פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכירו את היחידה שתסכל אירוע "גלעד שליט 2"

      לוחמי פלגת "סמור" של חיל ההנדסה ערוכים מסביב לשעון להתמודדות עם איום חטיפת חייל באמצעות מנהרה. "על כל לוחם לחתור למגע ולמנוע חטיפה בכל מחיר", מסביר קצין בצנחנים

      איום המנהרות מרחף מעל אוגדת עזה. בצה"ל מעריכים כי באזור רצועת עזה נחפרו מנהרות רבות שבכל רגע עלולים לצוץ מהן חוליות מחבלים שינסו לחטוף חיילים או לחדור ליישובים, על רקע המתיחות האזורית והלחץ שמפעילים המצרים כלפי ארגוני הטרור בחצי האי סיני וברצועת עזה. קצין בכיר בגדוד הסיור של הצנחנים, שלפני מספר שבועות סיים תעסוקה בת חצי שנה באוגדת עזה, סיפר: "אין תרגיל באוגדה שלא הכין אותנו לאיום המנהרות. החשש העיקרי הוא מקרה של 'גלעד שליט 2'. האיום הממשי מופנם עד אחרון הלוחמים. היו לנו כמה אירועים בתעסוקה המבצעית, כמו ירי פצמ"רים, הנחת מטעני חבלה וירי מנשק קל, אבל אף אחד מהם לא מתקרב לאיום המנהרה".

      פלגת סמור של חיל ההנדסה הקרבי בצה"ל נגד מנהרות וחטיפת חייל (יח"צ , זרוע היבשה)
      "למנוע חטיפה בכל מחיר". לוחם פלגת "סמור" (צילום: זרוע היבשה)

      בתחילת השנה חשפו חיילי צה"ל באקראי מנהרה התקפית בדרום רצועת עזה, סמוך מאוד לגדר המערכת, ובצה"ל הגדירו אותה אחת המנהרות המתקדמות ביותר שנחשפו אי פעם בגזרה. מדובר במנהרה שנחפרה בעומק כמה עשרות מטרים, עם עמודי בטון ומסילת ברזל, שעליה כפי הנראה הייתה אמורה להיות מונחת מריצה חשמלית שתעביר את החייל החטוף מהצד הישראלי לצד הפלסטיני. באוגדת עזה קיים חשש ברור כי בשטח יש מנהרות "נושמות" נוספות שמוכנות לשם ביצוע פיגועי חטיפה או חדירה ליישובים.

      "תרגלנו את אירוע החטיפה גם מהגדר וגם מהעומק, ככה אתה מעביר את המסר עד אחרון הלוחמים - לחתור למגע ולמנוע חטיפה בכל מחיר, כל האמצעים כשרים", הסביר הקצין שמתמחה בהפעלת אמצעי חבלה והוסיף: "באירוע כזה, בתור לוחם אתה תידרש להיכנס לתוך המנהרה ואף לירות לעבר החוטפים והחטוף – לעשות הכול כדי למנוע חטיפה".

      חיילים מדברים על האפשרות שהם ייחטפו?

      "ברגע שאתה מתרגל את החיילים ופותח את זה לדיון עולות שאלות. שאלנו את עצמנו בגדס"ר (גדוד הסיור של חטיבת הצנחנים - א.ב), האם עלינו לרדוף אחר החוטפים לתוך מנהרה גם בהנחה שהיא ממולכדת? לנו זה ברור שהסיכון העצמי גבוה מאוד".

      איזה פעולות עשיתם בשטח כדי למנוע חטיפה באמצעות מנהרה?

      "יש פעולות מגוונות בשטח, לא ניתן להרחיב על כולן אבל ברמת החטיבה אני יכול לציין שאנחנו מנתחים כל פתח בור, כל קפל קרקע, אולי שם מסתתרת המנהרה הבאה. בגזרה פועלים גששים מיומנים, כלבנים מיחידת עוקץ וכן כלי הנדסה כבדים שחושפים אזורים בעייתיים, עם מודיעין ובלי מודיעין", הסביר הקצין. לדבריו, "התרגילים שהתקיימו בנושא המנהרות גורמים לכל אחד שנמצא בגזרה להיות דרוך. מה גם שהחיילים ראו את המנהרה שנחשפה בעיניים, הם מבינים עד כמה גדול האיום".

      כיצד אמור לפעול מפקד צוות שמזהה מחבלים גוררים לוחם צה"ל לתוך מנהרה?

      "אנחנו קוראים לזה אירוע מורכב. אתה מצפה מהמפקד בשטח לקבל החלטה ולא להמתין לאישור. אני מצפה מהמפק"ץ (מפקד צוות – א.ב) להיכנס פנימה ולרדוף כדי למנוע את החטיפה. זה מה שאני מצפה ממנו".

      כיצד הלוחמים יכולים למנוע חטיפה?

      "כל חייל בחטיבת הצנחנים יודע שהוא לא נחטף. נקודה. לא נחטף. משננים לו את זה בכל צורה. הוא יתנגד לחטיפה בכל הכוח. חייל בצנחנים יודע שאם מגיע אליו מפקד החטיבה ואומר לו בתרגיל 'נחטפת' הוא מסרב. גם אם מדובר בפקודה ויהי מה. ככה הלוחמים מפנימים את הנושא ברמה המנטלית. צריך לעשות הכול למנוע חטיפה".

      מנהרה רצועת עזה רצועה הברחת אמלח (דובר צה"ל)
      מנהרת הברחה ברצועת עזה (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

      לוחמי פלגת "סמור" ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבי ערוכים לכל איום מנהרות וללחימה בתוכן. "סמור" מוגדרת כיחידה שמובילה את צה"ל בתחום הלחימה במנהרות, על אף העובדה שקיימות בצה"ל כמה יחידות עילית בעלות ידע בתחום, אך הן לא משתוות ברמת המיומנות ל"סמור". לצורך המשימה המורכבת הוקם מבנה ייחודי בלב בסיס היחידה במרכז הארץ, שמדמה תרחיש הכולל חדירה למנהרה תחת צחנה וחשיכה.

      יחידת יהל"ם מסייעת לכלל היחידות בצה"ל במגוון רחב של יכולות כמו נטרול אמצעי חבלה והטמנתם, יכולות פריצה, סילוק פצצות וחציית נהרות, אך אחת המשימות המורכבות ביותר היא הלחימה במנהרות. "העובדה שאנחנו 'מונופול' בתחום מחייבת אותנו לחשיבה מחודשת כל הזמן", הסביר קצין בכיר ביחידה, "אסור לנו לנוח על זרי הדפנה".

      פלגת סמור של חיל ההנדסה הקרבי בצה"ל נגד מנהרות וחטיפת חייל (יח"צ , זרוע היבשה)
      "המנהרות הפכו לנשק אסטרטגי". לוחם יחידת "סמור" (צילום: זרוע היבשה)

      מפקד יחידת יהל"ם סגן-אלוף עידו, ערך באחרונה סדנת יעדים וחידושים עם מפקדים בכירים ביחידת העילית, שבמהלכה הוצג מידע מודיעיני רגיש. האיומים בתחום החבלה, המנהרות והעולם התת-קרקעי, חודדו במטרה למצוא להם מענה מסוג חדש. אחד האיומים המובהקים כלפי כוחות היבשה, אחרי ירי טילי נ"ט מתקדמים לעברם, הוא שימוש רחב היקף באמצעי חבלה איכותיים ברצועת עזה ובגבול לבנון. אך איום המנהרות והלחימה במרחב התת-קרקעי הוא האיום הממשי ביותר נגד הכוחות.

      בשל כך רמת הציפיות מיחידת "סמור", שעל לוחמיה לדעת כיצד להתמודד עם איומים אלה - גבוהה מאוד. "המנהרות הפכו לנשק האסטרטגי של הצד השני והוא מוגדר כאתגר המבצעי הכי מורכב בעולם. יש קושי מהותי לתת לו מענה שלם", הסביר קצין בכיר ביחידה, שהתייחס לארגוני הטרור ברצועת עזה אשר חברו יחדיו לפני כשבע שנים וחטפו את גלעד שליט באמצעות שימוש במנהרה, דרכה יצאו החוטפים.

      שחאתה בשחרור גלעד שליט, אוקטובר 2012 (יח"צ)
      גלעד שליט משוחרר משבי חמאס

      המענה של צה"ל לחטיפות חיילים באמצעות מנהרות מבוסס על כמה רבדים, שהראשון שבהם הוא התנגדות בכל דרך של החייל לחוטפיו, כדי למנוע את החטיפה. מתחקיר מקרה החטיפה של גלעד שליט התברר כי הוא לא התנגד להם ורץ עם המחבלים לצד הפלסטיני. בכך הקל עליהם את משימת החטיפה.

      "אני מצפה מכל לוחם בצה"ל, לא רק ב'סמור', להילחם עד הרגע האחרון, לשבור את התקפת האויב כולל במצב שהאויב ביתרון מספרי", אמר הקצין וציין את ניסיון החטיפה שאירע בהר וגיא סמוך לגבול לבנון ב-2005. במהלך האירוע קלע מחטיבת הצנחנים זיהה התקפה רחבה של לוחמי יחידת עילית של חיזבאללה על מוצב צה"ל, סמוך לכפר רג'ר, במטרה לחטוף חייל. הקלע, שסיכל את ניסיון החטיפה, הרג ארבעה מחבלים והניס מהשטח את השאר. "ההתקפה סוכלה עם שכל. אלוף נועם תיבון, שעמד בראש ועדת חקירה בנושא, מדבר לא רק התחקיר אלא על איך למנוע את החטיפה. לכן אני מצפה מלוחמי יחידת 'סמור', שאם הם מזהים אירוע של חטיפת חייל לתוך מנהרה, להיכנס פנימה ולרדוף אחריהם. זו דילמה לא פשוטה, אבל אנחנו מבינים היטב מה יקרה אם ייחטף חייל ומה יהיו ההשלכות האסטרטגיות".

      יכולות יחידת "סמור" מוגדרות כבעלות סיווג ביטחוני גבוה, בגלל הידע המצומצם הקיים בעולם לניהול קרבות בתוך מנהרות. היכולות של היחידה באות לידי ביטוי בראש ובראשונה באיתור המנהרה, שבדרך כלל נמצאת תחת מסתור. האויב מפעיל מאמצים רבים כדי להסתיר את הקמתה מעיני צה"ל, ויתרה מזאת, את לאן היא מובילה ומה הייעוד שלה. האויב עשוי להטמין סביב הפתחים שלה אמצעי חבלה, על מנת לשבש את הפעילות של צה"ל לחשוף אותה ולסכל כוונה לחדור לתוכה.

      פלגת סמור של חיל ההנדסה הקרבי בצה"ל נגד מנהרות וחטיפת חייל (יח"צ , זרוע היבשה)
      "עולם אחר". לוחם יחידת "סמור" בתרגול מנהרות (צילום: זרוע היבשה)

      קצין בכיר ביחידת יהל"ם, הסביר כי האויב - ארגוני הטרור בעזה, עבר לייצור סדרתי של מטעני חבלה מגוונים, מה שמעיד על כך שהם הגיעו לרמה מקצועית גבוהה יחסית של צבירת ניסיון וידע טכנולוגי, המאפשר להם לייצר את מטעני החבלה בכמויות גדולות מאוד. "בשונה מתקופות אחרות, היום אנחנו מחוברים באופן הדוק לכלל גופי המודיעין, ולא רק בצה"ל, כדי ללמוד על כל התפתחות ולהיות ערוכים לאיום הזה ביום הדין".

      כיצד תבוא לידי ביטוי היכולת של פלגת "סמור" מהרגע שהתגלה פתח המנהרה?

      "ראשית, לזהות את המנהרה זה שלב לא פשוט. צריך לאתר אותה ולוודא שאכן מדובר במנהרה. הכוח בשטח יפעל לגלות אותה ולתעד אותה והשלב הסופי יהיה להשמידה. יש רף כשירות מאוד מיוחד שעל כל לוחם ביחידת 'סמור' לעמוד בו, כדי להצטרף לפעילות מבצעית. בשונה מפעילות בים או בקרקע, התחום התת-קרקעי הוא עולם אחר. רוב הזמן הוא חשוך, צר, מחניק ומוביל אותך אל הלא נודע, כבשכל רגע ישנה סכנת קריסה של מנהרה שלא נבנתה על פי איזה תו תקן. לשם כך אתה חייב לשמור על כשירות גבוהה ולהפעיל אמצעים מתקדמים כדי לדעת עם מה אתה מתמודד. כל מנהרה לא בהכרח דומה לאחרת. לאחרונה רכשנו 10 רובוטים חדשים במיליוני דולרים שמטרתם לסייע לנו לעבוד מרחוק. הם יזהו וימפו בשיטות מתקדמות חומרי נפץ, פצצות וגם מנהרות. יש לרובוטים הללו ידי מנתח שמסוגלים להגיע לרמה מוטורית של יד אדם. היכולות של הרובוטים הן כמעט אנושיות".

      מהי רמת הקושי איתה מתמודד לוחם פלגת 'סמור'?

      "הצוות שמטפל במנהרה חייב להפגין התמצאות ושליטה בה. מה המשמעות שלה, האם יש לה התפצלויות? האם היא מסתעפת ולאן היא מכוונת. ברמה האישית יש קושי לפתח התמצאות. אם אתה פונה שמאלה איפה אתה ביחס למנהרה? בדרך כלל הכול חשוך וצר. מה עם פיקוד ושליטה? איך אתה דואג שיהיה לך קשר עין עם הכוחות האחרים בגזרה או באופן בסיסי עם הכוח שלך? הלחימה בסבך צמחייה על הקרקע מוגדרת כמורכבת מאוד, אבל הקשר שם עובד תמיד. במנהרות שנבנו בעומק של 20 מטרים והלאה זה לא תמיד יעבוד, וגם לזה אנחנו צריכים לדאוג - לתקשר עם הסביבה".

      מה עוד אמור להקשות על הלחימה בתוך מנהרה?

      "בלחימה מתחת לקרקע אתה פגיע, הנשימה שונה. בעומק שונים יש גזים ואתה נדרש לנשום באמצעות מסיכה. השמיעה היא אחרת לגמרי. אם אתה יורה מאקדח שלושה ארבעה כדורים נפלטים גזים שעלולים להביא לשינוי במנהרה. שלא לדבר על השמיעה שנפגעת באותו הרגע בגלל החללים הצרים וההד. יש לנו בנק של פתרונות למצבים הללו, כולל מאבק במנהרה ומרדף אחרי חוטפים. לכן אנחנו מתאמנים ללא הפסקה. אני משוכנע ביכולות של כל לוחם סמור לעמוד במשימה, ולא ארחיב על כך. אין לנו פלוגת סמור בכל יחידה בצבא ולכן הם צריכים להיות הטובים ביותר בתחומם".

      לקריאה נוספת:
      הותר לפרסום: מנהרה של חמאס נחשפה בשטח ישראל
      מתח במשולש הגבולות: צבא מצרים מתגבר כוחות בסיני