לא הייתה כל אפשרות למנוע את מותה הטרגי של בר הירשברנד, שנבע ממחלתה - כך נכתב בתגובתן של הרופאה הנתבעת וקופת חולים לאומית, לתביעה שהגישה נגדן לימור הירשברנד, בעקבות מותה של בתה בת ה-14, שהתמוטטה ומתה במהלך שיעור בבית הספר. בכל מקרה, נכתב עוד בכתב ההגנה, תוחלת החיים הצפויה שלה הייתה מקוצרת ביותר. פרקליטתה של הירשברנד: "אין לרופאה איך להתגונן".
כפי שפורסם בוואלה! חדשות, בר הירשברנד הייתה רק בת 14 כאשר התמוטטה לפני כארבע שנים וחצי בעקבות מחלת לב שממנה סבלה, ומתה מדום לב בכיתה בבית ספרה בבית אריה שבשומרון. לטענת הוריה, היה ניתן להציל את חייה, אולם הרופאה ביישוב סירבה זמן רב לסייע ולא היה אמבולנס במקום שיספק טיפול. כאשר ניידת טיפול נמרץ הגיעה למקום, לא נותר לפרמדיקים אלא לקבוע את מותה.
"טענת התביעה מקוממת ואינה מתיישבת עם העובדות"
ט', הרופאה, הגישה בימים האחרונים לבית משפט השלום בתל אביב את תגובתה לתביעה, שבה היא דוחה את הטענות שהועלו נגדה, ולפיהן סירבה לבוא ממרפאת היישוב הסמוכה לבית הספר ולטפל בבר כיוון שטיפלה בחולים במרפאה ואמרה שאינה אחראית למתרחש בבית הספר. "הטענה כי הרופאה סירבה להגיש עזרה ראשונה למנוחה מקוממת ו/או אינה מתיישבת עם העובדות", נכתב בכתב ההגנה.
לטענתה, המרפאה אינה אמורה ואינה מסוגלת לספק שירותי רפואה דחופה לתלמידים בתוך בית הספר או להחליף את מד"א במתן שירותי חירום. למרות זאת, טוענת הרופאה, היא הגיעה לבית הספר אף שלא נמסר לה כי מדובר במצב מסכן חיים הדורש ביצוע החייאה, ולקחה חלק פעיל בביצוע ההחייאה. היא הוסיפה כי לא ידעה על מצבה של בר ולכן לא הביאה עמה דפיברילטור (מכשיר הנותן שוק חשמלי ללב), מה גם שהדפיברילטור במרפאת היישוב היה כבד ומסורבל ולא ניתן היה להוציאו מהמרפאה.
ט' טוענת כי לא הייתה כל אפשרות מעשית להציל את חייה של בר, וכי גם אם חייה היו ניצלים, היא הייתה נותרת עם פגיעה מוחית קשה. הרופאה גם מותחת ביקורת על כך שבכתב התביעה נטען שמצבה של בר היה יציב למרות מחלת הלב שממנה סבלה ושבגללה טופלה. "תיאור מצבה של המנוחה מופרך ו/או אינו מתיישב עם מחלתה הבסיסית ו/או עם עצם קרות האירוע נושא התביעה", טענה והוסיפה כי "למנוחה צפויה הייתה תוחלת חיים מקוצרת ביותר עקב מחלתה הבסיסית".
"לא היה באפשרותם של צוותי מד"א להצילה"
בתביעה הופנו גם טענות כלפי מד"א על כך שאמבולנס ראשון הגיע לבית הספר רק חצי שעה אחרי שבר התמוטטה, ואילו ניידת טיפול נמרץ הגיעה רק רבע שעה מאוחר יותר. לטענת האם לימור, נאמר לה שהנוהל הוא ששולחים אמבולנס רגיל קודם, והרופא שבו מחליט אם יש צורך בניידת טיפול נמרץ. במד"א דוחים את הטענות.
בכתב ההגנה של הארגון נטען כי צוותי מד"א הגיעו אל בר במהירות האפשרית בהתאם למרחקים הגיאוגרפיים ובלי עיכוב ביציאת האמבולנסים. בארגון דוחים את הטענה בדבר "נוהל" לכאורה לשלוח קודם אמבולנס רגיל. הצוות שהגיע ראשון למקום ביצע פעולות החייאה, אולם לאחר כחצי שעה הכריזה הרופאה על מותה של בר. עוד נטען בתגובה כי סיכוייה של בר לשרוד היו אפסיים כיוון שתוך דקות ספורות שבהן הלב אינו מתפקד נגרם נזק בלתי הפיך למוח. "למרבה הצער, לא היה באפשרותם של צוותי מד"א להצילה", נכתב בכתב ההגנה.
עורכת הדין שרון המר, שמייצגת את לימור הירשברנד, מסרה בתגובה לכתב ההגנה כי "בכתב ההגנה נמנעו הנתבעים מלמסור כל גרסה לאירועים והסתפקו בהכחשה רפה. כבר מעיון בכתב ההגנה עולה כי אין להם דרך להתמודד עם הטענות הקשות שהועלו בכתב התביעה".
תביעה: הרופאה מיאנה להגיע ובר מתה מדום לב בכיתה
לפניות לכתב: gilad_g@walla.net.il