פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך התעמרה המועצה המקומית בעובדת חירשת במשך שנים

      דבורה אפק, מפרנסת יחידה במשפחתה, הועסקה במשך 25 שנה כמנהלת חשבונות, ופוטרה לאחר שורה של צעדים שגרמו לבידודה ולהשפלתה. בעקבות תביעה שהגישה היא תפוצה ב-400 אלף שקל

      פיטורים בהסוואה של פרישה לגמלאות והתעמרות של שלוש שנים - מסכת הייסורים הזו הובילה לפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע לאחרונה כי המועצה המקומית קרני שומרון תשלם לעובדת חירשת שהועסקה בה כמנהלת חשבונות זה 25 שנה פיצויים של 400 אלף שקל. פסק דין, שניתן בשבוע שעבר, חושף את ההתעמרות שעברה העובדת המוגבלת על ידי בכירים במועצה המקומית.

      דבורה אפק, בת 62, חירשת מלידה, הועסקה על ידי המועצה המקומית קרני שומרון כמנהלת חשבונות בכירה משנת 1986 ועד 2011, אז פוטרה, לאחר שלוש שנים של התעמרות שהחלה בעקבות מחלוקת בינה ובין עובדת אחרת. השנה הגישה אפק תביעה נגד המועצה המקומית לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד עופר דקל, בטענה לפיטורים בלתי חוקיים ואפליה בגין מוגבלות.

      פיטורים במסווה של יציאה לגמלאות

      מפסק הדין עולה כי בשנת 2008 פרצה מחלוקת בין אפק, המתקשרת באמצעות קריאת שפתיים, ועובדת אחרת הכפופה לה. בעקבות זאת החליטו מנהליה על הקמת מחיצה בין השתיים, וזו חסמה לאפק את אופק הראייה. הקמת המחיצה פגעה ביכולת התפקוד של אפק, בודדה אותה חברתית והפכה אותה לתלויה באותה עובדת הכפופה לה, מה שהעכיר את המצב עוד יותר.

      בהמשך הועברה אפק לחדר מחוץ למתחם הגזברות, באופן שניתק אותה לחלוטין מהמערכת שבה הייתה תלויה כדי לבצע את עבודתה. הממונים עליה אף הגדילו לעשות, ודרשו ממנה ליצור קשר טלפוני עם גורמים שונים במסגרת עבודתה - דרישה מופרכת שכן בשל מוגבלותה אפק איננה יכולה להשתמש בטלפון, מה שמונע ממנה לבצע עבודתה כראוי.

      ביוני 2011 החליט ראש מועצת קרני שומרון, הרצל בן ארי, להוציא את אפק לגמלאות. אפק, שמתפקדת כמפרנסת יחידה במשפחתה, טענה, כי מדובר בפיטורים לכל דבר ועניין במסווה של "יציאה לגמלאות". כך נטען גם בחוות דעת שהגישה נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, וגורמים נוספים שטענו שאין לפטרה. ואולם, בן ארי התעלם מחוות הדעת והורה על הוצאתה של אפק לגמלאות. ואולם המועצה המקומית טענה בכתב ההגנה כי אפק לא ביצעה את עבודתה כראוי וכי הובעו בפניה תלונות של הממונים עליה וחוסר שביעות רצון מתפקודה.

      "המועצה הביאה להחמרת המצב"

      ואולם שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מיכל לויט, קבעה בפסק הדין כי אפק הופלתה במקום עבודתה. "ישנה חובה לנקוט בהתאמות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות את העסקתו, ואי נקיטה של התאמות, שהן בגדר הפליה מתקנת, מהווה לכשעצמה הפליה". עוד קבעה השופטת לויט כי "המועצה לא רק שלא ניסתה לסייע בידי התובעת נוכח מוגבלותה, אלא שבפעולותיה ומחדליה אף הביאה להחמרה במצבה, לרבות בהקמת מחיצה שמנעה ממנה אפשרות תקשורת אל העולם (במיוחד בהיותה קוראת שפתיים) והמשך – העברתה אל מחוץ למחלקה ובידודה הלכה למעשה".

      עוד קבעה השופטת לויט כי "המועצה כלל לא התחשבה במוגבלותה של התובעת עת שהחליטה על סיום העסקתה, התעלמה מהתנגדות ועד העובדים לסיום העסקתה, התעלמה מפניות שנעשו אליה על ידי גורמים שונים בבקשה שלא לסיים את העסקתה, ואף לא נועצה בכל גורם מקצועי המצוי בנושא שילובם של אנשים בעלי מוגבלות בכל הנוגע לסיום ההעסקה". השופטת אף קבעה כי על המועצה המקומית לשלם לאפק פיצויים בסכום של 394,631, הכוללים אובדן השתכרות, אובדן הפרשות מעביד לקרן השתלמות, וכן 75 אלף שקל בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.

      "יש בי כעס שאינו שוכך"

      ?כששמעתי את פסק הדין נאנחתי אנחת רווחה, כי לי היה ברור שנעשתה פה עוולה – כלפי באופן אישי וכלפי מגזר שלם באופן גורף", סיפרה אפק. "עם זאת, עם השמחה שהצדק יצא לאור, עם אנחת הרווחה על שבית המשפט אמר דברים כלכך ברורים וחדים – עם כל אלו יש בי כעס שאינו שוכך. כעס על המעביד שלקח ממני את הכבוד שכל כך קשה עבדתי כל חיי להשיג – הכבוד של הישגים למרות ועל אף חירשותי. המעביד שם בפני מכשול בנקודה שבה לא יכולתי להילחם – בחרשות שלי. המאמץ האישי שלי להגיע להישגים כשהחירשות נמצאת אבל לא מוליכה – המאבק הזה הוכשל, ופסיקת בית המשפט לא מכבה את הכעס והעלבון. היא מכבדת אותו, ועל כך אני מוקירה את בית הדין ואת עורך הדין על ייצוגי באמונה ובאנושיות".

      לקריאה נוספת
      נכה תובע 30 אלף שקלים ממסעדה לא נגישה: "השפלה"
      בקרוב: ברים יחויבו להציב שולחנות מיוחדים לנכים

      לפניות לכתבת: danawp@walla.com