"הסכין כולה נכנסה בתוך הבטן": עדות המחבל מצומת תפוח

"רצחתי את המתנחל כי המתנחלים נכנסים למסגדים ושורפים, עוקרים את עצי הזיתים שלנו ושורפים את רכבי העם הפלסטיני", כך, בקור רוח, תיאר סאלם זרל, המחבל שנאשם כי דקר למוות בחודש אפריל האחרון בצומת תפוח את אביתר בורובסקי, תושב יצהר בן 31 ואב לחמישה.

"תכננתי את הפיגוע בלילה שקדם", מתאר זרל, "בשעה 12 בלילה ישבתי בבית והאזנתי לשירים לאומיים. באותו הרגע החלטתי שהגיע הזמן שאהפוך לשהיד ואבצע פיגוע. החלטתי לרצוח מתנחלים בגלל הפעולות שלהם נגדנו. הצבא הישראלי איתם, תומך בהם בפעולות הללו, מחפה עליהם ולא עוצר את המתנחלים שתוקפים את העם הפלסטיני. באותו הלילה לא הצלחתי להירדם. בקושי ישנתי כי חשבתי על הפיגוע. בבוקר לקחתי סכין מהמטבח ואחרי שהתפללתי יצאתי לצומת זעתרא (צומת תפוח בלשון הפלסטינים). אני לא מתחרט שרצחתי. אני גאה בכך".

בתחילת השבוע הורשע זרל בבית המשפט הצבאי בשומרון בהריגה בכוונה תחילה (המקבילה לעבירת רצח בשטחי ישראל) ובניסיון להריגה בכוונה תחילה. עורך דינו, מוהנד חרז, אמר אתמול לאחר הדיון כי זרל ביקש לצמצם ככל שניתן את מספר הדיונים בעניינו ולכן הודה בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדו. כמו כן, הוסיף חרז כי מרשו עדיין סובל מפציעה כתוצאה מהירי שבוצע לעברו על ידי כוחות מג"ב במהלך האירוע. את התביעה הצבאית ייצג בדיון רב-סרן אלון רווה.

בצה"ל עדיין מנסים להתמודד עם הפיגוע הקשה בו נרצח בורובסקי, ההרוג היחידי מפיגועים בשנה וחצי האחרונות. בתיק חקירת האירוע שהגיע לידי וואלה! חדשות נחשפים המניעים של זרל להוציא את הפיגוע לפועל וכן השתלשלות האירועים שהובילה לרצח, כפי שהעיד הנאשם בפני חוקרי השב"כ והמשטרה.

בורובסקי, שרבים הכירו אותו בתור "נאפו" , היה שחקן ביום ומאבטח בלילות. באותו הבוקר היה בדרכו לפגישה עם חבריו השחקנים כאשר בעת המתנה בתחנת ההסעה בצומת המרכזית הוא נדקר על ידי זרל. האחרון הספיק לחטוף את אקדחו האישי של בורובסקי ולפתוח באש לעבר כוחות מג"ב ששהו בצומת. כעבור זמן קצר, אחד החיילים השיב בירי ופצע אותו באורח בינוני. כוחות הצלה ביצעו בבורובסקי פעולות החייאה אך הוא מת מפצעיו, ואילו זרל הועבר לטיפול בבית החולים בילינסון.

זרל, בן 22 מהכפר שוויכה שליד טול כרם, שוחרר רק חודשיים קודם לפיגוע מהכלא הישראלי לאחר שהורשע בזריקות אבנים. בכפר היו מי שראו במשפחת זרל בוגדים לאחר שאחד האחים במשפחה, עבד אל-פתח, הואשם בריגול ובקשר עם השב"כ הישראלי. יומיים לפני הפיגוע, הרשיע בית משפט פלסטיני את עבד אל-פתח בריגול, ודן אותו לחמש שנות מאסר. בחקירותיו הראשונות, סיפר זרל כי רצח את בורובסקי "בגלל הבעיות והמצב הקשה בבית", אולם בחקירות שלאחר מכן כבר ייחס את המעשה כתגובה לפעולות טרור יהודי. מכתב האישום נגד זרל עולה כי יום לפני הפיגוע ניסה לשדל את אחיו שהורשע בריגול לרצוח את מפעילו בשב"כ, אך אחיו סירב לעשות כן. זרל, שלא הצליח למצוא תעסוקה מאז שחרורו מהכלא הישראלי, הבין כנראה שעליו לעשות מעשה.

"ביום הפיגוע יצאתי מבית בסביבות 7:00 בבוקר", גולל זרל בפני חוקרי השב"כ והמשטרה בזמן שהיה מאושפז במרפאה של השב"ס ברמלה ובהמשך הועבר לכלא מגידו, "לקחתי מהמטבח סכין באורך 20 סנטימטרים והכנסתי אותה לשקית ניילון כחולה כך שלא יראו אותה. בשקית היה גם כתב אישום ישן שהוגש נגדי. אף אחד לא ראה אותי יוצא מהבית. לקחתי מונית לטול כרם ומשם עליתי על אוטובוס לרמאללה ולכיוון צומת תפוח". רגע לפני שירד מהאוטובוס בשעה 7:45, הוציא זרל את מכשיר הטלפון הנייד שלו ושיגר הודעה לבני משפחתו: "תסלחו לי בחיים ובמוות ובאחרית הימים". לאחיו מוחמד, אליו היה קרוב, כתב הודעה נפרדת: "אחי היקר, תשמור על אבא, אמא ואחותי ותשאיר את הראש שלך מורם למעלה". לאחר מכן שבר את הטלפון הנייד. האח, אגב, ראה את ההודעה רק כשלוש שעות לאחר הפיגוע.

"ירדתי מהאוטובוס", ממשיך זרל לספר לחוקריו, "ועישנתי סיגריה. הייתי רחוק בערך 20 מטרים מתחנת ההסעה של המתנחלים. ראיתי את המתנחל (בורובסקי. י"ב) לובש חולצה שחורה ועל ראשו כובע. כשהתקרבתי ראיתי שהוא נושא נשק וחוץ ממנו היו עוד שני מתנחלים ואישה בתחנה. עמדתי מול המתנחל, צעקתי "אללה אכבר" ו"אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליח האל", הוצאתי את הסכין מהשקית הכחולה ודקרתי אותו פעם אחת. הסכין כולה נכנסה בבטנו וכשהוצאתי אותה היא נפלה מידי לרצפה. המתנחל לא הספיק לעשות שום דבר. לא הספיק להתגונן. הכל נגמר מהר מאוד". בשלב זה, מספר זרל, הנשים שהיו בתחנה ניסו להתעמת איתו ואף תקפו אותו, אולם משראו כי הוא לוקח מבורובסקי את האקדח הן נמלטו. "שלפתי את הנשק מצד ימין של המתנחל ושמעתי יריות. ידעתי שמקורן במגדל השמירה שנמצא בצומת מול תחנת האוטובוס ששייכת למתנחלים".

בשלב זה התפתח במקום קרב יריות עם שוטרי מג"ב. זרל מודה בחקירות שאינו יודע כיצד להשתמש בנשק אך כשלחץ על הדק האקדח של בורובסקי גילה להפתעתו כי האקדח היה טעון. "האקדח של המתנחל היה חמוש ומוכן לשימוש. לחצתי על הכפתור והאקדח התחיל לירות. התחלתי לרוץ ולירות לעבר החייל. ברחתי כדי להסתתר מהחייל וכדי שאוכל להרוג עוד חיילים עד שהם יהרגו אותי. רציתי להרוג חיילים כי הם נגד העם הפלסטיני. כל האירוע נמשך בערך שלוש דקות. יריתי לעבר החיילים ופתאום נפגעתי ברגלי השמאלית ונפלתי. אינני יודע מה היה איתי אחר כך. התעוררתי כשאני בבית חולים". עוד באותו היום פושטים כוחות גדולים של צה"ל על ביתו של זרל בכפר שליד טול כרם ועוצרים את אחיו מוחמד בן ה-28. מוחמד מספר כי לאחר שנודע לבני משפחתו כי אחיו רצח מתנחל הוא התקשר לאחותו ואמר לה כי "מישהו מאתנו היה צריך לבצע את הפיגוע". האחות השיבה לו "חלאס, מה שאלוהים כתב שיקרה-קרה".

מחבל כדוגמתו של זרל הוא הסיוט של מערכת הביטחון. מפגע בודד, ללא כל שיוך לארגון כזה או אחר, שמחליט בוקר אחד על דעת עצמו לבצע לבדו פיגוע. לזרל אומנם קשר עקיף לגדודי חללי אל אקצא של הפתח, אבל למעשה הוא לא היה חבר בארגון ואיש לא ידע על כוונותיו לבצע פיגוע. בפועל, לצה"ל או לשב"כ אין יכולת להיערך מראש למניעת פיגועים שכאלה. גם מניעיו של זרל לפיגוע דומים לאלו של פרופיל "המפגע הבודד": ראשית, מניע נקמה של אישי כתגובה לפעולות תג מחיר של פעילי ימין. שנית, מניע אישי שאיננו קשור ישירות לפעולות ישראל בגדה המערבית. במקרה הזה - הצורך להוכיח לאנשי הכפר כי משפחת זרל איננה משתפת פעולה עם ישראל.

לאורך כל חקירותיו דאג זרל להדגיש כי פעולות של תג מחיר, כדוגמת פגיעה במסגדים, השחתת עצי זית והצתת כלי רכב פלסטינים היו המניעים למעשיו. "המטרה שלי הייתה לרצוח אותו, לא רציתי שיישאר חי", השיב המחבל, "אני רוצה לבקש סליחה מהוריי על רצח המתנחל אבל אני מצדי אינני מתחרט, להיפך, אני גאה בכך. האיש הזה (בורובסקי. י"ב) היה מתנחל והמתנחלים תוקפים אותנו תמיד". על אף עמדת גורמים בכירים בצה"ל, למעשה רק פיגועים בודדים בוצעו ממניע של נקמה על פעולות תג מחיר של פעילי ימין. מותו של בורובסקי, כך נראה, הוא אחד מהם.

לפנייה לכתב:
joshjosh@walla.com

עוד במהדורה:

המכביה ה-19 יוצאת לדרך: למה בעצם צריך אותה? האירוע שמביא מדי ארבע שנים אלפי ספורטאים יהודים לישראל - כמה הוא עולה לנו? האם ההכנסות מכסות את ההוצאות? ואת מי בכלל זה מעניין?

צאו לקייט מידלטון מהרחם: אומה שלמה, ומאחוריה אינספור אנשים ברחבי העולם, כוססים ציפורניים ומחכים ללידה המלכותית. הילה קובו סבורה שקייט כבר מזמן אינה נסיכה, וגם לא אישה - היא רחם.

השבוע בדקה: מה הקשר בין מרינה מקסימיליאן לנגיד יעקב פרנקל? סיכום אירועי השבוע האחרון.

התחזית: היום עומס חום קל עד בינוני, עם טמפרטורות מעט נמוכות לעונה. מחר ללא שינוי. שימו לב: בשבת הים מסוכן לרחצה.