פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסוד נחשף: איש העסקים האיראני שהתריע על המלחמה

      כרמל לוי הכיר את בכירי מערכת הביטחון מביקוריהם בטהראן. באוקטובר 73', במהלך ביקור אצל גנרל אנגלי, הוא קיבל מידע חשוב ומיהר לעדכן את חבריו בישראל, אך במוסד התעלמו

      הסוד נחשף: איש העסקים האיראני שהתריע על המלחמה
      צילום: טל אנגלנדר, עריכה: יותם בן-דוד

      הסיפור שלא סופר: ארבעה עשורים חלפו ממלחמת יום הכיפורים, זו שכולנו זוכרים כמלחמה שניתן היה למנוע – או לפחות להתכונן אליה טוב יותר. במהלך השנים, ניסו בצמרת המדינה ובמערכת הביטחון להבין כיצד קרה שהערכות המודיעין וההתרעות הממוקדות על היערכות צבאות מצרים וסוריה בגבולות לא זכו להתייחסות הראויה. היום, 40 שנים אחרי, נחשפת התרעה נוספת שהועברה לבכירי צה"ל ימים ספורים בלבד לפני פרוץ המלחמה – התרעה שהגיעה מגורם מאוד לא צפוי.

      ד"ר חביב לוי נולד בטהראן בשנת 1896. אביו, רחמים, היה צורף ידוע בטהראן שהכין תכשיטים לבית המלוכה לפי הזמנות של השאה הפרסי מוזפרדין. אמו של לוי, חנה (כאנום), הייתה תורמת בקביעות למוסדות בארץ ישראל. לוי עצמו למד רפואה בשנת 1909 בפריז וקיבל תואר ד"ר לרפואת שיניים. למרות העיסוק הרפואי, בערה בו התשוקה לחקור את ההיסטוריה של יהדות פרס. "בכל מקום שאבא היה בו, הוא לא מצא שום היסטוריה על יהודי פרס, אבל הוא ידע שהיהודים חיו בפרס כבר 2,500 שנה", מספר כרמל, בנו של ד"ר לוי. לדבריו, אביו חקר ואסף הוכחות ומסמכים מסביב לעולם עד שלבסוף הגשים את מטרתו וכתב ספר על יהדות פרס.

      זיהום אוויר בטהרן, ינואר 2013 (AP)
      "אבא ידע שהיהודים חיו בפרס כבר 2,500 שנה". טהראן, 2013 (צילום: AP)

      ד"ר לוי, מספר בנו כרמל, היה בין מייסדי התנועה הציונית באיראן ובין השנים 1922-1925 אף סייע בהעברת עולים מאיראן לארץ ישראל כדי לחזק את היישוב היהודי. בשנת 1929 נסע ד"ר לוי לקונגרס הציוני בשוויץ בו התקבלה ההחלטה על הקמת הסוכנות היהודית ומרגע ששב לאיראן החליט לבקר בקביעות בישראל ולהתחיל להשקיע במדינה. "אבא תמיד חשב שעד שלא תקום מדינת ישראל, היהודים יסבלו ויחיו בקושי בכל העולם ולכן צריך מדינה לישראל וצבא לישראל כדי להגן על היהודים בעולם", סיפר כרמל.

      האהבה העצומה לישראל לא נעצרה אצל ד"ר לוי. ב-1937 הצטרף ציון בנו למפעל הציוני בהשראת אביו, עלה ארצה והפך לחבר ב"השומר הצעיר". עשור אחר כך, השתתף ציון כחייל בחיל האוויר הישראלי במלחמת השחרור. הבן אבנר הצטרף לאצ"ל, וסיני להגנה.

      "אירוח בטהראן על חשבון הבית"

      ב-1966 נפגשו ד"ר לוי ובניו עם ראש הממשלה לשעבר, דוד בן גוריון, במלון "המלך דוד" בירושלים. בן גוריון, שחגג את יום הולדתו ה-80, שוחח עם ד"ר לוי ארוכות על הפוליטיקה הישראלית וגם ביקש ממנו להקים בית מלון בירושלים, "אליו יבואו מכל העולם". למרות הלחץ שהפעילו בני המשפחה, התעקש האב לעמוד בהתחייבותו לבן גוריון. 13 שנה אחר כך, בגלל "הביורוקרטיה שיש פה" לדברי כרמל, הקימו ד"ר לוי ובניו בית מלון גדול בן 23 קומות בבירה, הוא "ארמון המלך שלמה".

      איש העסקים כרמל לוי ובני משפחתו עם ראש הממשלה דוד בן גוריון (באדיבות המצולמים)
      ראש הממשלה דוד בן גוריון עם כרמל לוי (בחליפה כהה מאחור), אחיו ואביו (יושב בחליפה לבנה) (צילום: באדיבות המצולם)

      במקביל, מספר כרמל, הפך בית המלון "קלינס" שהקימה המשפחה בטהראן, בית עבור קציני צה"ל, ראשי המדינה וראשי הארגונים היהודיים, בהם הרמטכ"ל לשעבר, משה דיין, וראש הממשלה אריאל שרון. "משפחת לוי הייתה מארחת את הגנרלים של הצבא הישראלי, תמיד אירוח על חשבון הבית". לדבריו, "זה פגע בנו מאוחר יותר - היינו נידונים למוות בפרס בשנת 1978".

      לדבריו כרמל, אביו גם נהג להזהיר את ראשי המדינה והצבא בישראל באמצעות מכתבים, שאת אחד מהם העביר כרמל בעצמו למי שהיה סגן הרמטכ"ל בימי המלחמה, אלוף ישראל טל. "אבא כתב לישראל: 'האויב שלך זה לא הפלסטינים. האויב שלכם זה הפרסים. אל תסתכלו על המלך (שהיה אז ביחסים מעולים עם ישראל אך חלה בסרטן - א.ב), זה אדם אחד. בעתיד כל הנשק שישראל מעבירה לפרס יבוא נגדכם. אבא ראה את זה. וישראל טל בא אליי ואמר לי 'אל תגיד לאבא שלך, אבל הם (המנהיגים בישראל – א.ב.) חשבו שיש לו רעיון של גלות'".

      גנרל אנגלי, עיתונאי צרפתי וטלפון לישראל

      ד"ר חביב לוי נפטר בשנת 1984 והובא למנוחות בירושלים. בנו, כרמל, הפך לאיש עסקים מצליח מאוד שנאלץ להימלט מאיראן עם עלייתו של חומייני לשלטון. הוא השתקע בארה"ב, הפך לאחד מבכירי הקהילה הפרסית-יהודית בבוורלי הילס והלך בדרכי אביו שתרם רבות לארגונים יהודיים וישראליים. לאחרונה, ביקר כרמל בישראל ובראיון לוואלה! חדשות מבית המלון בו הוא שוהה בתל אביב, הוא חושף סוד ששמר במשך 40 שנה וסיפר אותו לבודדים בלבד.

      "שבוע לפני יום הכיפורים הייתי בלונדון", הוא נזכר. "באחד הלילות, הזמין אותי אחד מחבריי לבית של גנרל אנגלי. שם, פגשתי עיתונאי צרפתי מהעיתון 'לה-מונד'". לוי, דובר צרפתית, זוכר היטב את השיחה עם אותו עיתונאי. "הוא אומר לי 'אדון לוי, אתה יהודי?'. אני אומר 'כן'. 'תקנה עוד שלושה ימים את העיתון שלי', הוא מוסיף, 'אתה מכיר ישראלים?'. אמרתי 'כן'. הוא אמר 'לצערי הרב, הם (ישראל - א.ב.) חושבים שיש תרגיל צבאי, אבל אני באתי אתמול בבוקר מתעלת מסואץ והם (המצרים – א.ב.) מתכוננים למלחמה. דיברתי עם כמה (מצרים – א.ב.) והם אמרו לי שהם הולכים להתקיף'".

      גלויה חתומה מאלוף ישראל טל לכרמל לוי (סריקה , באדיבות כרמל לוי)
      גלויה שקיבל כרמל לוי בהוקרה מאלוף ישראל טל (באדיבות כרמל לוי)

      בשלב זה, מבין כרמל שאינו יכול לשמור את המידע שזה עתה קיבל לעצמו. הוא מרים טלפון לאלוף טל, אותו הכיר מהביקורים של טל במלון "קלינס", מספר לו את ששמע. "הוא (אלוף טל - א.ב) שואל אותי 'איפה אתה?'. אמרתי לו שאני חוזר מחר. הוא ביקש שאסע לפריז, אקח את העיתון ואבוא לישראל כי הוא רוצה לראות אותי. אמרתי לו שאני מגיע בערב יום הכיפורים ושאני צריך להיות בבית. הוא אמר 'בוא ללוד (נמל התעופה בן גוריון - א.ב), אני מבקש ממך, בוא'. הלכתי, קניתי את העיתון, יצאנו מפריז ובאתי לתל אביב".

      בנתב"ג ממתין לו אדם שמסיע אותו לבסיס מחנה מטכ"ל בתל אביב לפגישה עם אלוף טל, כשבידיו העיתון. הוא נכנס ללשכת סגן הרמטכ"ל ומניח את העיתון הצרפתי על שולחנו של אלוף טל. הקצין הבכיר ממהר להתקשר לאיש מוסד, כדבריו של כרמל, מספר לו על הדיווח הצרפתי – אך נתקל באוזניים ערלות. "הוא אמר שהוא מצטער ועשה מה שהוא יכול לעשות", מספר כרמל. "הגעתי לטהראן ולמחרת בבוקר פרצה מלחמת יום הכיפורים".

      הפגישה עם אלוף טל בטהראן

      בדיעבד, הצליח המודיעין הישראלי לגלות כי מפקדי הדיביזיות הסוריות ידעו על הכוונה לפתוח במלחמה נגד ישראל שבועות רבים לפני שפרצה. מפקדי הדיביזיות המצריות, לעומתם, ידעו על כך שבוע קודם לכן ואף לא קיבלו את המועד המדויק – מה שהופך את הדיווח של העיתונאי הצרפתי לחשוב ביותר ואת תחושת ההחמצה לקשה ביותר.

      איך הרגשת?

      "אני התאמצתי להגיע לישראל. עשיתי את שלי. אבל כאב לי מאוד מאוד. כאב לי מאוד שלא התייחסו לזה".

      לאחר המלחמה, במהלכה נהרגו אלפי חיילים, הגיע אלוף טל לטהראן. בשיחה שקיים עם לוי, טען כי המודיעין לא התייחס ברצינות לדיווח הצרפתי. קצין שפעל תחת אלוף טל באותם ימים, והיה לאחד הגורמים הקרובים אליו ביותר, טוען כי אינו מכיר את עדותו של לוי. אלוף טל הלך לעולמו בשנת 2010.

      איש העסקים כרמל לוי עם קצינים בחיל האוויר (באדיבות המצולמים)
      כרמל לוי עם קצינים בחיל האוויר באחד מביקוריו בארץ (צילום: באדיבות המצולם)

      עדותו של איש העסקים כרמל לוי היא עוד דוגמה חיה לעיוורון בו לקתה מדינת ישראל, ובפרט המודיעין הישראלי. אנשי המודיעין, ואחריהם ראשי הצבא, לא רצו להאמין כי הצבא המצרי יעז לקרוא עליהם תיגר. אלוף טל ביקש מראש אמ"ן, אלי זעירא, להימנע מהערכה של סבירות נמוכה למלחמה ודרש לתגבר את החזית הצפונית באוגדות נוספות, אך המטה הכללי לא לקח זאת ברצינות. ועדת אגרנט לא הטילה על אלוף טל אחריות ואחרי המלחמה הוא אף מונה לאלוף פיקוד דרום במקומו של אלוף גונן גורודיש. עם זאת, בינו לבין שר הביטחון משה דיין פרץ סכסוך שבסופו החליט לפרוש מצה"ל, בין היתר על רקע טענות לאחריותו כסגן הרמטכ"ל וקודם לכן כראש אגף המבצעים בצה"ל, האמון על בניין הכוח והכנות הצבא למלחמה.

      השנים חלפו וכרמל לוי החל לבקר את ישראל בתדירות גבוהה יותר ולהיפגש עם בכירי מערכת הביטחון והמדינה. הוא ממשיך את המסורת המשפחתית של השקעה בארגוני צדקה וארגונים בישראל, כולל תרומות לצה"ל. להערכתו, בחירתו של הנשיא החדש באיראן, חסן רוחאני, מסוכנת יותר מאשר כהונתו של מחמוד אחמדינג'אד בגלל שהאחרון היה תוקף בגלוי את ישראל ואילו רוחאני פועל במחשכים. "הוא יצחק בפנים שלך, ישתה איתך ויתקע לך סכין בגב", הוא מזהיר. "לצערי הרב, אנחנו לא במלחמה של אדמה מול איראן. גם אם ייתנו את כל האדמה, זה לא יעזור. אנחנו במלחמה על דת... הם מסכימים למדינת ישראל, אבל לא למדינת יהודים". לסיכום, בתשובה לשאלה אם תקיפת הכורים הגרעיניים באיראן צריכה להתבצע בדומה לתקיפת חיל האוויר בעיראק, הוא משיב: "אין לי תשובה לזה. ישראל צריכה להיזהר מאוד מאוד".

      איש העסקים כרמל לוי עם נשיא המדינה שמעון פרס (באדיבות המצולמים)
      לוי עם נשיא המדינה, שמעון פרס (צילום: באדיבות המצולם)

      40 שנה למלחמת יום הכיפורים - כותרות נוספות
      דעה: לא לחזור שוב על המחדל האמיתי של יום הכיפורים
      הקלטות ”הבור” נחשפות: ”עוד מטוסים להציל את הגולן”
      ”חיילים מצרים דגים בתעלה”: הדקות שלפני המלחמה

      לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com