גן עדן מעבר לקו הירוק: מפעל הצימרים בהתנחלויות

בקצה קצהו של המאחז בת עין ב', אחרי שחולפים ליד הקרוואנים המטים לנפול ודרך העפר הקשה והסלעית שבסיומה לא נותר אלא לבקש מרכבך סליחה מעומק הלב, דווקא שם פתאום מופיע מבנה עץ יפה ושלו עם מרפסת רחבה שנראה כאילו הוא אקס-טריטוריה לשאר המבנים במקום. דווקא שם, בהתנחלות שהייתה מזוהה בשנים האחרונות עם קיצוניות ומחתרת יהודית מפורסמת, החלה לפרוח סצנת הצימרים.

והם לא לבד. בחסות השקט הביטחוני ולמרות המשא ומתן הפלסטינים, בשנים האחרונות הולכת ופורחת תופעת הצימרים במאחזים ובהתנחלויות. אז נכון, לפעמים החוקיות מוטלת בספק, אבל כשיש לך נוף של אירופה חצי שעה מתל אביב רבים מעדיפים לוותר על הנסיעה לגליל ולהירגע דווקא מעבר לקו הירוק.

על המרפסת של צימר "אתנחתא" שבבת עין יושב על ערסל בחור מזוקן עם כיפה כשכוס קפה בידו. "אני לא רוצה להפריע להם", אומרת נתי לוינגר, הבעלים הגאים של המקום. "תראה איזה גן עדן פה, אני רוצה שעוד אנשים יטעמו ממנו". לוינגר, בת 54 ואם לתשעה ילדים, נישאה לאחת ממשפחות האצולה של ההתיישבות ביהודה ושומרון. אביו של בעלה מנשה הוא הרב משה לוינגר, מראשי גוש אמונים ואב לאחת המשפחות המפורסמות בעולם הציונות הדתית. לפני כשנה החליטו היא ובעלה להקים צימר דווקא במאחז בו הם מתגוררים.

"עסקתי כל השנים בעיצוב אירועים, אבל בשלב מסוים התבשל הרעיון להביא את האנשים דווקא למקום הזה, להרים הללו שנושאים איתם כל כך הרבה היסטוריה", היא מסבירה, "יש כאן מעיינות מדהימים ממש כמו בחו"ל. תסתכל על הטרסות הללו שממול, לך תדע מי בנה אותן". לאט לאט, הרעיון קרם קרשים ורעפים ולפני שנה הוקם הצימר שמיועד לזוגות בלבד ומשקיף אל הוואדי שממול.

גם עם משקפת לא ניתן לראות את הכפרים הפלסטינים שמסביב. "אנשים צריכים את השקט אז למה שיסעו ארבע שעות עד לגליל כשיש להם את הכל במרחק נסיעה של שעה מתל אביב וחצי שעה מירושלים?", שואלת לוינגר ומציגה לראווה את רשימת האורחים שהגיעו מהגולן ועד לגבול מצרים, "מהיישובים של המגורשים", היא מדגישה.

אנשים לא מפחדים להגיע לכאן?

"היו כאלה ששאלו, אבל אני אומרת להם שהילדים כאן מסתובבים חופשי, רצים על הגבעות בלי לפחד וגם אין כאן גדר, כי למה שנחיה בכלוב?"

וחילונים למשל, יכולים להגיע?

"בת עין היא יישוב שנוטה לכיוון החרדי וגרים כאן הרבה חוזרים בתשובה. לא נוסעים כאן בשבת והאמת היא שזה מקום די 'דוסי'. לחשוב שפתאום חילונים יסתובבו כאן עם בגדי ים, אני חושבת שזה פחות מתאים. מצד שני, גם הציבור הדתי רוצה להירגע קצת אז אני תמיד אומרת לזוגות שמתלבטים אם לבוא עם התינוקת 'יאללה, תשתחררו ותבואו'. אתה צריך לראות איך אנשים נכנסים לכאן ובאיזה חיוך גדול הם יוצאים".

ומה לגבי חוקיות המבנה?

"כל האדמות כאן הן אדמות מדינה וזה מקום שאוטוטו מקבל את כל החתימות הנדרשות".

צפונה משם, במאחז חוות יאיר שבשומרון, צימרים חדשים הולכים ונבנים אל מול הנוף של אחד מערוצי נחל קנה. כולם מקנאים ב"הצריף של תמרי", שנחשב לצימר הראשון שהוקם מעבר לקו הירוק. לפני שלוש שנים הוקם מבנה העץ הראשון ולפני שנה נבנה צימר נוסף עבור זוגות. "בניתי אותו לכבוד ההקפאה של נתניהו", אומר בגאווה דורון ניר-צבי. ביום-יום הוא נחשב לעורך הדין של המתנחלים והוא "מעורבב" היטב בכל הקשור לסוגיות של פינוי מאחזים ורכישת קרקעות. בין לבין, הוא מתחזק ביחד עם אשתו ושבעת ילדיהם את שני הצימרים שיכולים בקלות להתחרות - ואפילו לגבור - על אלה שנמצאים אי שם בצפון הארץ. עם בריכה צמודה, ג'קוזי והנוף שראשי המתנחלים כל כך אוהבים להציג, באמת שקשה להתחרות.

גם פה, אגב, הפלסטינים נמצאים רק בצד השני של ההר. בלתי נראים. "אני לא מתבייש להגיד שהצימרים נבנו מתוך אידיאולוגיה", אומר ניר-צבי בגילוי לב. "המטרה היא להיכנס לקונצנזוס דרך התיירות, בדיוק כמו שעשו ברמת הגולן. אני רוצה שאנשים יבואו לצימר לנפוש ויגידו 'וואלה, יפה פה, למה שניתן את זה לערבים?'. המון אנשים שמגיעים הנה מבינים פתאום שזה לא מעבר להרי החושך אלא חצי שעה מעזריאלי. בקלות יכולתי להשכיר את המבנים, אבל אני רוצה שדווקא אנשים שהם לא מתנחלים יבואו הנה, שיראו".

הלקוחות של ניר-צבי הם בעיקר דתיים, אבל בניגוד לבת-עין, כאן הצימר פתוח לכולם. "משפחות של מג"דים ששירתו כאן באזור באו לשבתות ורק לפני כמה שבועות הייתה כאן קבוצה של רווקות שהגיע לחגוג למישהי שהתחתנה והן ממש לא נראו לי כמו פעילות ימין קיצוניות. המטרה היא להביא לכאן אנשים דווקא מבחוץ".

ניר-צבי ורעייתו היו ממקימי חוות יאיר ב-99', אולם פונו במהרה על ידי כוחות הביטחון. ב-2001 ניסו לעלות שוב, הפעם עם קרוואן בודד, שבמהרה התווסף לו קרוואן נוסף והיום הם כבר גרים בבית רחב ידיים מבטון ביחד עם שני צימרים ובריכה. "הסטטוס של הצימרים הוא כמו זה של כל היישוב - אלה אדמות מדינה וכל מה שחסר זה חתימה של שר הביטחון. כבר התארחו בצימרים הללו שרים ככה שאני לא חושב שהסטטוס של המאחז הפריע להם. לא גזלנו את האדמות הללו מאף אחד". למרות ששכניו כבר בונים צימרים נוספים, ניר-צבי לא חושש מתחרות כי כאמור אידיאולוגיה היא שם המשחק. "החזון הוא רחוב של צימרים", הוא מכריז. "תהיה כאן גם אומגה לצד השני של הוואדי, בתי קפה ומסעדות".

כשהקמת את המאחז ופונית, חשבת בכלל שתבנה גם צימרים ועוד אחריך יבנו עוד כמה?

"תמיד שואלים אותי את זה ואני אומר בפשטות - כן. גם כשאמרתי שעוד יהיה כאן יישוב, צחקו".

וכאמור, לא רק במאחזים תוכלו למצוא צימרים. גם באלון מורה, מההתנחלויות הראשונות ביהודה ושומרון, צצו להם בחודשים האחרונים שני מבני עץ שנבנו בעמל ידיהם של עינב ושלומי בר-און. כאן לא מדובר במאחז או בקרקע פלסטינית, אבל רק כדי להיות בטוחים שיום אחד לא יבוא דחפור צבאי, וידאו בני הזוג שהכל מאושר לפי הספר. "יש לי את כל האישורים", אומר שלומי עם חיוך רחב. "לפני שבניתי פה, תאמין לי שעברתי על כל המפות רק כדי לוודא שלא תיפול פה טעות".

לפני כחצי שנה פתחו את הצימר אותו הם בונים כבר שלוש שנים בברכתו של רב היישוב, אליקים לבנון, אלא שלמרות חוקיות המקום, גם להם הרסו בתחילה. "אלא היו הימים הראשונים של ההקפאה. עבדתי על הבאגר והייתי כל כך עסוק שבכלל לא שמעתי חדשות ולא ידעתי שקיים דבר כזה שקוראים לו בכלל הקפאה", מספר שלומי. "יום אחד הדביקו לי טופס לדחפורון והתקשרתי מיד למזכירות של היישוב, הרי היו לי את כל האישורים. פתאום הם אומרים לי 'מה, לא שמעת שיש הקפאה?'".

עינב, שעסקה עד אז בקונדיטוריה, החליטה ביחד עם בעלה ללכת לתחום התיירות הכפרית ויחד הם החלו לבנות את הצימרים שמשקיפים אל הרי השומרון, בקעת הירדן והיישובים הסמוכים. כשאני מבקש מעינב לספר לי על הנוף שנשקף ממפרסת העץ, היא מדלגת על פאתי שכם והכפרים הפלסטיניים שמסביב ומספרת ש"אנחנו רואים את הגבול בין הנחלות של שבט אפרים ושבט מנשה". בעלה שלומי מספר בלהט ובתשוקה ממש על אהבתו לאלון מורה ומסביר ש"הכל מתחיל מאידיאולוגיה. שאנשים יבואו הנה ויבינו שבמקום הזה דרכו אבותינו ויבינו שאנחנו באלון מורה לא סתם, שיתחברו. תסתכל איזה נוף, איזה שקט. יוון זה פה".

אנשים לא מפחדים לבוא הנה?

"מי שמפחד לא יבוא ולא משנה מה, אבל אני יכול להגיד שאנחנו גרים כאן כבר 15 שנה, אנשים נוסעים כאן חופשי בכבישים. באמת שאין לי שום עסק עם הערבים שמסביב. אנחנו חיים כאן ואין שום סיבה שלא לבוא הנה".

אלון מורה נחשבת להתנחלות מאוד אידיאולוגית וגם מאוד דתית. לאיזה קהל אתם מצפים?

"עוד לא היו לנו חילונים כאן", מודה שלומי. "אבל המטרה שלנו היא שהם כן יגיעו. הצימרים שלנו לא נופלים מאלה שבצפון ואנחנו נמצאים שעה מתל אביב. בינתיים, הקהל שלנו הוא דתי ו'מתנחלי' אבל הקמנו את המקום הזה כדי שכל עם ישראל יראה מהו השומרון. תמיד ידענו שיפה כאן, יש כאן את היינות הכי טובים אבל אין כאן מקומות לינה. נכון, עשינו מעשה משוגע אבל גם הנוף כאן משגע, לא?"

לקריאה נוספת
גורם מדיני: ”האירופים הבינו שהחלטת החרם מוגזמת”
שגריר האיחוד: החרמת ההתנחלויות תרמה למשא ומתן
מפת העדיפות הלאומית: כחצי מהיישובים החדשים - התנחלויות

לפניות לכתב: joshjosh@walla.com