בנט, בשבילך שדרות זה לא ארץ ישראל?

אם תרצו - בסיפור העצוב הזה מתמצה עיקר ההבדל בינינו; בין תפיסת העולם של מפלגת העבודה לבין זו של "האחים" לפיד-בנט-ביבי. בעצם לא הבדל סתם: זו התהום הפעורה בין מפלגת העבודה לממשלה.

בשדרות קיים מפעל טקסטיל שמעסיק כ-50 עובדים. תעסוקה בפריפריה. לא סיסמאות בחירות של "יש עתיד". מפעל אמיתי, שנקלע לקשיים אמיתיים בשל עלויות אנרגיה גבוהות - ובעליו והעובדים הגיעו לאחרונה גם אלינו, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, והציגו את סיפורם.

מלבד עובדיו ומשפחותיהם, "נגב טקסטיל" מפרנס עוד מאות משפחות נוספות בתעשית האופנה, שחיים סביבו ובגללו. הוא משמש למשל עשרות מתפרות קטנות שעוסקות בתחום האופנה. אם ייסגר, אין למתפרות האלה מה לעשות - כי הן לא יצליחו לייבא בעצמן מהמזרח הרחוק. זאת ועוד, אם ייסגר "נגב טקסטיל" - גם מפעלים שעוסקים בסריגה ייסגרו, כי לא יהיה להם למי למכור את הבדים כחומר גלם. במקום אחד מעסיקים עוד 80 איש, בשני מקומות אחרים מעסיקים עוד 30 איש. אלה סדרי הגודל. שוב, תעסוקה בפריפריה, במקומות בהם אין הרבה מדי אפשרויות עבודה. כמה מאות אנשים מובטלים. לא משהו שלפיד מתעלף בגללו. לא "ארץ ישראל" שעליה יילחם נפתלי בנט.

"נגב טקסטיל" הוא המפעל האחרון בישראל שמעבד וצובע בדים. מעצבים ישראלים מזמינים אצלו את החלומות האופנתיים שלהם. נכון, אפשר להזמין את הצביעה של הבדים גם בסין, אבל שדרות - צריך להיות ברור לכולם - יותר קרובה ללב מבייג'ינג.

ברור? לא לאחים בנט-לפיד. המפעל מבקש סיוע של שלושה מיליון שקלים, עד שיוזרם לשעריו הגז הטבעי שבקרוב נוכל ליהנות ממנו. או אז, עלויות האנרגיה (מרכיב משמעותי בעלויות) יוזלו והמפעל יוכל להיות תחרותי ולהמשיך ולהעסיק עובדים בפריפריה.

"לא תקבלו סיוע", אומר להם שר הכלכלה. "קחו הלוואה". אנחנו לא יכולים ללוות עוד, עונים הבעלים - גם ככה החזר ההלוואות הקודמות חונק אותנו. אז תסגרו, אומר בנט. "אנחנו מאמינים בכוחות השוק", מוסיף ומחזק אותו האח לפיד, שר האוצר, ומפקיר את העובדים האומללים לתפיסה ההרסנית שלא רואה בני אדם - רק מספרים, מאזנים ורווחים.

אנחנו במפלגת העבודה חושבים שיש לסייע למפעל: מפני שיש לו עתיד כלכלי, מפני שתעסוקה בפריפריה היא ערך חשוב (לא רק בעת בחירות), מפני שלתפיסתנו מדינת רווחה דואגת לרשת ביטחון לאזרחיה בעת שאלה זקוקים לה. ועובדי "נגב טקסטיל" זקוקים מאוד לסיוע בעת הזו. אנחנו זועקים נגד כוונת לפיד-בנט-ביבי לפרום את רשת הביטחון של מדינת הרווחה - רשת שנתוותה בעמל רב במשך שנים רבות. אנחנו מתייצבים לצד עשרות עובדים בשדרות ומאות עובדים בפריפריה שמבקשים רק דבר אחד: אל תגזלו מאיתנו את התקווה. תנו לנו סיבה לקום מחר בבוקר. והכול במחיר של שלושה מיליון שקלים. לא שווה? לא כדאי?

ח"כ מיקי רוזנטל (מפלגת העבודה) הוא חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il