פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תגלית: המכרות שיוחסו למצרים – מתקופת המלך שלמה

      באמצעות תיארוך בפחמן הפריכו חוקרים באוניברסיטת תל אביב מיתוס של 50 שנה, שייחס את מכרות הנחושת בתמנע לפרעונים. "הממצאים מתארכים את המפעל האדיר לימי דוד ושלמה המלך"

      משלחת של אוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר ארז בן יוסף הפריכה לאחרונה קונצנזוס מדעי בן כמעט 50 שנה, שייחס את מכרות המלך שלמה שבבקעת תמנע לממלכת מצרים. תיארוך בפחמן 14 של ממצאים חדשים שהמשלחת חפרה באתר באזור הערבה מוכיח שהפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה העשירית לפני הספירה, כלומר בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. בכך החזירה המשלחת של ד"ר בן יוסף עטרה ליושנה – ואת מכרות המלך שלמה בחזרה למלך שלמה.

      תגלית היסטורית בחפירה ארכיאולוגית, מכרות המלך בפארק תמנע מימי המלך שלמה (יח"צ)
      עיקר הפעילות במקום התרחשה במאה העשירית לפני הספירה. אתר החפירה במכרות תמנע (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

      "מי שמבקר היום בפארק תמנע מבקר בפארק מצרי, עם שני פסלים של מצרים קדמונים בכניסה", צוחק ד"ר בן יוסף. "אבל צריך לזכור שעד שנות ה-60 כל תמנע נקראה 'מכרות המלך שלמה', כפי שקבע הארכיאולוג המיתולוגי נלסון גליק עוד בשנות ה-30. התפיסה הזאת השתנתה באחת אחרי שבנו רותנברג חשף מקדש לאלה המצרית חתחור. רותנברג היה ארכיאולוג מצוין, אך לא עמדה לרשותו הטכנולוגיה לתארך ממצאים בפחמן 14, אז הוא אוטומטית ייחס את כל שאר האתרים והפעילות בתמנע לימי הממלכה החדשה במצרים – מסוף המאה ה-14 ועד למחצית הראשונה של המאה ה-12 לפני הספירה. הממצאים החדשים שלנו מתארכים את מפעל הנחושת האדיר, בן מאות הכבשנים ואלפי המכרות, לימי המלך דוד והמלך שלמה במאה העשירית לפני הספירה".

      עשרה גלעיני תמר וחרצן זית

      התוצאות החדשות מתבססות על תיארוך בפחמן 14 של 11 דוגמאות קצרות-חיים – עשרה גלעיני תמרים וחרצן זית אחד – מבין מאות רבות של זרעים ועצמות שנחפרו באתר "גבעת העבדים". הגבעה, שנמצאת במרכז הבקעה ובסמוך למקדש חתחור ול"עמודי שלמה", נסקרה לראשונה על ידי נלסון גליק. גליק קרא לאתר "גבעת העבדים", מתוך הנחה שהחומה המקיפה את הגבעה נועדה לכלוא את העבדים שעסקו במלאכה הקשה. אחרי חשיפת מקדש חתחור, משלחת הערבה בראשות בנו רותנברג תארכה את גבעת העבדים לימי הממלכה החדשה במצרים – אך לא חפרה באתר עצמו. כך קרה שגבעת העבדים נותרה כאבן שאין לה הופכין עד לחפירות החדשות של אוניברסיטת תל אביב, שהחלו ב-2012.

      11 הזרעים שנחפרו מגבעת העבדים נשלחו למעבדת התיארוך הרדיומטרי של אוניברסיטת אוקספורד, שם נקבע כי עיקר הפעילות באתר התרחשה במאה העשירית לפני הספירה – ללא כל עדות לפעילות בימי הממלכה החדשה במצרים. תגלית זו מצטרפת לתגלית קודמת של בן יוסף וצוותו, שהראו כי אתר 30 – אחד ממחנות התכת הנחושת הגדולים בבקעת תמנע – לא היה מיושב לפני שלהי המאה ה-12 לפני הספירה, וכי שיא הפעילות במחנה היה במאות העשירית והתשיעית לפני הספירה, ובמיוחד בעשורים החופפים לימי ממלכת ירושלים המאוחדת.

      תגלית היסטורית בחפירה ארכיאולוגית, מכרות המלך בפארק תמנע מימי המלך שלמה (יח"צ)
      "אין עדות לכך שדוד או שלמה נכחו באתר". אזור המכרות (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

      "כמובן, אין כל עדות לכך שדוד או שלמה נכחו באתר", מבהיר ד"ר בן יוסף. "גם לא מצאנו כלי חרס מירושלים באתר, וגם זה בסדר. הלוא גם אם מקבלים את הסיפור המקראי כלשונו, הישראלים הם לא אלה שמפעילים את המכרות. במקרה הזה הסיפור המקראי עולה בקנה אחד עם התרבות החומרית שנמצאה בגבעת העבדים, תרבות שמצביעה על חברה מקומית – ככל הנראה גרעין קדום של הממלכה האדומית – שהייתה כפופה לירושלים אחרי מסע הכיבושים של המלך דוד. אני מעריך שישב שם חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח, הגן וגבה מס מהאדומים".

      תגלית היסטורית בחפירה ארכיאולוגית, מכרות המלך בפארק תמנע מימי המלך שלמה (יח"צ)
      "ההערכה היא שישב שם חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח וגבה מס מהאדומים". אזור המכרות (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

      ד"ר בן יוסף מספר שרוב האתרים בבקעת תמנע הפסיקו לפעול לקראת סוף המאה העשירית לפני הספירה, כלומר בעת מסעו הצבאי של שושנק הראשון מלך מצרים, המזוהה עם פרעה שישק המקראי. "חמש שנים אחרי מות שלמה יוצא שישק לירושלים ומטיל עליה מס, ופתאום אנחנו רואים שינוי דרמטי במכרות שלמה. בשעה שאתרים רבים ננטשים, אלה שהוסיפו לעבוד החלו לעבוד בטכנולוגיה חדשה, מתקדמת ויעילה בהרבה. נראה אם כן שהפרעונים לא רצו בהרס תעשיית הנחושת בערבה, אלא להפך – בניצול יעיל של המחצבים המקומיים ובהפיכתה של מצרים ליעד מסחר מועדף".

      לקריאה נוספת
      חרוזים שהתגלו במצרים - חפץ הברזל העתיק בעולם
      נמצאה כתובת בת 2,700 שנים: מיהו "בן בניה"?
      ממצא נדיר: ביצורים מהתקופה האשורית התגלו באשדוד