גרוניס: "מערכת המשפט תחת מתקפה חסרת רסן"

ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין תל אביב והמרכז ואתר וואלה! חדשות ננעלה הערב (שני) בטקס פתיחת שנת המשפט, בהנחיית עו"ד דוד סופר, ממלא מקום יו"ר מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל. בטקס השתתפו בין היתר שרת המשפטים ציפי לבני, נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, פרקליט המדינה משה לדור, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ומפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו.

ועידת המשפט - סיקור מיוחד:
המשטרה: 1,777 האזנות סתר נגד אזרחים
אלקין על סוריה: ”מי שיתקוף אותנו ייענה בתגובה קשה”
שליח האיחוד לשעבר למזרח התיכון: ”לא בעד חרמות”

בפתח הטקס, התייחס גרוניס ליחסים בין כלי התקשורת למערכת המשפט. "בתקופה האחרונה הגיעו מים עד נפש", אמר. "בשנה החולפת, עמדה מערכת המשפט בכמה פרשות תקשורתיות אשר מצאנו עצמנו מול מתקפה חסרת רסן אשר פגעה משמעותית במערכת המשפט ובשופטיה. בהתבסס על אמירות חסרות בסיס של עורכת דיו שלא נכחה בדיון הכריזו אמצעי תקשורת שונים כי שלושה שופטים אילצו קרבן אונס לגשת למרכז אולם הדיונים, לכרוע על ארבע, ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה. תמונתם של השופטים הופיעה בעיתונים; הם – ומערכת המשפט בכלל – הוכפשו, ויושרתם המקצועית נפגעה. בירור שערך נציב תלונות הציבור על שופטים הצביע על כך שמדובר, כלשונו של הנציב, בלא פחות מעלילה, וכי הפרסומים בעניין לא תאמו כלל ועיקר את מה שהתרחש בפועל".

גרוניס דיבר גם על תפקוד השופטים ואמר: "מעת לעת, נתקלים אנו פה ושם בחריגות של שופטים מסוימים מן הכללים. מי שעוקב אחרי הדיווחים, יכול לזהות בדיוק מיהם השופטים החורגים". לדבריו, "שופטים אינם נבחרי ציבור. הם אינם עומדים לבחירה. המאפיין המרכזי המאפשר את עבודתם הוא עצמאותם השיפוטית, הבאה לידי ביטוי בכך שאין עליהם אלא מרות הדין וצו מצפונם. זו הסיבה לכך ששופטים אינם נדרשים, וכאמור, אף אינם רשאים, להצדיק את פסיקותיהם אלא במסגרת הפנימית של פסק הדין עצמו. אי-תלותם של השופטים היא הערובה למערכת משפט עצמאית, ולשופטים שיכריעו אך ורק על פי עובדות התיק המתנהל בפניהם. האם אנו מעוניינים בשופטים שיתנהלו מול התקשורת בצורה דומה בה מתנהלים משתתפים שונים בזירה הציבורית? דומה, שהתשובה לשאלה זו ברורה. ויובהר, איני בא בטרוניה כלפי אחרים, כל שאני אומר שאוי לנו אם השופטים יתנהלו בצורה דומה".

"בהתמודדות עם פרסומים שונים ידינו כבולות מטעם נוסף", המשיך הנשיא. "לא אחת מתייחסים הפרסומים – כפי שהיה בפרסום לגבי הדגמת האונס לכאורה – לתיקים המתנהלים בדלתיים סגורות. משמעות הדבר היא שמוטל איסור פרסום על פרטים מן הדיון. כיצד נוכל להפריך טענות אם אין אנו רשאים להתייחס אליהן לגופם של דברים? האם אין זה ברור שהשופטים והמערכת העוטפת אותם חייבים להקפיד על הכלל בדבר איסור פרסום של פרטים מהליך שהתנהל בדלתיים סגורות?".

היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין אמר בטקס כי "יש מועמדים מצוינים מבית לתפקיד פרקליט המדינה הבא". בכך, רמז וינשטיין, העומד בראש ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה הבא, באופן די ברור כי המועמד ייבחר מתוך הפרקליטות ולא מבחוץ. אולי השם הבולט בתוך הפרקליטות לרשת את לדור, שמסיים בעוד כמה חודשים את תפקידו, הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שי ניצן. מנגד, אחד השמות הבולטים מבחוץ להחליף את לדור הוא המפכ"ל הנוכחי, יוחנן דנינו.

פרקליט המדינה לדור דיבר על התמודדות מערכת המשפט עם התפתחות הטכנולוגיה ואמר: "העולם משתנה לנגד עינינו. המחשב מהווה גם כלי, גם ראיה וגם מושא למתקפה. זה מחייב היערכות של מערכת המשפט ושל הפרקליטות בפרט. מערכות המשפט מפגרות במתן מענה עדכני לאתגר מתפתח זה". לדבריו, "העולם נוטש את המגע הפיזי ואת הריח והצליל ואת מראה העיניים ועובר לעולם שהופך למרכז חיינו".

המפכ"ל דנינו התייחס בדבריו לביטחון האזרחים במדינה. "המשטרה פוסעת למעלה משנתיים במסגרת תכנית המפנה – השבת הביטחון האישי לאזרחיה, וכשאני אומר אזרחים אני מתכוון לכולם", סיפר. הוא סקר את הישגי המשטרה בתחומים השונים ואמר: "בתחום האכיפה וההרתעה, הורדנו את היקפי הפשיעה בתחום התעבורה והורדנו את כמות התאונות הקטלניות. הגשנו יותר כתבי אישום והצלחנו להגיע ליותר מעצרים עד תום ההליכים. הרחבנו את מלחמתנו בפשיעה המאורגנת, הכלכלית והציבורית".

במהלך הוועידה התקיימו חמישה מושבים, בהם השתתפו בכירים במערכת המשפט, שרים, חברי כנסת וחוקרי משטרה בכירים. הפאנל הראשון של הוועידה המסורתית, המתקיימת השנה בחסות אתר וואלה! חדשות במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, התקיים תחת הכותרת "מי מפחד מוועדי עובדים? – הזכות להתארגן בסימן שאלה".

במהלך הפאנל אמר ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה: "אנחנו מנצלים את הכוח הגדול שלנו כדי להביא הסכמים טובים בתחום הרווחה". כץ הוסיף כי "יש הפרזה בכוח ועדי הנמלים". ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה) ציין כי בחלק מהוועדים יש תופעות של קידום מקורבים שיש לדבריו לנקות, והוסיף שיש "לשבור את הוועדים ולעבור למשטר שבו האנשים הטובים למעלה".

הפאנל השני עסק בנושא "הדחת ראש ממשלה מכהן – האם יש לאמץ את החוק הצרפתי?". יו"ר המושב, השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, הציג את הסוגיות המרכזיות בדיון. "כל הדמוקרטיות מתלבטות בין הצורך למשול לבין המלחמה בשחיתות", ציין. לדבריו, יש לצמצם הדחות שלא בבחירות למקרים חריגים בלבד. "לדעתי החוק הצרפתי לא מתאים למדינת ישראל", אמר. "הוא מתקיים סביב מצב שבו ראש ממשלה ונשיא לא יכול לכהן יותר משתי קדנציות. כאן זה בלתי מוגבל".

הפאנל השלישי נערך תחת הכותרת "ראשי ערים בישראל תחת חקירה – הזיקה בין תרומות כספיות לשחיתות". במהלך המושב אמר פרקליט המדינה משה לדור: "הכלל בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה הוא שאיננו מתערבים בפוליטיקה אלא אם כן אנו מזהים מגמה בלתי ראויה".

הפאנל הרביעי עסק בנושא "סוביודיצה - עיקרון פומביות ההליך המשפטי ויחסי הגומלין בין התקשורת לבית המשפט", והמושב החמישי עסק בנושא "האח הגדול בישראל – הזכות לפרטיות אל מול ביטחון הציבור והאזנות סתר".