פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך בכלל מפרקים נשק כימי, וכמה זמן זה לוקח?

      אם ניסיון העבר מעיד על ההווה, פירוק והשמדת מאגרי נשק כימי הוא תהליך שאורך שנים רבות. אמנת האו"ם, שסוריה מתגאה בחתימה עליה, קובעת הליכי השמדה מסורבלים למדי

      איך בכלל מפרקים נשק כימי, וכמה זמן זה לוקח?
      צילום: רויטרס עריכה: טל רזניק

      (בסרטון: ההודעה על ההסכם לפירוק הנשק הכימי בסוריה)

      בשבוע שעבר סוריה חתמה על אמנת הנשק הכימי. בסוף השבוע הושג הסכם בין מוסקבה לוושינגטון, לפיו מאגר הנשק הכימי של בשאר אסד יפורק עד אמצע השנה הבאה. אם ניסיון העבר מהווה אינדיקציה כלשהי, הרי שזיהוי, נטרול ופירוק מאגרי הנשק הכימי של סוריה עשוי להיות תהליך שיימשך שנים רבות.

      מתוך שבע מדינות שהצהירו בחתימתן כי פיתחו נשק כימי, רק שלוש השלימו את התהליך המסורבל: אלבניה, הודו וקוריאה הדרומית. לוב, רוסיה וארצות הברית אמורות להשמיד את מאגרי הנשק הכימי שלהן בעשור הקרוב, ועיראק צפויה להשמיד את הנשק שנותר לה ממלחמת המפרץ הראשונה. עוד ארבע מדינות לא חתמו על האמנה: אנגולה, מצרים, קוריאה הצפונית וסודן. מיאנמר וישראל חתמו על האמנה, אך לא אישררו אותה מעולם, ולא הכניסו אותה לתוקף.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      פקחים בריטים נוטלים דגימות של נשק כימי בעיראק, 1991. המאגרים עדיין לא הושמדו כולם (צילום: האו"ם)

      אמנת הנשק הכימי, שנכנסה לתוקף ב-1997, אוסרת על השיטה הקלה-יחסית להשמדת נשק כימי, כפי שהיה נהוג בעיראק: פיצוץ בבורות תת-קרקעיים. כמו כן, היא אוסרת על שינוע מרבית סוגי הנשק אל מחוץ לגבולות המדינות שחתמו על האמנה.

      מאז נכנסה האמנה לתוקף, כל מדינה יישמה אחת מכמה שיטות להשמדת מאגרי הנשק שלה. ניתן לשלב בין שיטה אחת או יותר, או להחליף ביניהן לסירוגין, בהתאם לסוגי הנשק הכימי, לגודל המאגר, ולמצב שבו הוא מאוחסן.

      השיטה הראשונה, הידרוליזה, היא השיטה המועדפת על רוסיה ועל כמה מדינות בארצות הברית, וסופה כאשר המאגר שבו מאוחסן הנשק, או הנשק עצמו, יבש כאבקה ומנוקז מנוזלים. הנוזל הכימיקלי – למשל סארין – מעורבב במכל נפרד עם מים חמים, עם חומר אחר היוצר תגובה כימית או גם וגם, והתמיסה מושרית במשך כמה שבועות.

      התגובה הכימית החדשה הורסת את המרכיב הפעיל ברעל, והופכת אותו לחומר שניתן לעבד שוב באמצעות שריפה, או בתהליך הדומה לטיפול במי שופכין. חלקי המתכת של הנשק מעובדים בנפרד בכבשן מתכות. שיטה זו נחשבת למהירה יחסית, אך לא ניתן לבצע אותה במקום – אלא יש להקים כמה כבשנים מרכזיים ולשנע אליהם את הנשק הכימי.

      מורד סורי בעיר חלב. סוריה, ספטמבר 2013 (רויטרס)
      מורד סורי עומד בכביש ראשי ליד חלב. כיצד משנעים מאגרי נשק בזמן מלחמת אזרחים? (צילום: רויטרס)

      השיטה השנייה, הליך שריפה כימית, שנכנס לשימוש בארצות הברית ב-1990, משתמש בתנורי ענק, שאליהם מוכנסים הכימיקלים. המתקנים לשיגור הנשק הכימי, בהם רקטות ופגזים (כמו אלה שהיו בשימוש בסוריה) מפורקים, ומנוקזים מהחומרים הכימיים על ידי רובוטים מיוחדים.

      הנוזלים מועברים למכלים נפרדים ולאחר מכן נשפכים לתנור מיוחד חסין לפיצוצים, המשמש לשריפת נוזלים. תנור נפרד משמש לשריפת כל שאר חלקי הנשק - מתכת, עץ, פלסטיק ופייברגלאס. טונות רבות של חומרים רעילים משתחררים כתוצאה מהתהליך, מועברים דרך כמה מסננים יבשים ורטובים ולאחר מכן משוחררים לאוויר דרך ארובות גבוהות.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      אתרי האחסנה, הייצור והמחקר העיקריים של הנשק הכימי בסוריה

      אפשרות שלישית, הנחשבת לבטוחה למדי, היא השמדת כלי הנשק ב"קופסת פיצוץ" סגורה, מעין כור כבד המיועד לפירוק של כל המרכיבים גם יחד - גז, נוזלים וכימיקלים רעילים המאוחסנים באופן מוצק. תהליך זה היה נפוץ ביפן כדי להשמיד מאות כלי נשק שנותרו באזור הגבול עם סין, ושימש גם באירופה להשמדת תחמושת כימית ישנה אחרי שתי מלחמות העולם. עם זאת, גם הוא מחייב את שינוע הכימיקלים לכמה אתרים מרכזיים ולא מאפשר להשמידם במקום.

      עדיין לא ידוע באיזו שיטה ישתמשו הפקחים הבינלאומיים כדי להשמיד את הנשק הכימי בסוריה, ואם יעשו זאת בשטח המדינה או מחוץ לה. בכל מקרה, ניתן להניח שמדובר בתהליך ארוך ומסוכן, ובעיקר יקר ומסורבל, שלא יסתיים לפני אמצע 2014, התאריך שנקבע בהסכם הרוסי-אמריקני.


      על העסקה לפירוק הנשק הכימי בסוריה
      פרשנות: "הדיל הרוסי": עסקה טובה עם השלכות חמורות
      גורם ביטחוני: אסד לא יתפרק מכל הנשק הכימי שברשותו