אין לו סכסוך ישיר עם ישראל. וכך גם התקיפה של קניון "ווסטגייט": יש בו בתי עסק ונוכחות של ישראלים, והתקיפה עלולה הייתה להיות מכוונת, לצד ההיגיון המכונן של מתכנני הפעולה לפגוע בלב הכרך ובלב האזור "המערבי" של ניירובי.
פעילי אל-שבאב מקיימים זה זמן שותפות פעילה עם עמיתיהם מאל-קאעדה המרכזי, אל-קאעדה בחיג'אז ואל-קאעדה במגרב. הארגון אף איים בעבר לפגוע בישראלים. ארגונים מסוגו פעילים גם במקומות נוספים ביבשת האפריקאית, וכולם רואים בישראל, בישראלים וביהודים מטרה לפגיעה. ולכן, יטיבו הישראלים הגודשים את מדינות היבשת לצרכי עסקים ולתיור להיות ערים לסכנות האורבות להם מצד ארגונים שכאלה. סכנה כזו היא ברורה, גם אם מידת האקוטיות שלה מתפרצת בזמן ובמקום שלרוב הם בלתי צפויים מראש.
*הכותב, יורם שוויצר, עומד בראש התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי בטחון לאומי, INSS. בכתיבת המאמר השתתפו גם אלון לוריא ויובל קושנרוף, מתמחים במכון.