החרם האירופי על ההתנחלויות מתחיל לגבות מישראל מחיר כלכלי: בתחילת השבוע הבא תודיע ישראל באופן רשמי לאיחוד האירופי כי כל עוד לא ישנה את החלטתו להחרים מוסדות ישראליים מעבר לקווי 1967, ירושלים לא תוכל להצטרף לתכנית המחקר והפיתוח של האיחוד, "אופק 2020". ההחלטה הישראלית, שלא להצטרף לתכנית עלולה להוביל להפסד של מאות מיליוני שקלים לאקדמיה ולגופי המדע והמחקר בישראל.
המגעים על צירופה של ישראל לתכנית אמורים להתחיל ביום רביעי הבא. בתחילת השבוע דווח בוואלה! חדשות על הדילמה שעומדת בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסוגיה זו. הצטרפות לפרויקט תאלץ מוסדות ישראליים לחתום על "סעיף טריטוריאלי" שמבדיל בבירור בין מדינת ישראל לבין השטחים שנכבשו ב-1967, בשעה שאי-הצטרפות לפרויקט תגרום, כאמור, להפסד של מענקי מחקר בהיקף נרחב.
הבוקר (חמישי) כינס ראש הממשלה ישיבה בנושא, יחד עם שרת המשפטים ציפי לבני, שר הכלכלה נפתלי בנט, סגן שר החוץ זאב אלקין, שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, שר החינוך שי פירון, שר החקלאות יאיר שמיר ושר האוצר יאיר לפיד. בסיומה של הישיבה הוחלט פה אחד שישראל תדבוק בעמדתה הנוכחית, השוללת את החלטת האיחוד האירופי, ותימנע בשלב זה מהצטרפות ל"אופק 2020", למרות המשמעות הכספית של צעד זה.
בירושלים עדיין מקווים שאת המשבר ניתן יהיה לפתור באמצעות דיאלוג בין ישראל לבין האיחוד האירופי. גורם מדיני ישראלי אמר לוואלה! חדשות כי לאור ההתקדמות בתהליך המדיני, ייתכן שהאירופים ידחו את החלטת החרם על ההתנחלויות, או לפחות יישמו את "הפרשנות המשפטית המקלה ביותר שלה". הגורם הוסיף כי האיחוד האירופי אינו מעוניין בשלב זה להצטייר כמי שמחבל במאמצי השלום שמוביל שר החוץ האמריקני ג'ון קרי.
רמז לאפשרות שהאיחוד ידחה את יישום ההחלטה עלה גם בשבוע שעבר, במהלך ביקורו של נשיא המדינה שמעון פרס בליטא, שמכהנת כרגע כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. פרס כנס מסיבת עיתונאים משותפת עם נשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה וביקש ממנה לפעול לדחיית ההחלטה. גריבאוסקאיטה השיבה כי תעלה את הנושא לדיון במפגש הבא של שרי החוץ של האיחוד, אלא שהמפגש הזה צפוי להתקיים רק לקראת סוף החודש יותר משבוע לאחר תחילת הדיונים בנוגע להצטרפות ישראל לתכנית המחקר והפיתוח. גורם במשרד החוץ אמר בתגובה כי התחושה בירושלים היא שהאירופים "גוררים רגליים ומושכים זמן" בסוגיה הזו.