פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי 20 שנה - מה הלקח מאוסלו?

      לרגל ציון הדרך ההיסטורי, מסכם דני אילון שני עשורים של כישלון מדיני שלא הוביל לכלום, ופוסק: המנהיגות הפלסטינית לא בשלה להסדר קבע, יש לחתור להסכם ביניים ארוך טווח

      במלאות 20 שנה לחתימת הסכם העקרונות בין ישראל לאש"ף שהוביל להסכמי אוסלו, ב-13 בספטמבר 1993, ניתן לבחון בפרספקטיבה היסטורית את הגורמים שהביאו לפריצת הדרך המדינית בין ישראל לפלסטינים בעיתוי ההוא, להרהר מה היו ההישגים והכישלונות של התהליך, ובעיקר מה הם הלקחים לגבי עתיד התהליך המדיני שחודש בימים אלו בין ישראל לפלסטינים.

      הסכם השלום בין מצרים לישראל שנחתם ב-1979, 14 שנים לפני אוסלו, כמו גם הסכם השלום בין ירדן לישראל שנתם כשנה אחרי אוסלו, הם הסכמים בין מדיניות ריבוניות שהתקיים ביהן בעיקר סכסוך טריטוריאלי. אין זה מצב העניינים והיחסים בין ישראל לפלסטינים. הסכסוך הזה מתאפיין בשורשים עמוקים יותר של אי הכרת האחר ושלילת הנראטיבים ההיסטוריים של הצדדים, המבנים את התודעה הלאומית שלהם ומוסיפים נדבכים פסיכולוגים של איבה וחשדנות עמוקים. רק שינויים גיאו-פוליטיים עמוקים יכלו להביא את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן.

      שינויים אלו החלו עם התפרקות ברית המועצות ונפילת חומת ברלין. בריה"מ היוותה משענת אסטרטגית ופוליטית משמעותית של אש"ף, ועם התפרקותה - הוא איבד בעלת ברית עיקרית. ההתפרקות הביאה גם לגל עלייה חסר תקדים של מעל למיליון עולים מבריה"מ לשראל. עד לעלייה מסיבית זו, הרבה מנהיג אש"ף יאסר ערפאת להשתמש באיום הדמוגרפי ואף נהג להכריז כי "הרחם הפלסטיני יכריע את ישראל". התרחקות האיום הדמוגרפי לצד השינוי הגיאו-פוליטי הביאו את ערפאת לתובנה שהזמן לא בהכרח פועל לטובת הפלסטינים.

      נוסף על שינויים אובייקטיבים אלו, שגה ערפאת בהימורו על סדאם חוסיין נגד כווית ומדינות המפרץ העשירות במלחמת המפרץ ב-1991. מפלתו של סדאם חוסיין הותירה את הפלסטינים עם בעל ברית עיראקי מוחלש וקופה ריקה לאחר הפסקת הסיוע הכספי ממדינות הנפט העשירות. כישלון מדיני נוסף לאש"ף היה הדרת הארגון מועידת מדריד באוקטובר 1991, שם הסכימה ישראל לייצוג פלסטיני במסגרת משלחת ירדנית-פלסטינית משותפת בלבד ולא באופן עצמאי כמייצגי העם הפלסטיני.

      מאינתיפאדה לטרור מדיני

      ב-1992 התחלפה ממשלה בישראל, ויצחק רבין ושמעון פרס קיבלו את המושכות. הסוגיה הפלסטינית לא הייתה בראש סדר העדיפויות של רבין. תחילה הוא ניסה להתקדם בערוץ הסורי אך ללא הצלחה. כישלון זה הוביל את הסכמתו לקידום יוזמת ביילין-פרס מול אש"ף באוסלו. תהליך אוסלו התחיל כערוץ צדדי (track 2) בין אקדמאים ישראלים לפלסטינים בחסות ארגון נורווגי חוץ-ממשלתי, ובהמשך הובאו בסוד העניינים ההנהגות הפוליטיות בישראל ובאש"ף.

      לאחר כמה חודשים, ב-13 בספטמבר 1993, במדשאות הבית הלבן בוושינגטון, נחתם הסכם העקרונות. אש"ף הכיר במדינת ישראל, התחייב להפסיק את הטרור ולהילחם בו ולסיים את הסכסוך בדרכי שלום בלבד. ממשלת ישראל מצדה הכירה באש"ף כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני. הסכם העקרונות סלל את הדרך להסכמי אוסלו א' והסכמי אוסלו ב', בהם הועברו כ-40% משטחי יהודה ושומרון לשליטה פלסטינית, הוקמה הרשות הפלסטינית, נחתם הסכם פריז שמסדיר את היחסים הכלכליים והוסכם על הגעה להסכם קבע תוך חמש שנים.

      בפועל, מאז הסכמי אוסלו, התממש בשטח רק הסכם חברון בנהגת במימין נתניהו ונחתם הסכם נוסף בוואי פלנטיישן בארה"ב, שלא מומש. מאז היחסים הלכו והידרדרו: ועידת קמפ-דיוויד ב-2000 הסתיימה בכישלון, האינתיפאדה השנייה הביאה לאלפי קורבנות, ההתנתקות מעזה נעשתה באופן חד צדדי והפלסטינים המשיכו להפר את התחייבויותיהם.

      בשנים האחרונות עבר מרכז הכובד של העימות הישראלי-פלסטיני לזירה המדינית. הפלסטינים ניהלו מסע דה-לגיטימציה חובק עולם נגד ישראל. מדובר במאמץ להחרים ולבודד את ישראל בקהילה הבינלאומית ולהפעיל עליה לחץ מדיני וכלכלי. שיאו של מאמץ פלסטיני זה היה בהכרה של עצרת האו"ם בספטמבר 2012 ב"פלסטין" כמדינה לא חברה באו"ם. עד היום, הפלסטינים מאיימים להגיש תביעות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג.

      בין הימין לשמאל בישראל ניטש ויכוח מר, האם הסכמי אוסלו כשלו, ואם כן - מי האחראי לכישלון. ניתן לומר כי בהגדרה, ההסכמים נכשלו - כי הם לא התממשו. בתום חמש שנים לא הושג הסכם קבע, וגם לאחר 20 שנה הפערים בין הצדדים עמוקים כשהיו, וחוסר האמון בין הצדדים אף גבר. לא ניתן להגיע לפיוס היסטורי בין ישראל לפלסטינים, הכולל את סוף הסכסוך וקץ התביעות, ללא הכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ויתור על תביעת השיבה ו-ויתור על ריבונות אקסקלוסיבית בירושלים.

      הלקח מהסכמי אוסלו הוא להפנים את עומק הפערים, הבדלי הגישות והציפיות של הצדדים, ובעיקר להציב ולחתור ליעדים ריאלים ואפשריים. בהנהגה הפלסטינית אין כיום מנהיג המסוגל לקבל הכרעות היסטוריות בסוגיות ליבה אלה. על כן, הפיתרון האפשרי הוא הסכם ביניים ארוך טווח - שיעניק לישראל הסדרי ביטחון מספקים והפסקת הלחימה המדינית נגדה, ולפלסטינים מדינה בגבולות זמניים.

      דני אילון שימש כשגריר ישראל בוושינגטון, חבר כנסת וסגן שר החוץ

      לכל הטורים של דני אילון בוואלה!

      עוד בנושא:
      20 שנה חלפו - נתניהו יממש את חזון רבין? / דניאל בן סימון

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il