וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה אנחנו לא מאמינים בשלום?

יוסי מערבי

11.8.2013 / 11:42

"הטיית הסטטוס-קוו" - כך קוראים לנטייה שלנו להקנות להפסדים חשיבות כפולה מאשר לרווחים. האם זה מה שמונע מאיתנו להגיע להסכם עם הפלסטינים? מומחה לפסיכולוגיה מציע הסבר

לאחר עשורים של ניסיונות כושלים, הודיעו שוב הישראלים והפלסטינים על חידוש המשא-ומתן לשלום. לכישלונות העבר הסברים רבים ומורכבים: לאומיים, פוליטיים, דתיים, ביטחוניים או כלכליים. בואו נציע הסבר נוסף לחשש לחתום על הסכם שלום, שמתבטא גם בסקרים הנערכים בקרב האוכלוסיה: פסיכולוגיה.

מתוך "מדד השלום" שנערך בתחילת החודש:

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

ההסבר שנתמקד בו נקרא הטיית הסטטוס-קוו, והוא לקוח מתורת הערך (prospect theory) שפיתחו החוקרים הישראלים פרופ' עמוס טברסקי ז"ל ופרופ' דניאל כהנמן (שאף זכה בפרס נובל על המחקר). טברסקי וכהנמן גילו כי להפסדים יש השפעה פסיכולוגית גדולה יותר על אנשים מאשר רווחים. כלומר: הצער שבהפסד חזק יותר מהשמחה שברווח. מחקרים מאוחרים יותר אף הראו כי היחס הוא בערך 2 ל- 1. לשם המחשה: כדי לחוש שמחה השקולה לעוצמת הצער שאנו חשים מהפסד של 100 אלף שקל בבורסה, עלינו להרוויח 200 אלף שקל. ממצא זה עומד בבסיס התופעה המכונה הטיית הסטטוס קוו - הנטייה להישאר לעתים במצבים מסוימים גם כשהם בעייתיים.

דוגמאות יש למכביר: נישואים כושלים, אסטרטגיות עסקיות בעייתיות, עבודה מתסכלת. חישבו על אדם העובד בעבודה שנואה. הוא שוקל לשנות את מצבו ולהתפטר, ומדמיין מה ירוויח אם עבודה החדשה שימצא תהיה טובה יותר - אך גם מה יפסיד מאי-מציאת עבודה כלל, או מציאת עבודה גרועה יותר. בגלל שההפסדים האפשריים משפיעים פסיכולוגית יותר מהרווחים שהוא מדמיין, הוא עשוי למצוא עצמו "תקוע", ולא לעשות דבר לשנות את מצבו.

מעדיפים להישאר תקועים

הטיית הסטטוס-קוו רלוונטית גם להעדר התקדמות בשיחות השלום. כדי להמחיש זאת, נתרכז בפרספקטיבה הישראלית. עבור ישראל, שלום אמיתי יכול להביא לשורה של רווחים: הפחתת המתח הנפשי של ישראלים באזורי העימות; העלאת מספר התיירים המגיעים לארץ; הפחתת תקציב הביטחון לטובת הגדלת תקציבים אחרים; קיצור השירות הצבאי; שיפור תדמיתה של ישראל בעולם; פתיחת שווקים חדשים ושיפור כלכלי.

לעומת זאת, הסכם שיוביל לקטסטרופה מדינית-ביטחונית יוביל לשורה של הפסדים: הגברת המתח הנפשי; הפחתת מספר התיירים לישראל; הגדלת תקציב הביטחון וכו'. מכיוון שלהפסדים יש כוח פסיכולוגי רב יותר מאשר לרווחים, הישראלים מעדיפים להישאר "תקועים" במצב הסטטוס קוו הבעייתי וחוששים להסתכן בחתימה על הסכם שלום.

אם כך, האם הישראלים והפלסטינים נידונו לחיות לנצח בסטטוס-קוו הבעייתי, או שהתקווה תוכל לנצח את הפחד? אפשר לחשוב על כמה דרכים להתגבר על הטיית-הסטטוס קוו. ראשית, אם היחס הפסיכולוגי בין הפסדים לרווחים הוא 2 ל-1, הרי שעל הצדדים לאזן זאת על ידי הגדלה דרמטית של הרווחים.

כך לדוגמה, אם הישראלים מוטרדים כעת מהמצב החברתי-כלכלי, יש להדגיש עבורם את השינוי החיובי בתקציב המדינה שיביא עמו השלום למשל על ידי הפחתת תקציב הביטחון או על ידי הגברת ההכנסות מתיירות. שנית, בגלל כוחם הפסיכולוגי המשמעותי של הפסדים, יש להבהיר לצדדים את הנזקים הטמונים במצב הסטטוס קוו עצמו. כך למשל, אפשר להבהיר לישראלים את ההפסדים הבאים: חרמות בינלאומיים מקצינים, האלטרנטיבה של מדינה דו-לאומית שבה היהודים במיעוט; תקציב ביטחון עצום שמקשה על מתן שירותים אזרחיים.

לבסוף, מכיוון שאלמנט מרכזי ביחס להפסדים ורווחים הוא הסיכון - כלומר, העובדה שהם אינם ודאיים אלא הסתברותיים - הרי שהעלאת ההסתברות להצלחת ההסכם על ידי ערבויות ובטחונות בינלאומיים יכולה לסייע בהפחתת החששות.

ד"ר יוסי מערבי הוא מומחה בפסיכולוגיה ארגונית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully