מה שמדהים במשפטה של קבוצת א?רג?נ?קון בטורקיה איננו ההאשמה הלא מבוססת של קבוצת קצינים בכירים, עיתונאים, פוליטיקאים, אנשי רוח ואקדמאים בקשר להפיל את השלטון. גם לא ההתעללות באותם חפים מפשע, היושבים כבר חמש שנים בכלא ללא הכרעת דין, ואפילו לא גזרי הדין, שהם חסרי פרופורציה גם להאשמות מבוססות. את כל זה אנו מכירים ממשטרים אוטוריטריים רבים. מה שמדהים הוא חוסר היכולת של הציבור הטורקי לקבל מידע אמין על האירוע הזה ועל משמעויותיו. ספק אם אפשר להאשים בכך את הרשות השופטת. כובד האשם מוטל בעיקר על כתפי התקשורת, שכנפיה קוצצו.
עיתונות חוקרת היא חלק מהווייתנו כאן, ואיש אינו מתרגש מעוד תחקיר על שחיתות פוליטית, מחשיפה על שימוש לרעה בסמכות, על נשיא שאנס את עוזרותיו, או על שר שגנב כספים מקופת המדינה. התחקירים הללו חושפים את כל הפרטים ואת כל ההתלבטויות. אולם בטורקיה, בין היתר בשל הדיכוי מלמעלה ובעיקר בגלל הקשר בין הון לשלטון, העיתונות החוקרת נאלמה דום ונעלמה מן הנוף התקשורתי. עיתונאים אינם עורכים תחקירים עצמאיים ומושקעים, וארגנקון היא דוגמה מובהקת לנזק שהיעלמותה גורמת לשיח הציבורי.
פרשת ארגנקון - כותרות אחרונות
טורקיה: מאסר עולם לרמטכל לשעבר ולמאות קצינים וסופרים
אימת המשטר הטורקי: רופא הילדים והפילוסוף הקשיש
זו איננה פרשיה אחת. מדובר בכמה וכמה אירועים והאשמות. בין היתר, מדובר על מקרי רצח של אנשי אופוזיציה, בהם ארמנים ואנשי דת נוצריים; גילוי של סליקים של אמצעי לחימה; הקלטות של שיחות בין בכירים בצבא ובאזרחות; וסדרה של מסמכים כתובים המעידים, כך נטען, על קיומה של מחתרת שזממה מעשי חבלה שיובילו להפלת השלטון. טענת החוקרים הייתה שמאחורי כל עשרות המקרים הללו עומד ארגון ענק ואפל שטווה את קורי העכביש שלו סביב כל מוסדות הצבא, התקשורת והאקדמיה. בלשונם של הטורקים, זוהי "מדינת העומק" שבמשך שנים ארוכות משכה בחוטים מאחורי הקלעים, הובילה להפיכות צבאיות ודיכאה את התפתחותה של חברה אזרחית בטורקיה. מעבר לכך, מעורב הארגון - כך נטען - גם בריגול, בבגידה, בסחר בסמים ובמעשים פליליים אחרים.
לא כל ההאשמות מפוברקות לחלוטין ככל הנראה, ולא כל האשמים חפים מפשע. דומה שיש אכן ארגון כלשהו, ששלובים בו גורמים פוליטיים ופליליים, שחתר להשלטת רצונו על המדינה. יש האומרים שבראשו עומד אחד הנאשמים בפרשה, הגנרל בדימוס ו?לי קו?צ'ו?ק, ואיתו כמה מן הנאשמים האחרים. אולם מרבית העומדים לדין נתפסו והושלכו לכלא בעיקר בשל העמדות שהביעו: אמירות לא זהירות בגנות הממשלה, מאמרים שכתבו נגד העומדים בראשה ומסמכים שחלקם הגדול ככל הנראה מפוברק.
מסמכים מ-2003 כתובים בפונט שהומצא ב-2007
הטענה העיקרית נגד עשרות ומאות הנאשמים היא שהם תכננו, עוד ב-2002, בעקבות ניצחון מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמית בבחירות ועלייתה לשלטון באנקרה, לגרום מעשי חבלה שיחייבו את הצבא להתערב ולתפוס את השלטון בעצמו. חלק מתכניות ההשתלטות שנתפסו הוצג כחומר מקורי משנת 2003, אולם בבדיקה של מומחי מחשב התברר שחלק מהמסמכים הללו נכתבו בפונט שפותח רק ב-2007. יתרה מכך, חלק מהמוסדות המוזכרים בתכנית כיעדים להשתלטות מוזכרים בשם שבו הופיעו רק שנים אחרי כתיבתו כביכול. במקרים אחרים הוכיחו מומחי מחשב עצמאיים שחומר שלכאורה נמצא במחשביהם של חלק מהנאשמים הושתל בתוכם באמצעות תוכנות ויראליות מתוחכמות. גם שיחות הטלפון, שהוקלטו כביכול על ידי גורמים פרטיים שהביאו אותם לידיעת המדינה, מעוררות תמיהות רבות.
אזרחים וגורמים ציבוריים שביקשו להביא את כל המידע הזה לבית המשפט נדחו על הסף, והשופטים התעלמו מקריאותיהם לבדוק מחדש את החומר. כל אותה עת, התקשורת הטורקית, על עשרות ערוצי הטלוויזיה שלה ומאות העיתונים היומיים, לא הרימה את הכפפה, לא בדקה את הטענות לעומק, ולא הציעה לציבור מידע אמין ורציני על הפרשיות.
האדם היחיד מחוץ לבית המשפט שקרא את כל חמשת אלפי העמודים של כתב האישום ובחן אותם בקפידה, עיתונאי בריטי החי בטורקיה בשם גארת' ג'נקינס, טען שההאשמות בו כה מלאות בסתירות פנימיות, שמועות ואי-דיוקים עד שאי אפשר לבנות מהן כל טיעון משפטי תקף. הלוגיקה העומדת בבסיס כתב האישום, לדבריו, היא לוגיקה של "הקרנה לאחור" ממצב שבו מאמינים שהארגון רב-הזרועות הזה אכן קיים.
הגנרלים המצרים עוקבים בדאגה
אז אם אכן מדובר בתיאטרון בובות שתוצאותיו נקבעו מראש ולא במשפט אמיתי, מי עומד מאחורי הפללת-הענק? האם זהו ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן, שממשיך בוונדטה שלו נגד ראשי הצבא? קשה לדעת. למפלגתו של ארדואן, ולגורמים האיסלאמיסטיים בכלל, יש חשבון ארוך עם הצבא שדיכא את פעילותם במשך שנים ואפילו פעל כדי להכניס את ארדואן עצמו לכלא בעבר. אולם המצב כנראה מורכב יותר.
על פי יודעי דבר בטורקיה, ארדואן אכן דחף בתחילת המשפט למצות את הדין עם האשמים - אולם מאוחר יותר איבד את ביטחונו בצדקת התהליך, ככל הנראה משום שחשש מהרס הצבא. לדברי אותם מקורות, הגורם העיקרי העומד מאחורי המשפט, ויש לו גם השפעה רבה על השופטים והתביעה, הוא ארגונו הבינלאומי של איש הדת הטורקי פ?תהו?ללה גו?ל?ן - מייסדו של זרם באיסלאם הסוני, הנחשב לאחד ההוגים המוסלמים הבולטים בעולם. גם לארגון זה יש חשבון ארוך עם האליטה, שהגלתה את גולן לארצות הברית (הוא חי כיום בפנסילבניה) ודיכאה את פעילותו. בשונה ממפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן, לגו?ל?ן ולארגונו יש קשרים עמוקים ומשמעותיים בתוך הממסד השיפוטי - וייתכן שאנשיו הם שדחפו למיצוי הדין עם הנאשמים.
יש האומרים שגם הבחירה במועד הנוכחי להקראת פסקי הדין אינה מקרית. לאחר תקופה ארוכה של הפגנות נגד הממשלה, ניכרת בימים אלו ירידה בכמותן ובהיקפן. מרבית המפגינים, טורקים בני המעמד הבינוני, מצויים עתה בחופשת קיץ לאורך חופי המדינה, ואינם עוסקים בפוליטיקה. אולם מנהיגי ההפגנות חוזים שעם שובם לעיר, ועם חזרתם של הסטודנטים ללימודים בתחילת ספטמבר, יתחדשו גם ההפגנות. ייתכן שמפלגת השלטון העדיפה להכריז על פסקי הדין בתקופת השקט הזאת, הן כדי למנוע התססה נוספת של ציבור המפגינים, והן כמין אזהרה שקטה לכולם: ראו מה עלה בגורלם של המתנגדים לממשלה.
ולבסוף, צריך לראות את פסקי הדין הללו גם בראי המאבק השקט המתחולל בין מצרים לטורקיה, בעקבות ההפיכה הצבאית בקהיר. עוד בתקופת שלטונו של מוחמד מורסי, היה השלטון הטורקי שנוא על הגנרלים המצרים. הללו הבינו ש"המודל הטורקי" שהעולם הערבי מהלל מבוסס על החלשת השפעתם הפוליטית והכלכלית של ראשי הצבא. המאבק החריף כאשר ארדואן בחר לצדד בשלטונו של מורסי באופן פומבי גם אחרי ההפיכה האחרונה בקהיר, ונמשך גם היום. גזר דינם של הגנרלים הטורקים היום יגרום ודאי לקרע עמוק עוד יותר בין טורקיה למצרים, וירחיק את טורקיה מהמחוזות שכה רצתה להתחבר אליהם בעבר הקרוב.
פרופ' דרור זאבי הוא מומחה לטורקיה במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון