פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוק המסתננים: הכי קל להתעלם ממציאות מורכבת

      בעקבות החלטת בג"ץ לבטל את החוק המתיר מעצר מסתננים לשלוש שנים, מתנגדיו חוגגים ותומכיו זועמים. אך גם השופטים חושבים על תושבי דרום ת"א, ולא פוסלים כליאה קצרה יותר

      בכל פעם שבג"ץ מבטל חוק, כפי שקרה אתמול (שני), וזה לא קורה לעתים קרובות, זהו יום חג. מתנגדי החוק (במקרה הזה ארגוני סיוע לעובדים זרים וארגוני זכויות אדם), צוהלים; תומכי החוק (הפעם שרים וחברי כנסת מהימין וגורמים שונים בדרום תל אביב), מנבאים נבואות חורבן; ומתנגדי האקטיביזם השיפוטי (בשנים האחרונות נושא ב"נטל" ח"כ יריב לוין), מוציאים מהבוידעם את הסיסמות נגד בית המשפט. המציאות, כמו תמיד, מורכבת יותר.

      לאחר שחוקק החוק, סברו לא מעט משפטנים כי הוא אינו יכול לעמוד במבחן בג"ץ. כליאת אנשים לשלוש שנים רק כדי לאפשר את גירושם, כאשר בפועל לא ניתן יהיה לגרשם, היא פגיעה כה קיצונית בחירותו של אדם, הסבירו. ואכן, תשעה שופטים סברו פה אחד כי החוק לא יכול להתקיים. "אל לנו לפתור עוול אחד ביצירת עוול אחר", כתבה השופטת ארבל. השופט פוגלמן הזכיר כי "בחברה דמוקרטית – לא כל האמצעים כשרים". אולם, בניגוד לקריאות שונות שנשמעו אמש בימין ולצהלות השמחה בשמאל, לא כל השופטים מתנגדים לתקופת מעצר קצרה יותר. "אין מניעה, לגישתי, לחוקק חוק חדש שיתיר החזקה במשמורת במשך תקופה קצרה באופן משמעותי משלוש שנים", הבהיר הנשיא גרוניס.

      לשופטים גם היה חשוב להבהיר כי חל שינוי גדול בכל הנוגע למסתננים בשנים האחרונות. החוק למניעת הסתננות התקבל בכנסת בשנה שעברה. קדמו לו כמה החלטות ממשלה, שהתקבלו ב-2010, ונועדו להתמודד עם העלייה במספר מבקשי המקלט שהסתננו לישראל, מרביתם מאפריקה, שהגיעו באותה השנה לשיא של כ-10,000 מסתננים. ההחלטות הבולטות היו הקמת מרכז משמורת למסתננים, שינוי חוק המסתננים, וכמובן, הקמת הגדר בגבול עם מצרים.

      הניתוח הצליח, עכשיו על החולה למות

      ואכן, בחודשים האחרונים חלה ירידה דרסטית במספר המסתננים לישראל. אם בסוף 2011 נכנסו לישראל בכל חודש בממוצע 2,500 מסתננים, הרי שבתחילת החודש הנוכחי דיווחה רשות האוכלוסין וההגירה כי בחודש אוגוסט לא נכנס אף מסתנן לישראל מגבול מצרים. המדינה מייחסת את השינוי לגדר ולחוקים, אולם גורמים המטפלים במבקשי מקלט מציינים גם סיבות אפשריות אחרות - המצב במצרים והחלטת בית הדין האירופי לזכויות אדם מלפני כשנה וחצי, לבטל את הסכם ההחזרה בין איטליה ללוב, שאפשר לאיטליה לגרש מהגרים בחזרה ללוב מיד עם תפיסתם. בכך נפתח עבור מבקשי מקלט אחד השערים המרכזיים לאירופה.

      תהא הסיבה לירידה במספר המסתננים אשר תהא, ישראל של 2013 אינה ישראל של 2010 בכל הקשור לכניסת מסתננים, ולכן אין צורך באמצעי אכיפה דרקוני עד כדי כך. גם בצמרת משרד המשפטים יש מי שמסכים עם הדברים, ואף נאמר בדיונים כי אם החוק היה מחוקק כעת, ייתכן שהיה נקבע רף ענישה אחר. במידה רבה הניתוח הצליח, וזו סיבה נוספת שעל החולה למות.

      גם מקומם של תושבי דרום תל אביב לא נפקד בפסק הדין. השופטים, אותם שופטים שמירי רגב אמרה שהחלטתם "מנותקת ממה שקורה בשטח", הביעו הבנה רבה לקשייהם של התושבים, אבל הבהירו כי אין באמת קשר בין החוק לבין אותם מסתננים שגרים בדירות המוזנחות שבדרום העיר, אשר הוציאו תושבים רבים להפגנות. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה היא לאכוף את החוק על מי שנכנס לישראל לאחר כניסת החוק לתוקף ביוני 2012. מבין 55 אלף המסתננים, רק כ-1,750 מוחזקים במתקנים השונים, ומספר זה לא היה צפוי להשתנות בקרוב בצורה משמעותית.

      ואולי כדאי ששני הצדדים יקראו את דבריה של השופטת מרים נאור. "המדינה ניצבת מול מציאות חיים – הכפויה עליה הר כגיגית – עמה עליה להתמודד", כתבה. "התמודדות זו מציבה קשיים, שאתגרים בצדם. אתגרים אלה מחייבים פתרונות יצירתיים. יכולה זאת להיות שעתה היפה של המדינה, שבמציאות שנכפתה עליה תשכיל למצוא פתרונות הומאניים, פתרונות התואמים לא רק את המשפט הבינלאומי אלא גם את התפישה היהודית".

      עוד בנושא:
      הזרים נושמים לרווחה: "נכלאנו בלי הגבלה ומשפט"
      נתניהו על פסיקת בג"ץ: "נמשיך לטפל במסתננים"
      בג"ץ ביטל החוק שמאפשר לעצור זרים ל-3 שנים