וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ברוכים השבים ולילה טוב: בדרך לתרופה לג'ט לג

3.9.2013 / 14:00

חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מצאו את "הבלמים המולקולריים" המונעים מהאור "להתניע מחדש" את השעון הביולוגי שלנו כשאנו טסים - ואולי כעת אף יצליחו למצוא תרופה

רק חזרתם מטיול עם הילדים בחופש הגדול ואתם כבר שוב בשדה התעופה אחרי נופשון קטן בחג, ועכשיו אתם נרדמים בצהריים ומוצאים את עצמכם מתהלכים בלילות? נראה שאתם סובלים מי?ע?פ?ת ("ג'ט לג"). אל חשש, אין צורך להוציא מהרופא כמה ימי מחלה - אך התרופה אולי כבר בדרך.

אילוסטרציה. ShutterStock
יכולה להימשך ימים. יעפת/ShutterStock

מדענים מאמינים כי הבינו מדוע לוקח לנו כל כך הרבה זמן להסתגל כשאנו מטיילים במדינות עם אזורי זמן שונים. חוקרים באוניברסיטת אוקספורד אומרים כי מצאו את "הבלמים המולקולריים" המונעים מהאור "להתניע מחדש" את השעון הביולוגי שלנו כשאנו טסים - וגורמים ליעפת. במחקר שפורסם במגזין "סל" (Cell) גילו החוקרים כי "שחרור הבלמים" בעכברים אפשר להם להסתגל במהירות. כעת, מקווים החוקרים, אולי יצליחו למצוא תרופה ליעפת, שאולי גם תסייע לטיפול בבעיות נפשיות.

השעון הביולוגי שומר עלינו מסונכרן עם דפוסי היום והלילה. כלומר, הוא גורם לנו לישון בלילה - אך גם משפיע על הרעב שלנו, על מצב הרוח ועל לחץ הדם. האור פועל כמו כפתור אתחול ("ריסט") לשעון הביולוגי, אך כשאנו טסים ברחבי העולם נדרש זמן לגופינו להסתגל. העייפות שנובעת מכך, שיכולה להימשך ימים, היא היעפת.

עכברים בריטים בשעון הודו

צוות החוקרים ניסה להבין מדוע בני אדם מתקשים להסתגל מחדש לשעון. הם בחנו עכברים, מאחר שלכל היונקים אותו מנגנון בסיסי לשעון הבילוגי. הם התמקדו ב"שעון הראשי" בחלק של המוח השומר על הגוף מסונכרן, הנקרא הגרעין העל-תצלובתי וחיפשו את חלקי ה-DNA ששינו את רמות הפעילות שלהם בתגובה לאור. הם גילו מספר עצום של גנים שהופעלו, אך אז חלבון שנקרא SIK1 הסתובב ו"כיבה" את כולם שוב. הוא פעל כ"בלם" בכך שהגביל את השפעת האור. משמעות החלשת תפקודו של SIK1 היא הסתגלות מהירה יותר של השעון הביולוגי.

החוקרים הפחיתו את תפקוד החלבון כדי שהעכברים יצליחו להתאים את השעון הבילוגי שלהם כשהוא "הוזז" בשש שעות - משך טיסה מבריטניה להודו. פרופסור ראסל פוסטר סיפר לחדשות bbc כי הם הצליחו להפחית את רמות החלבון ב-50% עד 60% "שזה מספיק משמעותי כדי שתהיה לזה השפעה גדולה מאוד": "מה שראינו זה שהעכברים למעשה קידמו את השעון שלהם בשש שעות בתוך יממה - לעומת השישה ימים שנדרשו לעכבר שלא טופל. ידענו שיש בלמים על השעון כבר זמן מה, אך לא היה לנו שום מושג מהם".

לדבריו, "זה מספק לנו בסיס מולקולרי ליעפת וכתוצאה מכך גם אולי פיתוח תרופה". הוא הסביר כי הפרעות נפשיות, בהן סכיזופרניה, קשורות אף הן לשעון ביולוגי שאינו מסונכרן, לכן הממצאים יוכלו לפתוח עידן חדש במחקר בנושא.

ד"ר אקילש ראדי, מומחי לשעון הביולוגי מאוניברסיטת קיימברידג', בטוח כי הטיפול בבעיה קרוב "מאחר שזה יעד שניתן למצוא לו תרופה ואני מעריך כי תרופות אפשריות רבות כבר פותחו". "ידענו הרבה על הבסיס ליעפת ולמה זה קורה. זה מראה לנו איך אפשר להפעיל מניפולציות על השעון דרך המוח, וזו הסיבה שמדובר במחקר חשוב".

מחקרים נוספים
נקמת האבולוציה: הטוב מוכרח לנצח, בסופו של דבר
לעולם בעקבות השמש: הפתרון לצמצום בעיות קשב וריכוז
אמא תמיד צודקת? הרגלים מגונים שטובים לבריאות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully