אי אפשר שלא להסיר את הכובע בפני נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. האיש שמשימת חייו בחודשים האחרונים הייתה לנגח את ארצות הברית ולהחליש את מעמדה בעולם (ובעיקר במזרח התיכון), הצליח לעשות זאת שוב. דווקא ביום שבו מתכנס הקונגרס האמריקני סוף סוף כדי לדון בתקיפה אפשרית בסוריה, דווקא כאשר אובמה מנסה לגייס את הרוב הדרוש לו לפעולה צבאית והוא עומד בפני שישה ראיונות טלוויזיוניים שיפרטו את הצורך במהלומה נגד סוריה, משך פוטין את השטיח מתחת לרגליו של אובמה ועיקר את הסיבה לתקיפה אמריקנית. הנה, הצליחה מוסקבה (לכאורה) להביא להסכמתה של דמשק לפיקוח בינלאומי על הנשק הכימי שברשותה. פרטי ההצעה הרוסית עדיין אינם ברורים לגמרי, אולם על פניו נראה שזו בעצם הייתה הדרישה של המערב כל הזמן - שסוריה תעביר את מאגר הנשק הכימי שברשותה לפיקוחו של צד שלישי. ייתכן אפילו שההצעה תעניק בבוא הזמן לנשיא אובמה את הסולם שביקש כדי לרדת מעץ התקיפה.
בצד הסורי אין ספק שלבשאר אסד היו לא מעט סיבות טובות לקבל את ההצעה הרוסית בשתי ידיים. אם יסכים למסור את הנשק הכימי שיש בידיו, לא רק שימנע התקפה צבאית אמריקנית אלא גם ישמור על המצב הנוכחי בסוריה, שמעניק לו ובעיקר לצבא שברשותו יתרון על פני האופוזיציה, הלא מאורגנת והמפוצלת. התגובה הנזעמת של רמטכ"ל (אם יש כזה דבר) "צבא סוריה החופשי", הגנרל סלים אידריס, להצעה הרוסית, מלמדת עד כמה היא רעה למתנגדי בשאר אסד. בנוסף, הנשיא הסורי יצטייר בעיני רבים במערב ואפילו בארה"ב כגורם פרגמטי ש"אפשר לעשות אתו עסקים". מיותר כמעט לציין שתשובה לא חיובית להצעה של בת הברית החשובה ביותר של דמשק, עלולה הייתה להביא מבחינתו במקרה הטוב להתעלמות רוסית מתקיפה מערבית ובמקרה הרע, לאור ירוק לפעולה להחלפתו. יש לזכור גם כי השימוש שעשה עד כה בנשק כימי לא הועיל לו רבות בשדה הקרב.
בשאר אסד השתמש בשנה האחרונה כ-13 פעמים באמצעי לחימה כימיים כשמטרתו הייתה בעיקר טקטית - כמו כיבוש שטח וטיהורו מגורמי אופוזיציה ואוכלוסייה ולא מטרה אסטרטגית כמו הבסת מתנגדיו או השמדתם. התקרית בע'וטה א-שרקיה מה-21 באוגוסט שהביאה את הנשיא האמריקני ברק אובמה לאיים בפעולה צבאית הייתה בגדר היוצאת דופן בהשוואה לשאר. ובמילים אחרות, נשיא סוריה יכול היה להגיע לתוצאות דומות בקרבות מול האופוזיציה באמצעות נשק קונבנציונלי, רק עם קצת יותר מאמץ ונפגעים מצדו.
האמריקנים מתלבטים, האיראנים מאיימים
ובכל זאת, יש גם חסרונות להצעה שכזו מבחינת בשאר: הנשק הכימי שברשותו הוא בגדר "נשק יום הדין" של סוריה. זהו האמצעי שמהלך אימים על מדינת ישראל והמערב ומבחינת בשאר מהווה בלם אחרון בפני ניסיונות של המערב להתערב בסוריה. איבודו של הנשק הזה, עלול להתיר את דמו ולהפוך אותו לסוג של מועמר קדאפי, נטול הגנות. ניתן רק לשער שאם לקדאפי היה נשק גרעיני, כמו זה שניסה להשיג, המערב היה נמנע מכל פעילות צבאית בשטח לוב וקדאפי יכול היה להתמודד עם האופוזיציה בארצו.
בינתיים, עד שתתברר התגובה האמריקנית הסופית להודעה הסורית בדבר "הקבלה בברכה של ההצעה הרוסית למסור את הנשק הכימי שברשותה לפיקוח בינלאומי", נמשיך כנראה לשמוע את איומי הציר הסורי-איראני שנועדו להלך אימים על ישראל ולהחליש את התמיכה בתקיפה בקרב הציבור האמריקני והקונגרס. גם הם, מתברר, החליטו להשתתף במאמץ של פוטין להביך את אובמה.