כששר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, אמר ביום שני במסיבת העיתונאים בלונדון עם עמיתו הבריטי, וויליאם הייג, שלא תהיה תקיפה בסוריה אם משטרו של הנשיא הסורי, בשאר אסד, ימסור תוך שבוע את הנשק הכימי שברשותו, היו שחשבו שהוא מתלוצץ. זו גם הייתה התגובה הראשונית של סגנית דוברת משרד החוץ האמריקני, מארי הארף, שאמרה שהיה זה "טיעון רטורי" מצד קרי והתייחסות לתסריט ש"ספק גדול אם יתרחש". אך במוסקבה ובדמשק, מסתבר, לקחו את קרי ברצינות: שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, מיהר לשכנע את המשטר הסורי להסכים להעמיד את מאגר הנשק הכימי שלו תחת פיקוח בינלאומי, ושר החוץ הסורי, ווליד מועלם, הסכים לרעיון.
מכאן, הדיון ברעיון כבר הפך לרציני למדי גם בוושינגטון. בבית הלבן, שם התכוננו במרץ להסתערות של הנשיא, ברק אובמה, על דעת הקהל עם שישה ראיונות שהעניק לתחנות הטלוויזיה האמריקניות ביום שני אחר הצהריים, שוגרו לכתבים שני סגני היועצת לביטחון הלאומי - בן רודס וטוני בלינקן, שהבטיחו שהממשל "יבחן ברצינות את ההצעה הרוסית", אך ניסיונם הרב בהתדיינות עם אסד ועם הרוסים גורם להם להיות ספקנים. "זה יהיה נהדר אם אסד יוותר על הנשק הכימי בצורה שניתן יהיה לוודא את זה, הרי זו המטרה שלנו - למנוע ממנו להשתמש בנשק הזה שוב", אמר בלינקן. "אך אין לנו ביטחון רב שזה יקרה. אסד אפילו לא הודה עד לאחרונה שיש לו בכלל נשק כימי, שלא לדבר על השימוש בו".
התקיפה בסוריה תידחה? כותרות אחרונות:
אובמה: נימנע מתקיפה אם אסד יתפרק מהנשק הכימי
קרי: אסד יוכל להימנע מתקיפה אם יתפרק מהנשק הכימי
סוריה: "מוכנים לפיקוח על הנשק הכימי"
אחר הצהריים, בבית הלבן בכל זאת החליטו לתת עוד יותר משקל להצעה הרוסית - שרת החוץ לשעבר הילרי קלינטון, שנפגשה עם הנשיא אובמה בבית הלבן, יצאה לתקשורת והתייחסה להצעה כהצעתו של ג'ון קרי והרוסים, ואמרה שאם אסד אכן יסכים למסור את הנשק הכימי לפיקוח בינלאומי, "זה יהיה צעד חשוב - אך זה לא יכול לשמש עוד תרוץ לדחייה ולהרס".
עם זאת, בממשל החליטו שלא לסטות מהנקודות שבתסריט הדרך לתקיפה, והסבירו שרק הלחץ האמריקני גרם לרוסים ולאסד לשקול את הרעיון של פיקוח בינלאומי. גם במליאת הסנאט ביום שני בערב, הדיון בהחלטה על התקיפה התקדם כרגיל. רוברט מננדס, יו"ר ועדת החוץ של הסנאט שהצביע בשבוע שעבר בעד תקיפה, קרא לעמיתיו לאשר את ההחלטה. הוא דחה את הביקורת שהתעוררה מחדש עם הצעת הפשרה הרוסית, שארצות הברית לא באמת מיצתה את המסלול הדיפלומטי. "העובדה היא שכן ניסינו לפתור את זה בדרכים דיפלומטיות", אמר. "דיברנו לא רק עם הרוסים - אפילו עם איראן. וזה רק קנה לאסד יותר זמן. באשר להצעה הרוסית - אל לנו לשכוח שהעקשנות הרוסית במועצת הביטחון הביאה אותנו למצב הנוכחי. לכן לא מדובר בבחירה בין השימוש בכוח לבין הדיפלומטיה - אלא בשתיהן. למי שרוצה שמועצת הביטחון של האו"ם תתחיל לפעול - ההחלטה הזאת היא הדרך הטובה ביותר לגרום להם לעשות את זה".
בעולמנו הציני, ספק אם תהיה זו הפתעה לגלות פתאום כי תסריט העברת הנשק הכימי של אסד לפיקוח הבינלאומי לא נולד בעקבות פליטת הפה של ג'ון קרי בלונדון (בדיוק כפי ש"הקו האדום" על סוריה נולד לפני שנה מפליטת הפה של הנשיא אובמה, שקיבלה חיים משלה) - אלא שאובמה ופוטין תיאמו ביניהם את הירידה מעץ התקיפה בסוריה במהלך אותה הפגישה הקצרצרה בשולי פסגת G-20 בשבוע שעבר. עבור פוטין, ששונא חוסר ודאות וחושש מהשלכות ההתערבות האמריקנית בסוריה, זו הזדמנות מצוינת להוכיח את הרלוונטיות שלו במזרח התיכון.
עבור אובמה, שנגרר לרעיון התקיפה בעקבות מלכודת שהציב לעצמו כשהעלה את רף הציפיות, מדובר בחבל הצלה מול מבצע שיעילותו והשלכותיו לא ברורים, והציבור האמריקני מתנגד לו בתוקף. גם אם לא מדובר בקונספירציה של שני המנהיגים - סקרי דעת הקהל שפורסמו אתמול בוודאי לא גרמו לאובמה נחת: לפי CNN, רק ארבעה מתוך עשרה אמריקנים נותנים לו ציון חיובי בניהול מדיניות החוץ - זה הציון הנמוך ביותר שקיבל עד כה, 57% נותנים לו ציון שלילי. לגבי תקיפה בסוריה, 59% לא רוצים שהקונגרס יאשר אותה, 39% - כן. לפי הסקר של מכון "פיו", שיעור המתנגדים לתקיפה עלה מ-48% לפני שבוע ל-63%.
אובמה ונציגיו דאגו להדגיש שהם מעדיפים פעולה במסגרת מועצת הביטחון של האו"ם. אם הגוף אכן ידון במסגרת לקידום העסקה עם אסד, ספק, כמובן, אם זה ייגמר בתוך שבוע - אך כשעסקינן במדיניות חוץ ומלחמות, אף אחד לא באמת מצפה שמנהיג יעמוד בלוח הזמנים שקבע.
לאסד אין הרבה סיבות להמשיך להיתלות בנשק הכימי - חשוב לו יותר היתרון באספקת הנשק הקונבנציונלי למורדים. אם הוויתור עליו ידחה את המבצע הצבאי שעשוי להתגלגל להתערבות גדולה יותר, אם עוד מפקד סורר יחליט על תקיפת אובייקטים אמריקניים או ישראליים - הרי זה מחיר סביר, לפחות מבחינה תיאורטית. מעשית - זה גובל במשימה בלתי אפשרית. כפי שהעידו שוב ושוב בכירי הממשל האמריקני, בידי אסד אחד ממאגרי הנשק הגדולים בעולם. לנטרל אותו יהיה משימה מסובכת גם בימי שלום (תשאלו את רוסיה עם הדחיות האינסופיות בפירוק הנשק הכימי שלה), שלא לדבר על ימי המלחמה. מי מהמדינות החברות באו"ם תתנדב להקים מפעל לפירוק הנשק בסוריה, או להעבירו לשטחה לצורך השמדה, ייתכן שתחת אש המורדים, שתכננו להרוויח מהתקיפה האמריקנית וממש לא מתלהבים מהעסקה? ואיך אפשר באמצע מלחמת האזרחים לוודא שאסד לא שמר כמה ראשי נפץ לא קונבנציונליים "ליום גשום"?
עד כמה שאובמה רוצה לרדת מהעץ של התקיפה, הדבר האחרון שהוא מעוניין בו הוא שיגידו שהוא רק חיפש תירוץ לסגת. בשלב זה, רק מועצת הביטחון של האו"ם תוכל לתרגם את האינטרסים של כל השחקנים, למעט האופוזיציה הסורית, לירידה מכובדת יחסית מהעץ. מהפרספקטיבה של האזרחים הסורים, כנראה, כבר לא יהיה הרבה הבדל בכל תסריט.