הידיעה על מעצרו של המוזיקאי הנורבגי כריסטיאן "וארג" ויקרנס, שנחשד בתכנון פיגוע גדול בפריז יחד עם אשתו ההרה מארי, הכתה גלים באירופה כולה. ביבשת עדיין מבועתים מהאפשרות לשיחזור הטבח הנורא במולדתו של ויקרנס. לפני שנתיים בדיוק, טבח אנדרס ברינג בריוויק ב-77 בני אדם, מתוך תפיסת עולם דומה לזו שבה מחזיק ויקרנס, שנודע בגזענות מובהקת ובשנאת זרים.
אירועים מסוג זה נוטים לעורר רעש ציבורי גדול, דוגמת חשיפת מחתרת "רוצחי הקבב" הניאו-נאצית (NSU) בגרמניה בשנה שעברה, שחבריה רצחו במשך עשור תשעה מהגרים ושוטרת. הכותרות מופקעות לסיקור תקריות אלימות גם בצרפת, ביוון או בהונגריה, מדינות שבהן הימין הקיצוני זוכה לתמיכה גדולה יותר ויותר.
אך מעצרו של ויקרנס הזכיר לרבים דווקא את וייד מייקל פייג', חייל אמריקני לשעבר שרצח שישה מתפללים סיקים במקדש בוויסקונסין בשנה שעברה ופצע עוד ארבעה. המשותף לפייג', שנהרג בחילופי אש עם השוטרים, ולויקרנס, הוא ששניהם היו מוזיקאי רוק כבד.
אלא שבעוד שהקריירה של פייג' האמריקני הייתה זניחה למדי, הרי שויקרנס, שכונה "וארג", היה לדמות קאלט, מהמוזיקאים הבולטים והמוכרים בעולם המטאל של שנות התשעים. הוא זכה לפרסום בשל דמותו הקיצונית וגם בשל מעשי האלימות בהם היה מעורב. כיוצר, נודע בפרויקטים שונים, שהעיקרי בהם היה בורזום Burzum - "חשיכה").
כנסיות בוערות ורצח מסתורי
ויקרנס, שכונה לא פעם "המטאליסט הידוע ביותר לשמצה בכל הזמנים", הוא דמות משונה: מכור לספרי טולקין, הוא העביר כמה שנים מילדותו בבגדד ובבגרותו היה לגזען שדגל בסילוק המהגרים מאירופה. עוד משחר נעוריו נמשך לחוגי הימין קיצוני, ובבית חיזק את המשנה הזו.
הוא השתלב היטב בסצנת הבלאק מטאל בנורבגיה, הגדולה בעולם והחלוצית באותה עת, שבין האג'נדות שאפיינו אותה, רווח גם תיעוב עמוק כלפי הנצרות. גל הצתות בכנסיות בתחילת שנות ה-90 קושר בחלקו עם ויקרנס.
ויקרנס התגלה לראשונה על-ידי אויסטן ארסת', או "יורונימוס" בפי אוהדיו וחבריו, מנהיג הלהקה החשובה של הסצנה, "מייהם", ובעצמו דמות קיצונית ושנויה מאוד במחלוקת. ויקרנס הצטרף ל"מייהם" כנגן, אך בנסיבות שמעולם לא התבררו, באוגוסט 1993 הוא רצח אותו בדקירות. כשהקריאו בפניו את גזר הדין, חייך ויקרנס, שהרי לכל אורך הדיונים טען כי פעל מהגנה עצמית, במשפט שהפך לאחת הפרשיות האייקוניות ביותר במדינה הסקנדינבית. הוא שוחרר ב-2009, והחודש שב לתודעה הציבורית עם המעצר המתוקשר.
לצד הבהלה מפעילות של תא ניאו-נאצי, בישראל היו מי שנזכרו באירוע שאירע כאן לפני כמעט עשרים שנה. ויקרנס שלח בזמנו מעטפה ובה קלטת-נפץ ממולכדת לחברי להקת המטאל הישראלית "Salem".
מה פתאום אתם נגד טרור?
"הבן-אדם הגזען הזה הוא כל כך דפוק בראש, שאתה לא תופתע משום דבר", נזכר בו השבוע זאב טננבוים, סולן הלהקה. "היינו בקשר עם 'יורונימוס' ובתקופה ההיא היינו מעבירים קלטות דרך הדואר. בדרך כזו או אחרת, הגיעה אליו הקלטת שלנו, והוא יצר קשר. הוא כתב ש'המוזיקה מצוינת שהנושאים חרא'. מה אתם מטיפים לשלום, למה אתם נגד השואה?, מה פתאום אתם נגד טרור. אחר כך הוא כתב: 'חבל שסדאם חוסיין לא הרג יותר יהודים' ו-'הייל היטלר'. כתבתי תגובה קצת חריפה ושאנשים כמוהו הורסים את הז'אנר, שאסור לתת במה לאנשים כמוהו".
כחודש-חודשיים לאחר מכן, מספר טננבוים, הוא שמע בחדשות שנשלחה לישראל מעטפת ממולכדת בדואר. "אחרי כמה ימים הגיעו אליי מהשב"כ, ואמרו לי: קיבלת קלטת נפץ מנורבגיה".
"יצא לי לראות בארץ ילדים עם חולצה שלו, וזה צרם לי. עם 'הירונימוס' נשארנו בקשר כל התקופה. הוא לא היה גזען ולא בקטע של נאציזם, וחשבנו אפילו ליצור ולהקליט איתם, אבל זה לא יצא. אולי טוב שלא יצא, כי אז אולי היו דוקרים אותי בכל הגוף. ושנה אחרי זה הוא רצח אותו".
הפרשיות בהן הסתבך ויקרנס, לצד התבטאויות הקיצוניות שהשמיע נגד מהגרים, גרמו גם לזיהוי של הז'אנר עם תפישות נאו-נאציות וגזענות. "הייתי מקבל המון מיילים, וילדים היו מסיימים ב'הייל' או כותבים 'בוא נהרוג איזה יהודי'", מספר טננבוים. "מדי פעם אני מוחק ביוטיוב תגובות כמו 'יהודים מסריחים, צריך להשמיד אתכם'. אפילו בשבוע שעבר".
ועם זאת, טננבוים מייחס את התופעה לבורות, ולא דווקא לגזענות סדורה. "לא הייתה מודעות לזה, ובמטאל זה לא נפוץ. אולי היו פה ושם כאלה שהלכו על הקיצון, להקות שכן נגעו בזה, אבל הרוב המובהק - לגמרי לא. הייתה תקופה בשנות השמונים-תשעים שהסקין-הדז היו יותר קיצוניים, אבל גם הם היו המיעוט. זה הרבה פעמים נבע מבורות שהם הצטערו עליה אחר כך. היו הרבה שמועות על מוזיקאים שהם כאלה אבל זה לא נכון. כמובן, בכל מקום יש הריקבון שלו".
בנורבגיה עצמה, בה ויקרנס זוכה לפופולריות לא מעטה, מתקיים דיון ער סביב מעצרו. הווארד רם, שעקב וחקר מקרוב את המטאל הנורבגי, טוען כי "בכל רחבי העולם ויקרנס זוכה למעמד גבוה מאוד כמוזיקאי, אך היחס לאידיאולוגיה שלו לא קבוע. יש חברות שלא סובלות מבעיות הגירה, ובהן הוא משמש מודל לחיקוי בזכות הכבוד שלו לעבר ולמורשת". מנגד, המבקר הנורבגי ביורן גבריאלסן מותח ביקורת על הפיכתו של ויקרנס ל"אוצר לאומי", כתוצאה ממה שכינה "האזנה מאוד לא ביקורתית למוזיקה שלו". לדבריו, הנורבגים נעשו סובלניים מדי כלפי חוסר סובלנות.
הרבה מים זרמו בנהר מאז שדיוויד בואי טען שאדולף היטלר היה אחד מכוכבי הרוק הראשונים בהיסטוריה, אבל במקומות שונים בעולם מתקיימות קהילות מוזיקליות שלמות שתומכות בגלוי באידיאולוגיות גזעניות, ולא דווקא רק סביב המטאל והפאנק לסוגיהם.
זכור במיוחד המקרה של זוג "התאומות היטלר", האחיות הצעירות שהופיעו תחת השם "Prussian Blue" (בין יתר המשמעויות, צבע שאמור להופיע, לכאורה, אחרי פירוק הגז ציקלון בי) ושרו שירי פולק על רודולף הס: "איש של שלום, הוא לא ויתר ולא עצר, והיה נאמן למטרה. זכרו אותו". לפני כשנה, הצהירו השתיים, כיום בנות 21, כי בעקבות שימוש במריחואנה שינו את השקפותיהן מקצה אל קצה. כיום ממלאים את מקומן הרכבים אחרים, החתומים בחברות מוזיקה שכל ייעודם הוא הפצת מוזיקה התומכת ברעיונות אלו, כמו "רזסיטנס רקורדס" או "Aryan Wear".
בינתיים, ויקרנס ואשתו - שרכשה ארבעה רובים ועוררה את חשד המשטרה - שוחררו ממעצר אחרי יומיים בלבד, לאחר שלא נמצאו די ראיות נגדם. פרקליטם אמר כי מעט הראיות שנמצאו "חלשות אפילו יותר מאשר אלו שבאמצעותן שירות הביטחון הנורבגי עוצר קיצונים איסלאמיים ומשחרר אותם מיד לאחר מכן". הוא הסביר כי בני הזוג אגרו נשק כדי להתכונן לאפשרות של קטסטרופה, כחלק מתנועה של "שורדנים" (Preppers) . לדבריו, "ויקרנס רק רוצה לחיות בשלום עם בני משפחתו".
ויקרנס עצמו הגיב לפרשה בבלוג שלו, בסדרת פוסטים תחת שם העט "טרור בצרפת", והכחיש את ההאשמות מכל וכל. הוא סיפר כי הופתע ממעצרו והאשים את המשטרה בשימוש מוגזם בכוח, אך שיבח את הרשויות בצרפת שלא נהגו "כמו בניסיון הרע שלי עם כוחות הביטחון הנורבגים", אותם כינה בריונים וייחס להם פברוק ראיות ורדיפה משפטית.
הוא ביקש גם להודות מקרב לב לתומכים הרבים שפנו אל אשתו ואליו בהצעות סיוע שונות. עוד כתב ויקרנס כי "אנחנו, מי שמכונים גזענים ו'אנטישמים', לא מייצגים שנאה ובוז לאחרים - אלא אהבה לגיוון וכבוד לזולת. בניגוד אליכם (אוניברסליסטיים וציונים), אנחנו לא מעוניינים להפוך את הכוכב היפהפה הזה לכפר גלובלי, שהורס את כל המגוון על ידי קולוניאליזם, אימפריאליזם כלכלי, והפיכת המין האנושי להמוני שטופי-מוח אפורים... במקום זאת אנו מכבדים כל קבוצה לקבל תרבות, דת, מסורות שפה ומולדת משלהם ללא חדירה של אחרים - ילידים אפריקאים, ילידים אמריקנים, ילידים אסייתיים וילידים אוסטרליים - אבל גם ילידים אירופים".
בפוסט אחר, הבהיר ויקרנס כי גישתו "איננה קיצונית כלל", ופרסם תמונות של "אינדיבידואלים שהם דוגמה טובה לקיצונות בעולמנו" בהן תמונה של ראש הממשלה נתניהו לוחץ את ידו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד, ותמונה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עם דגלי ישראל. את משנתו הוא ממשיך להפיץ שם כמעט מדי יום.