"גויסנו שבוע לפני המלחמה כדי לאבטח מתקן לוגיסטי קדמי בגזרה הצפונית של התעלה", נזכר אלכס נחומסון מפרדסייה. "למעשה המלחמה תפסה אותנו שם, בהיתקלויות עם הקומנדו המצרי. היו לנו הפגזות קשות. היינו רק אנחנו וכוח סדיר קטן, עברו איזה יומיים עד שהגיעו מילואימניקים. בין היינו ממוקמים בנקודה אחת והיה אסור לנו לזוז, ובין ההפגזות היה הזדמנות להירגע בחוץ. התמונה הזו צולמה באחת ההפוגות. אחרי קרבות הבלימה הראשונים בגזרה שלנו, לאט לאט המלחמה התרחקה מאיתנו לכיוון התעלה. היינו שם שלושה חודשים והשתחררנו. היו הרבה חוויות קשות, חברים נהרגו וההפגזות היו טראומה. חבר טנקיסט נהרג שש שעות אחרי שהגיע. אבל זהו, זה חלק מהמציאות.