"בתמונה אני נראה יושב על כורסה, שניות לפני שקיבלנו מטח קטיושות", מספר אודי בן יעקב ממושב גבע כרמל. "בתמונה הבאה רואים את התוצאה. מזל משמים". כשפרצה המלחמה, היה בן יעקב חייל סדיר בגדוד 12 של גולני, ולחם בחזית רמת הגולן. "בזמן המלחמה נכנסנו לשטח סורי", הוא נזכר, "וכשהכריזו על הפסקת האש, נכנסנו למובלעת. שם נמשכה התשה במשך ארבעה-חמישה חודשים. אני הייתי נהג הנגמ"ש של המג"ד. ישבנו עם חפ"ק המג"ד במשך כחודש בכפר שקראו לו אום בוטנה בדרום המובלעת, וחטפנו קטיושות, פצמ"רים וארטילריה 240 מ"מ. זה אפילו לא היה ממש מוצב. ישבנו בשלד של תותח סורי, דיפנו אותו בשקי חול והתחבאנו. בלילה ישנו בחושה שרואים בתמונה, מדי פעם יצאנו החוצה - וכל פעם שהתחילו קטיושות ברחנו פנימה. ככה היה גם באותו יום. במקרה הצטלמתי על הכורסה רגע לפני שהתחילו לירות. איזה מזל היה לי".